00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

שוב נתנו לחתול(י) לשמור על השמנת

אפילו זנב קצהו של היסוס לא נרשם כשקיבלתי הצעה  מתפוז למכור, שוב, את נשמתי לשטן הפרסומת.
נכון, עקרונית אני נגד זה אבל כשאומרים לי את המילה "חלבה" אז מה? אשאר אדישה? מובן שלא.
מסרתי בשמחה את נשמתי לשטן והכנתי את קיבתי לחלבה...
חלבה הוא אחד הממתקים שאני הכי אוהבת ובשביל חלבה כדאי להצטרף לאוטובוס מלא בלוגריות ולנסוע עפולתה...

אבל מה אני רצה, אספר לכם לפי הסדר.
קיבלתי מייל מתפוז שמזמין אותי להצטרף לנסיעה לסיור במפעל הטחינה והחלבה "בארכה" שנמצא באלון תבור, איזור התעשיה של עפולה.
כאמור, לרגע לא היססתי ומיד עניתי בתשובה חיובית.
נכון שכבר פעמיים השתתפתי בעבר בפרסומת (עוגיות ושוקולד) אבל אז לא זזתי מהבית. שליח הביא לי חבילה של גודי`ס ואני הייתי אמורה לזלול ולספר על חוויותי מהזלילה.
הפעם התרגשתי. נוסעים ממש לבקר במפעל. חוויה מעניינת. 

החשבון היה פשוט: יום טיול+ חלבה בשפע וכל זה חינם.
נרשמתי. ברור.

היום המיועד הגיע. אוטובוס מלא בלוגריות שלא הכרתי קודם יוצא מרידינג ת"א לנסיעה ארווווכה מאד... לעפולה.
מי שמכיר אותי יודע שאת המילה "ארוכה" כתבתי באירוניה שהרי עפולה לא באמת רחוקה מהמרכז. עניין של שעה ומשהו, כמאה ק"מ וזהו. אבל בטיול שנתי כמו בטיול שנתי, לא עברו 5 דקות מתחילת הנסיעה וכבר עבר המלווה החמוד שלנו,אביתר, וחילק לכולם חטיף חלבה ומים. יאממי!

 

 


20 דקות מאוחר יותר כבר עצרנו בפזנון להקיא  ב"M הדרך" לפיפי וקפה.... (ומשה שתה אורנג`דה).

נדהמת מהעצירה הזו ותוהה כמה עצירות עוד יהיו עד עפולה, החלטתי לנצל אותה בדרך הכי טובה שסקראפרית יכולה לעשות ונכנסתי לחנות הסקראפ השווה של לילך, הלוא היא ויטרינה. קניתי לי מתנה וואשי טייפ ועכשיו הרגשתי שאני ממש מוכנה להמשך המסע.

לשמחתי לא היו עצירות נוספות. הנסיעה היתה נעימה כאשר נוסעי האוטובוס נחלקים למספר קבוצות: קבוצת הישנים, קבוצת המקשקשים זה עם זה והקבוצה העיקרית, קבוצת המנתצים סוכריות בסמארטפון.
וחתולה אחת שנהנתה מהנוף.

הגענו למפעל והתקבלנו ב...איך לא,


 

 

כל מיני סוגי חלבה בטעמים ומרקמים....

 

 

 

 

 וגם, כמובן, טחינה, עם חומוס ופיתות ושאר טעימים.

 אביב חופי

 

 התמקמנו בחדר ההרצאות המעוטר,

אביב חופי

 

 

התארגנו, אכלנו, צילמנו.....

אביב חופי

 

אביב חופי

 

ואז הקשבנו לשתי הרצאות.
הראשונה, הרצאתו של מנכ"ל ובעליו של הבארכה, איברהים באשיר, שסיפר לנו על תולדות העסק שהפך מעסק משפחתי קטן לאימפריה המשתמשת בחומרי גלם מעולים ומוכרת טחינה וחלבה לאירופה, ארה"ב, מקסיקו ואוסטרליה.

 

אביב חופי

 

איברהים גם סיפר שהם מיצאים לרשות הפלשתינאית תחת שם אחר... ככה זה בחיים האמיתיים, לא מקשיבים למנהיגים או לקיצונים מתלהמים, ועושים ביזנס. זהו כח החיים ולדעתי רק כך  יגיע שינוי,  לכשיגיע..... 

ההרצאה השניה היתה של טכנולוגית המזון של החברה שהפליאה בשבחי הטחינה והחלבה. למדנו על הצמח המהווה את חומר הגלם, השומשום כמובן, ראינו שקופיות על חשיבותו ויתרונותיו הבריאותיים, אבל בינינו, נכון שזה חשוב, הבריאות וזה.... אבל, היי, סליחה, אני כאן בשביל החלבה. וחלבה לא אוכלים כי זה בריא אלא כי זה טעים.

 

 

 

 

 
אין לי שום כוונות לצטט לכם קטעים מההרצאה ורק אספר לכם שהיא בהחלט היתה מעניינת ואם תגגלו "תפוז" ו"בראכה" אני בטוחה שתמצאו לא מעט בלוגים שמסקרים את ההרצאה באופן יסודי.

לקראת הכניסה למפעל עצמו התבקשנו להתארגן. ההתארגנות כללה בין השאר השארת הטלפונים והמצלמות בחדר הישיבות הנעול ולכן כל התמונות שתראו מתוך המפעל צולמו ע"י הצלם המקצועי שנילווה אלינו, אביב חופי. זה הזמן להסביר שהתמונות שקיבלנו מתפוז, אלה של אביב, הגיעו בגודל עצום. הדרך היחידה שאני יודעת להקטין בה את התמונות מוסיפה באופן אוטומאטי את חתימתי בתחתית התמונה. זו הסיבה שגם על גבי התמונות מהמפעל מתנוססת החתימה. אבל אני רוצה להדגיש שהקרדיט על צילום התמונות מפנים המפעל שייך לאביב חופי.


חלק אחר בהתארגנות, ומשעשע הרבה יותר היה...זה.....

 

הרצועות האלה הם כובעים.
חבשנו אותם ולבשנו חלוקים לבנים,

 

 

 

וכשכולנו נראינו כמו חברות ספרמטוזומים בדרכה אל היעד הנכסף, צעדנו לחלק הפעיל של המפעל.

ראשית פגשנו ...שומשום. המון שומשום, בכלל, באוויר נישא ריח של שומשום כל הזמן. ריח טוב.

שמענו הסבר על איכות השומשום, על הזנים המסויימים, על הניקיון שעובר השומשום עד שבסוף התהליך הוא זך וטהור כתינוק בן יומו, ובטמפרטורה עפולאית ממוצעת של חודש ספטמבר (רמז: חם!), יצאנו לראות אותו, את אדון שומשום.
הבטיחו לנו שבאולם העבודה יהיה קריר....

 

 

בהחלט נראה מרוצה הבחורצ`יק הזה....

 

 

איברהים ליווה אותנו, הוא המשיך והסביר וללא ספק רואים שהעסק הזה בדמו. האהבה לעבודה ולמפעל ניכרת בכל משפט או תנועה שהוא עושה. תענוג לראות את זה.
הוא הסביר, הוא הראה, הוא היה גאה.

 

 


והטמפרטורה? היתה גבוהה.
"אבל אל תדאגו", אמרו לנו, "בחלק השני של המפעל יהיה קריר"..

אז חיכינו בסבלנות, הקשבנו להסברים ובלב ידעתי שתכף יהיה קריר יותר.

הגיע הזמן לעבור לחלק השני של המפעל. כאן הופתעתי לטובה מרמת הגהות במפעל. מעבר לעובדה שהמפעל נראה נקי, מסתבר שהוא באמת נקי.
מלבד החלוק והמצנפת הגענו אל הנקודה שבה נדרשנו, ככל מי שנכנס לשטח העבודה, לרחוץ את ידינו היטב במים וסבון, ןלקינוח לדחוף אותן למכונה שמחטאה אותן.
נשמע ונראה הייטקי הא? אבל זה מאד פשוט, מכניסים את הידיים וחוטפים שפריץ של אלכוהול. לא, לא כזה אלכוהול, לא לפה, לידיים, אלכוהול לחיטוי.



איברהים עומד ומשגיח שלא נתחמק ....

 

 

הנה כאן, כששביס לראשי, אני מוכנה לנטילת ידיים...
(חבריי הדוסים, תרגיעו, זה לא יקרה...).

 

 

נקיים וטהורים למשעי נכנסנו לאולם הקריר השני.

גם כאן אברהים הסביר והדגים וקבוצת הספרמטוזומים עמדה והקשיבה. ואף שאלה שאלות.

 

איך יודעים שאדם אוהב את מה שהוא עושה?
נורא קל, זה כשהעיסוק הוא שיר בליבו. והוא שר, ומנצח על התזמורת וכל כולו קורן.
אז נכון שאיברהים לא שר לנו שירים, אבל את עבודת הניצוח ראו היטב....

 

 

אין ספק, האיש אוהב את המקום הזה.


כאן למדתי דבר מעניין, מסתבר, שכשהחלבה נולדת (כן, אמא שלה זו טחינה ואבא שלה זה סוכר...) היא חמה מאד וצמיגה מאד. ברגע שהטמפ` שלה יורדת לחום שניתן לגעת בה בלי לחטוף כוויה, זה רגע של אושר עילאי כי אין כמו חלבה חמה וצמיגית.....
אז התחנפנו וקיבלנו לטעום עוד ועוד.

 

 

 

 

אה, כן, ראינו גם את הטחינה.

 

והיה חם.
מאד.
אבל לא נורא, אמרו שבמסעדה יש מזגן לא רע....

זה הרגע לעצור להתפעל עד כדי להעריץ את חברותי הדוסיות.
תגידו לי, איך אתן יכולות ללכת עם הכסוי ראש הזה כל הזמן? מילא בחורף, אבל בקיץ? אלוהים אדירים, זה חם!! זה מציק!! זה חם!! זה מגרד!! זה חם!!!!
90% מהזמן שחבשתי את המצנפת הזו הייתי עסוקה בלהוריד, לאוורר את השיער, וללבוש אותה מחדש בלי שישימו לב כי לא רציתי שיעירו לי.
בקיצור חברות דתיות שלי... שאפו! תרתי משמע...

  

ביציאה, כל אחת קיבלה קופסא מלאה בכל טוב מתוצרת המפעל.

 

וצעדנו (בחום, נו מה?) אל האוטובוס.
הנוף מסביב היה חום. מספר גוונים של חום, ואני, לאחר יום שלם במפעל חלבה, דמיינתי שאני מקופת בגבעות של חלבה ססגונית.
מה? לא דומה??

 

 

 

ונסענו.
אל המסעדה.
היה שם מזגן.
עבד קצת..

אבל עזבו מזגן. אני לא אכתוב את שם המסעדה כי ממש לא בא לי לפרסם אותה.

 

כמה נקודות חשובות:

 הטחינה של בארכה היתה לי טעימה ביחד עם החומוס. אני לא אוהבת לאכול טחינה כך, בלי המלווה החומוסי שלה, אבל בערבוב עם החומוס היא היתה באמת טעימה. הטחינה מיוצרת מ100% שומשום. וזה אומר שיש שם....נכון....100% שומשום. (ההדגשה נכתבה עקב שאלה שנשאלה במקום......).
בזמן הטחינה של השומשום, כ 50% ממנו הופך לשמן , כך שאין צורך להכניס חומרים משמרים לטחינה.

 החלבה...אחחח החלבה. אחד הדברים שלמדתי הוא שיש שני סוגי חלבה. החלבה ה"רגילה" וחלבה שנקראת חלבה" שאמית".
מאז שטעמתי את השאמית הזו, אני  לא אוכל יותר חלבה רגילה. היא כ"כ מוצלחת. כל כך טעימה ובעיקר עדינה מאד. אין ספק שהיא החלבה הטובה שאכלתי . (בחיי, לא בגלל שקיבלתי אותה חינם). אני יכולה להמליץ עליה מכל הלב, באמת באמת...

 פגשנו שם שלושה טעמים. חלבה וניל, חלבה עם פולי קקאו וחלבה עם פיסטוק. לטעמי הפרטי החלבה וניל מנצחת בגדול. פשוט מצויינת. אחריה ובמרחק די קטן מגיעה זו עם הפיסטוק, ואני מודה שאת החלבה עם פולי הקקאו לא כ"כ אהבתי. אבל עזבו, השאמית הונילית הזו ....למות.....

 הכרתי כמה בנות ממש נחמדות בסיור, אז שרית, אורלי, מאיה, צופית, ריקי, רונית, ועוד בנות ששכחתי את שמן, היה ממש כייף להכיר אתכן.

 

 

זוכרים שזהו בלוג יצירה נכון? אז  בבקשה, פארפה חלבה שהוכן  לכבוד חג סוכות מהחלבה המצויינת של "בארכה".
המתכון הבסיסי נלקח מאתר מאקו אבל שיניתי אותו לא מעט.

 

החומרים:

קופסת שמנת מתוקה.
100 גרם חלבה (אני עשיתי עם וניל רגילה, לא שאמית).
חופן אגוזים. 

אופן ההכנה הקשה והמסובך..:

מקציפים את השמנת לקצפת.
מפוררים את החלבה דק דק ומוסיפים.
טוחנים את האגוזים ומוסיפים.
יוצקים לתבנית אינגליש קייק.
מקפיאים.
זוללים.
 

השינויים שלי:
החלטתי להוסיף חפיסת שוקולד לבן מומס לקצפת.... אז מה אם התרחקתי מהמתכון...
השתמשתי בפקאן מסוכר במקום אגוזים רגילים ולא הוספתי אותם לעיסה אלא פיזרתי מעל לקישוט.

הכנתי כמות שהספיקה לשתי תבניות אינגליש קייק.

 

  

 

 



 


 

 זו העוגה השניה...
בטעות דרכתי עליה והשארתי עקבות...

 

 

עכשיו דיאטה.....

 חג שמח חברים

 

 

 

 

כ"ב בתשרי תשע"ד.

  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת