00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

הדרת נשים: נשים בבית הקברות (הרחבה)

בקיצור: למה אסור לנשים להיכנס לבית קברות? $$$ [2745]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       הפעם אני מביא לכם דיון מורחב בתופעה ששימשה נושא למאמר קודם בבלוג שלי, מאמר שמספרו 2054. המאמר הזה מתבסס על חומר ששלחה לי אסתי תירוש, קטע מספר "הזוהר" שמופיע בשלט בבית העלמין באופקים, שם מנהלת אסתי את המאבק בהדרת הנשים.
הפרדה בין נשים וגברים
       כפי שכתבתי לפני כמה ימים, ישנם בתי קברות במדינת ישראל בהם קיימת הפרדה בין נשים וגברים. אנשי חברה קדישא עומדים בשער ואינם נותנים לאישה ולבנות ללכת אחרי הארון, אל הקבר, יחד עם הגברים. הם מפנים אותן, וגם את יתר הנשים שבקהל המתאבלים, בצעקות ולפעמים גם בכוח, למקום אחר צדדי. ישנם בתי קברות שלא נותנים בכלל לנשים להיכנס לבית הקברות, כאילו היו לילית, רחמנא ליצלן. אסור שם לאישה להספיד את המת, כשיש שורת אבלים שכולם ניגשים ללחוץ את ידיהם, לאישה ולבנות אסור לשבת שם, וכמובן לא מתירים לבת לומר קדיש על אביה, גם אם נפטר בלא בנים זכרים.
מלאך המוות בין הנשים
       מה מקור האיסור הזה? זאת איננה ההלכה היהודית, מן התלמוד. זה רק "הזוהר", כלומר הקבלה. בספר "הזוהר" הקדוש כתוב "בשעה שנושאים המת לבית הקברות, יהפוך אדם את פניו ויעזוב הנשים, שיהיו אחר כתפיו. ואם הנשים מקדימות, יילך מאחוריהן, באופן, שלא יתראה עימהן פב"פ. ואחר שחוזרים מבית הקברות, לא יחזור באותה הדרך שהנשים עומדות, ולא יסתכל בהן כלל, אלא יַטֶה עצמו בדרך אחרת" (בפרשת "ויקהל", הטקסט המלא מופיע בהמשך). ולמה אסור לגברים להסתכל בפני הנשים בבית הקברות? כי "בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים", "מלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות". ולמה נמצא מלאך המוות דווקא בין הנשים? "כך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, שע"כ הוא ממית האדם".
לא יסתכל
       קיראו את הטקסט המלא, המופיע גם בתמונה וגם למטה. זהו טקסט מקומם. אתם קוראים ומתקשים להאמין שבמאה ה-21 ישנם אנשים שמקבלים את הדברים הללו ומאמינים בהם. כמה הערות על הגישה הזאת של "הזוהר":
       ראשית, שימו לב: כתוב "לא יסתכל בהן כלל", לא כתוב שאסור לנשים להיכנס לבית הקברות. אם "לא יסתכל", סימן שהן הולכות לבית הקברות. בארץ גזרו הרבנים החרדים המקובלים לאסור על נשים להיכנס לבית הקברות. כמו בנושאים אחרים, החרדים מוסיפים סייג על סייג. אם לא תוכלנה הנשים להיכנס לבית הקברות, לא יוכלו הגברים להסתכל בהן, בלכתן אל בית הקברות ובצאתן ממנו – והצלנו את נפשותינו.
מסר אלוהי?
       שנית, איך אנו יכולים להתייחס להשקפה דתית כזאת? החרדים מאמינים כי כל הכתוב בתורה (מלבד 11 פסוקים) נכתב בידי הקב"ה. המקובלים מאמינים שכל הכתוב בספר "הזוהר" הוא אמת אלוהית שנגלתה לרשב"י ולתלמידיו. אבל לא צריך להיות מכחיש תנ"ך כדי לראות שמה שהגיע אלינו איננו אמת אלוהית. גם אם תאמינו שהדברים באו ממקור אלוהי, ברור למעלה מכל ספק שהדברים נכתבו בידי בני אדם, שקיבלו את המסר האלוהי והעלו אותו על הכתב. הספרים נכתבו בידי בני אדם, שהכניסו לתוכם את המקובל עליהם, את הידע המדעי של אותם הימים, ואת המציאות החברתית של אותם הימים. הפרכת הטענות המדעיות הכתובות בספרי הקודש איננה מפריכה את המסר האלוהי של צדק ועשיית הטוב. גם הפרק הזה בספר "הזוהר" איננו מסר מגבוה, אלא מבטא את ההשקפה של האנשים שקיבלו את המסר מגבוה, אבל כללו בו גם את המחשבה המוטעית שלהם על נשים. אין הכרח לפסול את כל הכתוב בספר "הזוהר", אם אנו מבינים שהקטע הזה אינו אמת, מלאך המוות אינו נכנס בין הנשים בדרכן לבית הקברות, ואף אחד מכל אלה שהסתכלו בפניהן – מעולם לא מת.
       האם נובע מדברי "הזוהר" שיש לאסור על נשים ללוות את המת? כלל וכלל לא. כתוב: "אם כן, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעולם הבא". למחברי "הזוהר" היה ברור שאינם יכולים למנוע מנשים להשתתף בלוויה, ולכן הם מזהירים רק "לא יסתכל בהן כלל", ומי שיקפיד על כך "ראוי לאריכות ימים, ולעולם הבא".
כפייה דתית
       ולבסוף, גם אם ישנם חרדים, גברים וגם נשים, שמאמינים בתיאוריה הזאת – אין שום סיבה לכך שמדינת ישראל תאפשר לאנשים שזה חלק מן האמונה הדתית שלהם, לכפות את השקפתם הפוגענית, על נשים (וגברים) שאינם מקבלים את המחשבה המיזוגנית (אנטי-נשים) הזאת, כמו שהמדינה אינה מתירה כריתת הדגדגן (מה שקרוי "מילת נשים") ואינה מאפשרת מדרכות נפרדות לגברים ונשים.
מנוחה נכונה
       למותר לציין שבבית העלמין האלטרנטיבי "מנוחה נכונה" בבאר-שבע, לא יעלה על הדעת של מישהו להפריע לאישה ללכת בלוויה, להספיד את הנפטר, ואף לא למנוע מבת לומר קדיש על אביה.
הטקסט המלא
פרשת ויקהל, חלק א' / מלאך המוות נמצא בין הנשים [מלאך המוות אשתכח ביני נשי[
כו) בתוך כך שעסקו רבי אלעזר ורבי יוסי בתורה, האיר היום. קמו והלכו לפני רבי שמעון. כיוון שראה אותם, אמר רבי שמעון, אלעזר בני, אתה והחברים הסתירו עצמכם ג' ימים אלו, שלא תצאו לחוץ, משום שמלאך המוות נמצא בעיר, ויש לו רשות לחבל, וכיוון שניתנה רשות למשחית, יכול להשחית כל מי שנראה לפניו.
כז) ועוד, כי האדם הנראה לפניו, מלאך המוות עולה ומשׂטין עליו ומזכיר עוונותיו, ומבקש דין מלפני הקב"ה, ואינו סר משם, עד שאותו האדם נידון, וניתנה לו רשות, והורג אותו.
כח) רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים, משום שכך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, שע"כ הוא ממית האדם. והגברים נמצאים עם המת. ומלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות.
כט) ויש לו רשות אז להמית בני אדם. והוא מסתכל בפניהם של הנראים לפניו בדרך לבית הקברות, מהשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, עד שחוזרים לביתם. ומשום זה, גורם מוות לכמה אנשים בעולם מטרם שמגיע זמנם. משום שעולה ומשׂטין ומזכיר עוונותיו של האדם לפני הקב"ה, והוא נידון על אלו העוונות, ומסתלק מטרם שמגיע זמנו.
ל) התיקון להישמר מפני מלאך המוות הוא, בשעה שנושאים המת לבית הקברות, יהפוך אדם את פניו ויעזוב הנשים, שיהיו אחר כתפיו. ואם הנשים מקדימות, יילך מאחוריהן, באופן, שלא יתראה עימהן פב"פ. ואחר שחוזרים מבית הקברות, לא יחזור באותה הדרך שהנשים עומדות, ולא יסתכל בהן כלל, אלא יַטֶה עצמו בדרך אחרת. ומשום שבני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים ע"ז, רוב העולם נידונים בדין ומסתלקים מטרם שבא זמנם.
לא) א"כ, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעוה"ב.
לב) הראשונים התקינו לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות, לא בשביל המת לכבודו, אלא כדי להגן על האנשים החיים, שלא ישלוט עליהם מלאך המוות, להשׂטין למעלה.
לג) וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרֵעותם בחצוצרות. על הצר, זהו מלאך המוות. הצורר אתכם תמיד וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכול. התיקון שלו, והרעותם. אם ברה"ש, ביום הדין למעלה, יורד מלאך המוות למטה, כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להשׂטין עליהם. וישראל, שיודעים שמלאך המוות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, מקדימים לתקוע בשופר לייבב עליו, שלא יוכל להם, ולהגן עליהם.
לד) וכש"כ בשעה שעושה דין והורג בני אדם, ונמצא למטה. וכש"כ בשעה שהולכים לבית הקברות וחוזרים מבית הקברות. כי בשעה שנשים נושאות רגליהן עם המת, הוא יורד ונמצא לפניהן. שכתוב, רגליה יורדות מוות. יורדות למקום שנקרא מוות, שמלאך המוות בא לפניהן, בשעת נשיאת רגליהן ללוות המת. כי ע"כ גרמה חוה המוות לכל העולם.
לה) כתוב, כן דרך אישה מְנָאָפֶת, אכלה ומחתה פיה ואמרה, לא פעלתי אוֶון. כן דרך אישה מנאפת, זהו מלאך המוות. אכלה ומחתה פיה, ששורף העולם בלהבות שלו, וממית אנשים מטרם שמגיע זמנם. ואמרה, לא פעלתי אוון, כי דין ביקש עליהם ונתפסו בעוונם, ובדין אמת מתו.
לו) בשעה שעשו ישראל את העגל, ומתו כל אלו ההמונים, היה מלאך המוות נמצא בין הנשים בתוך מחנה ישראל. כיוון שראה משה, שמלאך המוות נמצא בין הנשים, ומחנה ישראל ביניהן, מיד הקהיל את כל האנשים בפני עצמם. כמ"ש, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. אלו הם הגברים, שהקהיל אותם והפריד אותם לבדם.
לז) ומלאך המוות לא היה נפרד מהנשים, עד שהוקם ביהמ"ק, שכתוב, ויקם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאות נדבה למשכן, לא עבר מהן. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עימהן בחיבור אחד, ולא יתראו פב"פ, אלא שילכו אחר כתפיהן. כמ"ש, ויבואו האנשים על הנשים. לא כתוב, ויביאו, אלא כתוב, ויבואו. שהאנשים לא היו הולכים עימהן, בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן. משום שמלאך המוות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן.
לח) אין מלאך המוות נמצא בין פחות משבע נשים, ולא פחות מעשר. בדרך הוא נמצא בשבע נשים בגלוי, ומבקש דין. ואם יש עשר נשים, הוא משׂטין להמית. ומשום שנמצא גלוי ביניהן בדרך, כתוב, ויבואו האנשים על הנשים, אחר כתפיהן.
לט) ויאמר ה' אל נוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, כמ"ש בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול?
מ) אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו. כמ"ש, הימלט על נפשך אל תביט אחריך, משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פב"פ, היה יכול להזיק לו.
מא) וע"כ כתוב בנוח, ויסגור ה' בעדו, שלא יתראה לפני המשחית, ולא ישלוט עליו מלאך המוות.
עוד
       הטקסט הזה לקוח מהכתובת:
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/95052?/heb/content/view/full/95052&main
עוד על מאבקה של אסתי תירוש תוכלו לקרוא בכתובת:
http://www.ofaqim.co.il/articles.asp?Artid=261
עוד על הנושא הזה, בבלוג הזה בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2617477
 
המלצה
       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את כשהרב אומר לך על ימין שהוא שמאל בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=729111
מאמר ש-337 איש כבר קראו אותו.
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 502,589 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
 
תגיות: דת, יהדות, נשים, הלכה, הדרת נשים, הזוהר, החטא הקדמון, נשים מעמדן וסגולותיהן, בתי עלמין, קבלה, מנוחה נכונה, חרדים, תורת חיים, כפייה דתית

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
745,444
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת