00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

"בית לחם" - הסרט

12/10/2013

 

סרט עדין על אלימות - שילוב מילים משונה. הוא פותח באלימות, מסתיים באלימות, היא משובצת בו לכל אורכו. אלימות ממש – יריות, דם, נפגעים. אך כיצירה קולנועית הריהו משורטט בעדינות רבה.

זהו סרט קטן ברזולוציה גבוהה – מה הכוונה? הרקע לסרט הינו הסכסוך הישראלי פלסטיני. אין הסרט נותן שום מידע על הרקע לסכסוך, עמדות הצדדים, וכל הסאגה ההיסטורית והפוליטית הכרוכה בכך. כל מה שאנו למדים מן הסרט הוא שמדינת ישראל שיש לה צבא ושירותי ביטחון מסודרים, נמצאת במאבק מול פלסטינים המפולגים בתוכם למספר קבוצות כגון הרשות הפלסטינית פתח', חמאס וגדודי אל-אקצה. בין הקבוצות הפלסטיניות יש שילוב גם של יחסי שיתוף פעולה וגם של תחרות עוינות ואלימות. איננו יודעים מן הסרט דבר על מהותם או אופיים של קבוצות אלו – מי הם, מה הם ומה ההבדלים ביניהם. במובן זה הסרט יכול היה להתרחש בכל מקום. נאמר, אם הסרט היה אודות קונפליקט בין המחתרת הבאסקית לבין מדינת ספרד, הרי אנו הצופים הישראלים, שאיננו בקיאים בהיסטוריית היחסים ומהות הקונפליקט לא היינו בדיוק מבינים את הדקויות שבין הקבוצות ואת הפוליטיקה הפנימית. בעיקר כצופים ישראלים יש לנו רקע והבנה מקדמיים אודות הקבוצות השונות וראיה פנוראמית יותר של הסכסוך. כל עלילת הסרט מתרחשת בתוך זמן קצר של מספר שבועות. מה שאנו מבינים מן הסרט על הקונפליקט הוא שהפלסטינים מעוניינים לפגוע בישראלים, ושהישראלים מנסים למנוע זאת, לתפוס את הפוגעים הפוטנציאליים או לתפוס ולפגוע באחראים לפיגוע. תזמון הסרט מתרחש בתקופת פיגוע ההתאבדות ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. לא מצוינת השנה ורק מצוין מספר הנפגעים.

זוהי מלחמה של הרג ודם. אין רחמים (כמעט). המילה "כמעט" היא הפואנטה לכל הסרט אך אנו מנועים מלהרחיב עליה כדי לא לקלקל לצופה את המתח.

אין כאן טובים ורעים, צודקים או לא צודקים – הסרט מאוד נייטרלי. לכל צד האינטרסים שלו וכל צד מבצע את מה שהוא יכול ומעוניין להשיג במסגרת המשאבים העומדים לרשותו.

הסרט מאוד מכבד את כל דמויותיו משני הצדדים בסכסוך הדמים.

עלילת הסרט נעה לאורך שני צירים: היחסים בין רזי איש השב"כ לנער סנפור שהוא הסייען שלו מבית לחם (המופיעים בתצלום שלעיל), וכמו כן קיים ציר היחסים בין קבוצת חמושים מבית לחם, ככל הנראה אנשי פתח' בראשות בדאווי – איש נבון וחכם העוסק הן בייצוב מעמדו כראש הקבוצה (מהיותו ממוצא בדווי) והן בצורך שלו להתפרנס ולקבל את המימון שלדעתו מגיע לו מן הרשות הפלסטינית. למעשה אלו הן שלוש הדמויות המרכזיות בסרט – רזי איש השב"כ, סנפור הנער הסייען ובאדווי. אותי אישית ריתק רזי במעבר השפות המהיר והסימולטני שלו בין עברית לערבית, שהיא ככל הנראה משובחת ובעגה הפלסטינית.

מעבר למעורבות הכוחנית הרי הקרב האמיתי בין הצדדים הינו קרב המוחות. כל אחת משלוש הדמויות המרכזיות מנהלת קרב מוחות עם סביבתה. קרב המוחות מתייחס לאיסוף מידע, לניתוחו, הבנתו ויישום ההבנות לכדי מעשים בשטח. כל צד הוא נבון ומתוחכם, וכל צד רוצה להקדים את משנהו בהשגת יעדיו – במלחמה כמו במלחמה. עלילת הסרט מתרחשת במהלך תקופה של מס' שבועות בלבד. 

 

העניינים מסתבכים כי בני אדם לא פועלים רק על פי המוח אלא לא פחות מזה על פי הלב. הרגשות והמניעים הם המסבכים את התמונה ובזה ייחודו של הסרט. הסרט נותן זום חזק מאוד על מהות היחסים והרגשות שבין רזי איש השב"כ לסביבתו (סנפור הסייען, סביבת עבודתו של רזי בשב"כ וכן משפחתו האישית). כן קיים מיקוד על מהות היחסים הרגשיים שבין הנער סנפור לבין סביבתו: בני משפחתו, בני גילו והסביבה החברתית שלו.

 

אפשר לומר, לדעתי שבקטע היחסים האישיים הסרט הוא מעולה. כל דקה ודקה שלו. דקויות הרגש והמשחק הן משובחות והצופה מאמין בכל ליבו לדמויות. אין הם שחקנים כלל – הם הם הדמויות עצמן. בכך גדולתו של הסרט השואבת לתוכה את הצופה.

 

מה מניע את הנער סנפור לסייע ביודעין לרזי השבכניק, המשקיע הרבה לב ורגש ביחסיו עם הנער? "בית לחם" הינו סרט המספק לנו הפתעות בנקודות המפתח שלו תוך שהוא פורש לפנינו את סיפור מניעיו של סנפור המתגלים שלב אחר שלב. אפשר לומר שבמידה רבה זהו סרט אודות מניעיו של סנפור להיות סוג הסייען שהינו לאיש השב"כ ומערכת יחסי החיבה-חשדנות הנרקמת בין שניהם.

זהו סרט על מניעים, רגשות ויחסי אנוש בסיטואציה כוללת של מאבק דמים משני צידי המתרס ושל אינטרסים מנוגדים.

בסופו של דבר הלב הוא הלוקח.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת