22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

הרי הסמוקי יום 4 - Cherokee, Blue ridge Parkway, Ashville

06/10/2013

היום אנחנו עוזבים את Pigeon Forge, אומרים שלום להרי הסמוקי וממשיכים בדרכנו אל סופו של טיולנו בדרום מזרח ארה"ב. 

מזג האויר שוב אפור וגשום והוא ילווה אותנו כך ביומיים הבאים דווקא בדרך הנופית בלו רידג', אשר למרחביה הירוקים והמרהיבים חיכינו בכיליון עיניים. 

שוב אנחנו נכנסים אל השמורה, אל הכבישים המוקפים בעצים גבוהים שעלוותם הצפופה בצבע ירוק עד. מלטפים בעינינו את נוף ההרים ועולים בכביש המרכזי לעבר הקלימנגוס דום Climangus Dome הפסגה הגבוהה בשמורת הרי הסמוקיז, עליה יש מצפה וממנו אמור להשתקף נוף עוצר נשימה. 

 

כבר סיפרתי כאן בבלוג על "גזירת הגורל" המשונה, לפיה מאז הטיול הראשון שלי בחו"ל, בכל פעם שאני אמורה לעלות אל מצפה עם נוף מרהיב, יש יום אפור עם עננים כבדים שחוסמים את כל הראות. זה קרה בשוויץ בהר טיטליס, בורמונט בהרים הירוקים וכמובן, גם כאן, בהרי הסמוקיז. ענן אפור וכבד ישב על פסגת ההר כמו מסך, ואיפשר רק לדמיין את הנוף היפה. הסתפקנו ביופיו של הנוף עד לפסגה... laugh

 

ככל שמטפסים במעלה ההר, מתגלים יותר ויותר עצים קרחים, עומדים ללא עלים, עלובים ןמבוישים. לפי ההסבר במרכז המבקרים של פסגת הקלימנגוס דום, מזיק או טפיל שהובא מארצות רחוקות התיישב על עצים אלה וקוטל אותם בזה אחר זה כבר במשך שנים רבות. אנשי השמורה עושים כל שביכולתם כדי להילחם במזיק הזה, אך עד כה ללא הועיל. 

 למרות הראות המוגבלת, טיפסנו במעלה התלול של ההר לעבר המצפה

לצערנו לא ניתן היה לראות הרבה מפאת העננים, ונאלצנו לרדת חזרה כלאומת שבאנו...

מכאן עשינו את דרכנו לעיירת האינדיאנים צ'רוקי. לפני שנים רבות, לפני שהגיע האדם הלבן לאמריקה, האינדיאנים הם שהיו בעלי הבית. שמורת הרי הסמוקי היתה ביתם של שבט אינדיאני בשם צ'ירוקי, בעל תרבות מפוארת ועשירה. כאשר הגיע האדם הלבן, הוא ניצל את טוב ליבם ותמימותם של אנשי הצ'ירוקי, וכבש לו בכח חלקה אחר חלקה, עד שבסופו של דבר גורשו בני שבט הצ'ירוקי מנחלתם בהרי הסמוקי, במסע גרוש הנקרא על ידם "שביל הדמעות".. חלק מבני הצ'רוקי הצליחו לברוח ממסע הגרוש ולחזור אל מקום יישובם. ניצולים אלה הקימו את הישוב צ'רוקי בו גרים עדיין native Americans צאצאי שבט הצ'רוקי. 

בישוב יש מספר אטרקציות לתיירים המספרות את סיפורם של בני הצ'רוקי וההיסטוריה העצובה של גרושם:

  • כפר אינדיאני משוחזר, המציג את אורח החיים ואשר פועלים בו אומנים אשר יוצרים אומנות אינדיאנית במקום. http://cherokeeadventure.com/
  • מופע המתקיים בקיץ בו מוצג סיפורם של בני הצ'רוקי.
  • מוזיאון המציג את סיפורם של בני הצ'רוקי.  

מכיוון שקראתי שהכפר האינדיאני תיירותי עד זרא, החלטתי לבחור במוזיאון. 

Museum of Cherokee Indian הוא מוזיאון המספר את סיפורו של שבט הצ'רוקי בהרי הסמוקי. אגדות אינדיאניות, אורח החיים, המאכלים, התרבות המנהגים, מעגלי החיים, ההיסטוריה. הכל מוצג בדרך מאד מעניינת וחווייתית. החלק השני של המוזיאון מתאר את הגעתו של האדם הלבן לאזור. מערכת היחסים הידידותית שהתפתחה בהתחלה, והטרגדיה של גרוש בני השבט מאדמתם. מוזיאון מעניין ומרגש מבחינה אנושית.

אתר אינטרנט:

http://www.cherokeemuseum.org/

כתובת:

589 Tsali Boulevard

שעות פתיחה:

ב'-ו' 9:00-19:00 , א' 9:00-17:00

ציון:

devildevildevildevildevil

מול המוזיאון יש חנות מעניינת בה מוכרים מוצרי אמנות ואומנות של אמנים מקומיים. שווה ומעניין להיכנס ולהציץ. 

מבחינת מסעדות התרשמנו כי זה הצד החלש של העיירה. המסעדות המקומיות נראו מוזנחות משהו, וגם מסעדות הרשת הקיימות הן מן הסוג הזול. אנחנו עצרנו לבסוף ליד מסעדת בופה אנונימית בה ניתן היה ל"אכול כפי יכולתך". האוכל היה בסדר גמור. לא גורמה, אבל בנדיבות ולא רע בכלל, ובמחיר ממש מצחיק. 

אחרי הביקור במוזיאון ובחנות נאלצנו לעזוב את העיירה שנראה כי יש עוד הרבה מה לעשות בה, במיוחד למי שרוצה להעמיק ולהתעניין במורשת האינדיאנית המרתקת. אנחנו עוד היינו צריכים להגיע לעיירה Ashville שהיא העיר היחידה על הדרך הנופית Blue Ridge Parkway. כביש זה, שהוא כביש המתפתל בתוך נוף עוצר נשימה, נבנה בשנות השפל הכלכלי כחלק מן העבודות היזומות שיזם הממשל על מנת לספק פרנסה להמוני המובטלים. 

זה כביש שמותר לנסוע בו עד למהירות של 45 מייל לשעה, מהירות איטית למדי. מטרת הנסיעה בכביש, היא פשוט ליהנות מהנוף. מדי פעם אפשר לעצור באחד מאינסוף המצפים, לנשום עמוק ולהתפעם מן השלווה, השקט, הטבע והיופי. בנוסף, ניתן לעצור בלא מעט מסלולי טיול הפזורים לאורך הכביש בדרגות קושי שונות ולטייל בין המפלים, ההרים, הפרחים ובעלי החיים. 

מכיוון שהשעה התחילה להיות מאוחרת, והחדשות על גשם מתקרב החלו לאיים, לא יכולנו להרשות לעצמנו לעצור ולטייל, אלא רק להתרשם מהנוף המדהים הנשקף מחלונות המכונית. 

לאחר נסיעה מרשימה מאד של כשעה, עלינו על הכביש המהיר בדרך לאשוויל. אשוויל היא עיירה שונה למדי ממה שראינו עד עכשיו. היא הרבה יותר אופנתית, מודרנית, צעירה...מן עיירה שנקינאית כזו פתאום באמצע הדרום האמריקאי השמן והשמרן. 

יש בה אוניברסיטאות, המון צעירים, אוירה, אמנות, אופנה, מוסיקה טובה ורוח. 

רחובות מרוצפים ובהם משובצים פסלים נחמדים, בתי קפה ומסעדות אופנתיים לרוב. 

(Google pictures)

לצערי, איך שהגענו לעיר היפה ניתך מבול עם איום לשיטפון (את העיר שטף שיטפון ענקי כמה ימים לפני שהגענו), והדבר היחיד שיכולנו לעשות הוא לבקר באחת המסעדות הטובות. 

הלכנו למסעדה שהמליץ לנו עליה מדריך הרפטינג מהיום הקודם אשר התגורר כמה שנים באשוויל ולא הפסיק לדבר בשבחה. זו מסעדה צמחונית מעולה (יש לא מעט מסעדות צמחוניות ואורגניות באשוויל האופנתית) שונה מאד מכל מה שאכלנו בשלושת השבועות האחרונים. המסעדה מעוצבת בסגנון מודרני ונעים, ומי שרגיל למסעדות ובתי קפה תל אביביים ירגיש מיד בבית. אנחנו הזמנו בוריטוס צמחוני שהיה מצוין. השירות חמוד וחייכני. בקיצור - מומלץ (למי שלא חייב בשר. הנער בקרבנו שארוחה בלי בשר לא נחשבת ארוחה בעיניו, היה קצת מאוכזב...).

אתר האינטרנט של המסעדה:

http://laughingseed.jackofthewood.com/

זהו, תם לו היום האחרון לביקורנו בהרי הסמוקי הגדולים. לטיול שלנו נותר עוד יום אחד ב Blue Ridge Parkway ועוד יום נוסף של עצירה בפיטסבורג פנסילבניה בדרך חזרה לבינגהמטון עיר מגורינו בשנתיים האחרונות ובדרך חזרה הביתה, לישראל... 

בית המלון בו ישנו נמצא בפאתי העיר, כהרגלנו - בית מלון זול ברמה סבירה. המלון נעים ובמיקום טוב ליד סופרמרקט, המאפשר להצטייד במזון ליום הטיול למחרת בדרך הנופית שאינה משופעת במסעדות. 

Country Inn & Suites by Carlson

845 Brevard Road Ashville NC 28806

Tel: 18286709000

המחיר: 110$ ללילה. 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת