22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

הרי הסמוקי הגדולים - היום השלישי - יאללה רפטינג!!!

היום הוא יום מאד מיוחד שחיכינו לו בכיליון עיניים לאורך כל הטיול. היום עושים רפטינג!!!

הדרך למקום הרפטינג על נהר Pigeon אורכת כ 45 דקות. היא עוברת בכבישים כפריים ציוריים. החברה שבחרנו לעשות איתה את הרפטינג היא: Rafting in the smokies . היא די ידועה באזור, אם כי יש עוד מלא חברות כאלה. 

מחנים את הרכב בחניון. מורחים קרם הגנה. משאירים כל מה שאפשר, חוץ מהמפתח של הרכב באוטו. ההנחיות הן כי חייבים לנעול נעליים / מנעלים סגורים: סנדלי שורש או נעלי הליכה במים (קרוקס וכפכפים אסור). אנחנו ממש מתרגשים! רואים על נהר ה Pigeon שהוא רועש וגועש, ופרפרים מתגנבים לי לבטן, אולי כדאי להתחרט? מה אם מישהו מאיתנו יפול למים הסוערים? אבל החיוך הענק על פני בני התשחורת מבהיר שאין שום סיכוי לחרטה...

מפקידים את מפתחות הרכב בדלפק המיועד לכך. חותמים על כל מיני טפסים בהם אנחנו מתחייבים שאין לנו מחלות שונות, שלא נתבע אותם במקרה של תאונה, וגם נותנים טלפון של בני משפחה במקרה חרום (הממממממ...). 

בשעה היעודה אנו מתבקשים להתאסף בנקודת האיסוף מתחת לעץ. מדריך נמלץ מחלק אותנו לקבוצות, כשכל קבוצה מצוותת לאיש צוות שינהיג את הסירה שלנו. המדריך שלנו נראה נחמד מאד, והוא ממש מתלהב מכך שאנחנו מישראל. לדבריו, הבת שלו מבקרת ממש בימים אלה במדינתנו הרחוקה...

כל אחד מהמדריכים מכונה בכינוי מצחיק, שאינו שמו האמיתי. אנחנו מקבלים מצופים ,קסדות ומשוטים, ועולים לאוטובוס המוביל אותנו במעלה הנהר אל נקודת ההתחלה. רגע לפני הירידה למים נותן לנו המדריך כמה הנחיות בסיסיות: כדאי להניע את הגוף בהתאם לתנועת המים ולא להתנגד או לזוז לצד השני. התנגדות למים תוביל לנפילה לתוכם...frown

הוא מצייד אותנו בכמה מילות תקשור בסיסיות ומה מצופה מאיתנו לעשות כאשר הוא יורה לנו כך או אחרת.

רגע לפני שאני מוותרת בפאניקה, אני רואה שני ילדים בערך בני 8 עולים על הסירה שלפנינו בשמחה ועזוז. אני מחזיקה את עצמי ועולה על הסירה...

מרגע זה ואילך מתחילות שעה וחצי של שכרון חושים שנחוות על ידנו כמו 5 דקות. המדריך מסביר שבגלל הגשמים המרובים שירדו בימים האחרונים גובה המים גבוה מאד ולכן הרפידים של הנהר שוצפים וגבוהים עוד יותר מהרגיל. החוויה מדהימה! כמו רכבת הרים רטובה ובלתי צפויה. 

אין מה להגיד, פשוט כיף כיף כייף! כל מה שרוצים לעשות כשזה נגמר, זה לעשות את זה שוב...

במקום ניתן לעשות דברים נוספים כמו אומגה, פארק חבלים ועוד. 

אתר אינטרנט:

http://www.raftinginthesmokies.com/

מומלץ להזמין מקומות מראש, בעיקר בשיא עונת התיירות. 

הוראות הגעה (אי אפשר להגיע בעזרת הג'י.פי.אס. הוא לא מוביל למקום הנכון...):

https://secure.portline.com/raftinginthesmokies/contact.cfm

זמנים: מבוקש להגיע כחצי שעה לפני מועד השיט. 

ציון: 

החברה עושה רפטינג כמעט בכל מזג אוויר בעונה (גם בגשם). לנו יצא בוקר שטוף שמש ומושלם!

מסתבר שהרפטינג מעורר רעב באופן מיידי איך שהוא נגמר. לכן עצרנו בדרך חזרה ב Cracker Barrel הרשת האהובה עלינו, לארוחה כיד המלך.

http://www.crackerbarrel.com/

התחנה השנייה ליום כיפי זה היא פארק השעשועים הדרומי Dollywood. ארוחת הצהרים שנזללה בעצלתיים ופקק מטורף שתקע אותנו בדרך (תופעה מאד שגרתית בארה"ב לצערנו, תאונות דרכים, ומשטרה שפועלת לאט...). מהפקק חילצה אותנו סבתא מקומית, שתמרנה את התנועה והורתה לנו לנסוע אחריה. היא נסעה בין כבישים עקלקלים וצדדיים בתוך כפרים קטנים ונידחים, והחזירה אותנו לכביש בדיוק במקום בו נפתח הכביש מחדש... 

העיכובים המתוכננים והפחות מתוכננים גרמו לכך שהגענו לפארק בסביבות השעה 17:00. בשעה זו כבר רוב ההופעות הדרומיות (מוסיקת קאנטרי, הדגמת אומנויות שונות ועוד), הגיעו כמעט אל קיצן. התכנית היתה לבלות בפארק בין 17:00-22:00 שעת סגירת הפארק, פרק זמן שנראה לנו סביר. דמי הכניסה לא זולים ועלו לנו כמשפחה כ 240$. מי שרוכש כרטיסים אחרי השעה 15:00 יכול להנות מהפארק בחינם ביום שלמחרת (עבורנו זה לא רלוונטי כי מחר אנחנו עוזבים את הסמוקיז). 

אנו מתחילים להסתובב בפארק ומגלים שרוב המתקנים בו הם רכבות הרים די מפחידות. מכיוון שאנו משפחה שרובה לא חובב רכבות הרים מפחידות, 3/4 מהמשפחה לא מוצאים מתקנים מתאימים...

ראשון עולה הנער על רכבת הרים שנוסעת במהירות מטורפת. הנערה בעידוד הוריה (שילמנו...) מתלווה אליו, מגיעה עד לרגע העליה על הרכבת, מקבלת פיק ברכיים ובורחת מן הנסיעה בדמעות בדקה ה - 99. הנער לעומת זאת, יורד משולהב ומבסוט. את רכבת ההרים שנקראת "המכרה המשוגע" או משהו כזה, המדמה נסיעה במכרה תת קרקעי מתפרק (עם רכבת הרים בגובה מופרע ובמהירות מטורפת), אנו שומרים לאחר כך (אולי). עוברים ליד כמה מתקנים משפריצי מים שנראים לנו כיפיים, אך אנו מעדיפים לעשות אותם בסוף כי לא הבאנו בגדים להחלפה. עושים סיבוב, עולים על כמה מתקנים לא מפחידים ל"חימום" ואז, כשאנחנו כבר מחוממים ממש ומוכנים לעלות על שאר המתקנים - עוצרים את כל המתקנים. יש סערת ברקים והם לא מוכנים להפעיל את המתקנים. תחילה אנו מקווים שמדובר בהפסקה לזמן קצר, אך הזמן עובר (כמעט שעה) וכלום לא פועל... אנו פונים אל המשרדים בכניסה ושואלים כמה זמן תארך ההפסקה? הם אומרים שהם לא יודעים, ויכול להיות שפעולת המתקנים לא תחודש היום...

בצר לנו אנו פונים אל הקופות בכניסה. ראוי לציין כי הם היו מאד הוגנים והחזירו לנו את הכסף במלואו. החצי המלא של הכוס: בילינו 3 שעות ב dollywood בחינם. החצי הריק: הרגשנו שפספסנו את הפארק, וחבל... מסקנה: להקדיש לפארק יום נפרד בטיול שאליו מגיעים מהבוקר. אני הייתי מוסיפה יום נוסף לפארק המים הצמוד. 

אתר אינטרנט:

http://www.dollywood.com/

הפארק, אגב, הוא בבעלותה של זמרת הקאנטרי הנודעת וילידת המקום דולי פרטון. לאורך הטיול אנחנו לא מפסיקים להתפעל מהחוש העסקי הבריא של האישה הזו. במוזיאון הקאנטרי בנאשוויל היא מספרת את סיפורה, איך גדלה במשפחה ענייה וברוכת ילדים אי שם בסמוקי מאונטיינז, ואיך עם הרבה כישרון, חוצפה, אומץ ומזל הגיעה לאן שהגיעה. כל הכבוד לה!

כך או כך היתה השעה כבר כמעט 21:00 בערב. אכלנו ארוחת ערב טעימה במסעדה הקבועה שלנו בסמוקיז. והלכנו לישון מבסוטים עד הגג. 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת