00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

ואז... ליאה נשארה לבדה

 

 

 

אני שונאת פרידות. קשה לי. כל פרידה מכל סוג גורמת לי דמעות. משהו חזק בתוכי מתהפך כאשר צריך לעזוב. כאוס של רגשות ואולי גם פחדים עוטף אותי ומעלה לחלוחית על עיני. אני זוכרת שכשהבת שלי התגייסה בכיתי שבוע שלם. 

הערב קצת לפני כניסת השבת חזרתי מנתב"ג. ליאה שלנו האישה היקרה והאמיצה המייסדת והמובילה את תוכנית המסעות במשכן ליאה ארד שבראשו היא ניצבת, המריאה לפני שעה להודו. ואנו...הפתענו אותה רבים מאוהביה וארבנו לה אחרי שמסרה את המזוודות. 

 

 

 

לליאה יש גושן במתנה כפי שהיא קוראת לו. הודו-דרמסלה היא התחנה הראשונה בדרך במסע שלה אל עצמה. "אני כמו שאני, לא רצה מיד לעשות את הטיפולים קונבנציונליים, וקודם כל הלכתי לחקור וללמוד את הדרכים הנוספות שמטפלות בסרטן. לאחר למידה מעמיקה של הנושא, בניתי לעצמי תוכנית ריפוי, שמשלבת הרבה אלמנטים, כמו: הקפדה על תזונה מיוחדת, צמחי מרפא, טיפולים אנרגטיים, דמיון מודרך ספציפי לסרטן, מאכל מיוחד שנמצא במחקרים כמרפא סרטן, פעילות גופנית ספציפית, ועוד. כל אלה, בשילוב עם התייעצות עם רופאים ועם חלק מהאופציות הקונבנציונליות.  אני הולכת לעבור את זה לבד, בעצמי, עם עצמי, חלקו בחברת אנשים אחרים שאפגוש בדרך. אני הולכת אל לא נודע מוחלט, משום שאין לי מושג איך, מה, מתי ולמה, ולמרות הפחדים והחששות, אני שמחה על כך מאוד, מתרגשת מזה מאוד מאוד, והמון המון מודה ומודה ומודה ומודה ומודה, על ההזדמנות הכל כך מיוחדת שניתנה לי מלמעלה, ועל האומץ שלי לקחת אותה בפועל, כאן למטה."

כששתפה אותנו רק לפני שבוע במייל, נותרנו מופתעים: "לפני מספר שבועות, התבשרתי שיש לי גידול סרטני בשד. כן, גם אצלי זה יכול לקרות. בשבועות הקרובים אהיה במסע עמוק מאוד לתוכי, להבין את המקור, את הסיבה ואת התכלית עבורה קיבלתי את המתנה הזאת שנמצאת כרגע בתוך גופי."

לחשוב על גוש סרטן במתנה היא חשיבה רוחנית השמורה לאנשים שמאמינים בדרך. האומץ הנדרש ללכת להתרפא בדרך הרוחנית אינו ברור מאליו. היום כשראינו את ליאה בדרכה אל המטוס ידענו כמה היא שלמה עם ההחלטה וכמה ברור לה (ותקוותי שלכולנו) שהמסע הזה יסתיים בהחלמתה המלאה ובשובה בבריאות טובה.

 

 

עמדנו שם נרגשים במשך שעה ארוכה. חיכינו שתגיע.  כשהגיעה סוף סוף והתקרבנו לקראתה (הסרט בקישורית)  עלתה גאות האנרגיה באולם כמו שלא חוו שם מזמן אם בכלל. התרגשנו להסתכל בעיניה. לחבק אותה. ללחוש לה  את המילים שלנו באוזן. כל אחד ברגע שלו. קבוצה גדולה של אנשים שאוהבים ורק אוהבים, באנו והענקנו לה את שביל האהבה שלנו כמו שלמדנו ממנה במסע 1.

 

 

היה לי קשה לעזוב. נשארתי אחרונה. "תעשי עם התמונות מה שנכון לך" היא אמרה לי. (היא מכירה את הרגישות שלי לתעוד... ) לחשתי לה מילים אחרונות שלחתי נשיקה ועזבתי אותה עם בתה הצעירה. 

ליאה. עכשיו את באויר. עכשיו את עם כל מכתבי הטיסה והמזכרות הקטנות והכל כך חשובות של הדרך. רק עם עצמך. המסע שלך ליאה יוצא אל הדרך. זה לא מסע אחד ולא שניים ולא שלוש. זה המסע הבא שאת עומדת לכתוב ולהביא אל המשכן עם שובך חדשה. אני מבטיחה לך שאלווה אותך. דמותך בליבי במחשבתי ברגשותי באנרגיה שאשלח וברייקי. 

דרך צלחה

החלמה טובה

http://www.youtube.com/watch?v=UwDZMqbr0Lw&feature=c4-overview&list=UU91tUPnjy31yYh8GZu0eqfQ

כל התמונות.

 

וזה הפסוק במתנה (בתנך במרשתת) שרשמתי על שם ליאה והגשתי לה בדרך למטוס.

 

 

 

תודה לכם שהגעתם שוב לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו.

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי

  שלכם תפו  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת