00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

הגיגים אחרי החגים

                                 

 אז זהו. סופסוף אנחנו אחרי. אחרי החגים. אבל היי...רגע...תנו לי רק עוד קצת לנוח!! אני לא מבינה מה כולם כבר מדברים על אנרגיות מחודשות כשאני עוד צריכה להתאושש מכמות האנרגיות שהשקעתי במטבח. בטוח שלא כולכם מבינים במה דברים אמורים...לא מבינים מה זה לעמוד כל כך הרבה שעות ולבשל כל יום מחדש מתחילת החג הראשון ועד לחג הבא. במיוחד למי שזה לא בדיוק הצד החזק שלה ומתווספים לזה גם מיחושי גב...

 אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי זה ממש לא פשוט לשבור את הראש ולהחליט מה אוכלים באותו יום. לחשוב כל פעם מחדש איזו ארוחה אני מכינה. כבר עשיתי את כל האורזים בכל האופנים. אורז לבן, אורז צהוב, אורז עם אפונה, אורז עם תירס, מג`דרה. כבר בישלתי את כל האפשרויות שאני יודעת עם תפוחי אדמה. תפוחי אדמה אפויים בתנור, פוטיטוס בתנור שזה אותם תפוחי אדמה רק חתוכים דק כמו צ`יפסים, תפוחי אדמה עם רוזמרין ותפוחי אדמה מבושלים בכמון וכורכום שזה אותו דבר רק חתוך לקוביות ומתובל אחרת...אה...וגם בטטה עם טימין. לא שכחתי כמובן גם את מנת הירק של אותו יום ואיזו תוספת תהיה ליד הפחמימה. אז הכנתי אפונה עדינה עם כמון, וברוקולי מאודה עם שום ושמן זית, ירקות מוקפצים ברוטב סויה, קישואים מבושלים בשמיר ופטריות ברוטב סילאן וסויה. וזה כשעוד לא הזכרתי כמה מחשבה השקעתי על איזו מנת בשר עיקרית תהיה באותו יום. זה התחיל עם פילה מושט בתנור, דג נסיכת הנילוס מבושל, שוקיים עוף בדבש, צלי בשר עם פטריות, גולש עם חצילים, שזה ברור לכם שזה אותו בשר רק חתוך אחרת ומבושל עם ירק אחר...וזה לא כולל כמובן את השניצלים שחייבים להיות תמיד על השולחן וכמה סוגי סלטים. אז עכשיו אחרי שחשפתי את התפריט שהיה בחג ומצטערת שגם גיריתי לכם את מיצי הקיבה...תגידו לי אתם, זה לא נשמע באמת מעייף?? נכון שאפשר להשתגע?? לא פלא כשהגיע זמן הקינוח פתחתי קופסת שימורים של אננס חתוך וה"בתיאבון"...כבר נבלע לי מתחת ללשון...מזל שעונת האבטיחים עוד לא נגמרה וכך יכולתי "להשויץ" גם עם כמה קוביות אבטיח, שלא נחתכו לי באותו גודל כמובן...ושמעליהן פיזרתי כבר בחוסר כוחות, כמה גרגרי רימון שנשארו מצלחת הברכות...

 אז זהו. סופסוף אנחנו אחרי החגים. אחרי כל הסעודות הבלתי נגמרות. נגמרו התירוצים. הגיע הזמן לקחת את עצמנו בידיים, רגע לפני שהן יהיו עסוקות בלבחור סופגניות...ברולדין...וכמו בכל שנה נמשיך להבטיח לעצמנו כל פעם מחדש שאנחנו מיד אחרי החגים מתחילים לשנות את ההרגלים. זה הזמן לגשת למקרר, ולסמן עוד כמה וי על רשימת המטלות הארוכה, שמשום מה אף פעם לא מסתיימת... 

                             

 אז זהו. סופסוף אנחנו אחרי החגים. אחרי הטיולים המפרכים לנחלים, או לאתרים אטרקטיביים אחרים. אז לפני שאני ממליצה לכם כאן על אתר קטן ונחמד, תנו לי עוד רגע לאוורר את התיק צד שהסריח מהמיץ שנשפך, כדי שאוכל להחזיר אותו לארון ולהוציא משם את המטריה. תנו עוד רגע קט לאוורר את הסנדלים ולהכין אותם לאחסון החורף ולהוציא את המגפונים שקניתי בסוף עונה בשנה שעברה. תנו לי רק דקה לכבס את הכובע מצחיה שקניתי מזכרת מהביקור בלטרון ולהוריד את כובעי הצמר וכמה צעיפים. לא לפני שאקפל את המחצלת ואדחוף אותה בארון למעלה עד לשנה הבאה ועל הדרך אוריד לכבס את השמיכות פוך, רגע לפני שהילדים יקטרו שנהיה להם כבר מאוד קר בלילה וכמו תמיד אסתובב עם רגשות אשמה של איזו אמא גרועה אני.... 

 וכמו שאמרתי,  זו הזדמנות להמליץ לכם על טיול נחמד לתצפית מקסימה. מצפה השלום. אחת מנקודות התצפית היפות ברמת הגולן. תצפית מדהימה על מצוק הדרומי של הגולן. אפשר לראות מהטיילת את הכנרת, טבריה, מצוק הארבל, הר תבור והרי גולן. מתחת לתצפית בין עצי התאנה והסברס...שאם לא היה מסובך לקטוף מהם, הייתי בכייף מוכנה לנגוס בסברס מתוק ועסיסי...מתחבאת לה בריכה קטנטנה שהירידה וההליכה אליה הם כעשר דקות בלבד. ממש אידיאלי לאוהבי לכת כמוני...כמו כן במקום יש קיוסק, חנות מזכרות ומסעדה. על המסעדה אני לא יכולה להמליץ כי לא ישבתי בה, וחבל כי הייתי סקרנית לנסות אותה, רק שהיינו צריכים לפגוש חברים באזור הכנרת. אז את ארוחת הצהריים שלנו כבר סעדנו בעין גב במסעדת הדגים המפורסמת שלה, שרובכם ודאי מכירים. ולאלה שלא, היא מומלצת בחום. מנות הדגים מוגשות כמנות בריאות, עם דג ותוספת אחת ללא לחם או תוספות אחרות, אלא אם מאוד תתעקשו, יביאו לכם פיתות...

                               

 המיקום של התצפיה בין מבוא חמה לכפר חרוב. כ-2 ק"מ דרומית לכפר חרוב. מומלץ להגיע לשם בכביש 98 רק שאני מזהירה מראש את אלה שלא מכירים את האזור, שהנסיעה לא מיועדת לבעלי לב חלש או פחד גבהים. הנסיעה בסמוך לקו הגבול עם ירדן, מה שגרם לי לשבת מכווצת באוטו והיקשה עלי להתרכז בנוף המקסים מחשש שלא יצא איזה ירדני עם קלצ`ניקוב. בנוסף ממשיכים לנסוע על כביש תלול במעלה ההר, מה שהגביר את החששות שלי והדביק אותי עוד יותר למושב, אבל הנוף שווה כל דקה של פחד...

אז זהו. סופסוף אנחנו אחרי החגים ואני אחרי הפוסט הזה...שתהיה לכולנו חזרה לשיגרה נעימה ושנה טובה וברוכה!!

                             

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

51 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת