00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בישול וחיים בקצב הסלסה

יששש!!! זכיתי!!!

18/09/2013
יששש!!! זכיתי!!!

כשקיבלתי את ההודעה על זכייתי בתחרות הצילום חשבתי שהלב יוצא לי מהמקום (מזל שיש לי כל כך הרבה ריפוד שמנע את זה...)

אני חושבת שהמילה "שמחה" לא מדגדגת את הקצה של מה שבאמת הרגשתי באותה השנייה.  התחרות הזו הייתה עבורי הרבה מאוד יותר מסתם זכייה בפרס (השווווווה!!!).  בשבילי הזכייה הזו הייתה ההתחלה של המון דברים טובים.

כשנודע לי על תחרות הצילום ידעתי שזה בא לי בזמן טוב ושיש לי מה להציע. היום אני מאוד אוהבת את המקום שאליו הגעתי בצילום בכלל ובצילום וסטיילינג אוכל בפרט.
מי שמכיר אותי יודע כמה השקעתי בזה (כסף וזמן וציוד ובעצם את כל כולי). 

הרצון שלי  להתקדם בתחום ולהתמקצע בא ממקום מאוד רעב ליופי, אסתטיקה, יצירה ויצירתיות.
הצילום עבורי הוא כלי שעוזר לי להמציא מציאות (וכן, זה פרדוקס אבל זה מדויק עבורי).
התמונה הזו שזכתה צולמה באחת התקופות הקשות של חיי, (אם לא ה...). הייתי אחרי התאונה ומכורח הנסיבות כל מה שראיתי בעיניים היה – שחור.  איבוד חוש הטעם והריח, כמו גם אי היכולת  שלי לעמוד בכלל  ובמטבח בפרט – הביאוני לצער גדול שלא בא לידי ביטוי בתמונה , כי מה שיצקתי לתוכה היה חיים. זו הסיבה שבחרתי בצבעים ובמוטיבים שבה: ירוקים , טורקיזים וכחולים. מי  שמתמצא במשמעות הצבעים יודע שצבע ירוק מתחבר בתת מודע לריפוי (זו הסיבה שבבית חולים מדי הרופאים ירוקים), אך הוא גם מסמל רוגע, צמיחה ומסמל איזון פיזי ונפשי.
 
צבע כחול מסמל תקשורת (לא סתם הסמל של "בזק ",לדוגמא, כחול). זהו צבע הרמוני שמסמל  זרימה,ביטוי עצמי, שלווה, רוגע, ומעורר השראה. 
טורקיז- צבע של הגנה, (לא בכדי זה צבע שמופיע בקמיעות כנגד עין הרע למיניהם)  
שלושת הצבעים הנ"ל וכל מה שהם מסמלים היו כל מה שרציתי באותו רגע של הצילום .
צילמתי לעצמי את המציאות שלה  ואליה השתוקקתי.
 מי שהבין מה מצולם בתמונה (ולפי התגובות החמות שקיבלתי  בתיבת המסרים של הבלוג, במייל הפרטי ובפייסבוק  מסתבר שזה הרוב) - הבין את רצוני להוסיף צבעים לחיי. צבעים שמסמלים בדיוק את כל מה שהיה חסר לי באותה נקודת זמן – ריפוי, תקשורת והגנה.  הניתוק הכפוי שלי מהעולם, אי היכולת שלי לתקשר אפילו עם עצמי  (ברמה הפיזית והנפשית כאחד) הביא אותי למקום שבו חלמתי על ההיפך, והיכולת של המצלמה ליצור מציאות הפכה את העדשה לכלי בתרתי משמע , שהרי הצלחתי להעביר דרכה את הרגשות, המחשבות והתקוות שלי.  
אני גאה בתמונה הזו.  מאוד מאוד גאה. נדיר שאני שלמה עם היצירות שלי (פרפקציוניזם דה מי קולו),  אבל בעיניי התמונה הזו היא אהבה. היא החיבור שלי לעצמי.

את התמונה הזו צילמתי במסגרת קורס צילום מזון וסטיילינג שעברתי אצל דיאנה לינדר ודניה ויינר מהבלוג "מתכוניישן"(קורס חובה לכל מי שרוצה להתמקצע בתחום, ועל זה יגיע פוסט נפרד בהמשך).

הכלים שמופיעים בתמונה הם כלים עתיקים שקיבלתי משרית אשרוב דלאל, (שלתאר אותה בתור "חברה" או אפילו "חברה טובה" –  לחלוטין ממעיט ממה שהיא עבורי). הם היו שייכים לסבתא האהובה שלה שנפטרה לא מזמן.  כשסיפרתי לשרית שזכיתי בתחרות היא התרגשה ואמרה שזה בזכות הכלים של סבתא שלה. אני מסכימה איתה!!  יש משהו בכלים האלו שעושה את כל הפריים, שמצליח לספר  את הסיפור של החיים של פעם לצד התקוות של העתיד, החיבור הקסום של  הפשוט והמורכב, הפשטות והיוקרה, וזה בדיוק מתחבר לסיפור שלי, למי שאני, למה שאני, וכשמשהו מתחבר למשהו אחר - מתאים,  זה הופך לשלם,  וזו הסיבה שהתמונה הזו טובה- כי היא שלמה. אין בה סדקים, היא מאוזנת. היא אני של היום, היא שרית, היא סבתא של שרית, היא בעצם כולם.

זה מדהים כמה אפשר לראות בתמונה. לכאורה זו רק תמונה, אבל אם נכנסים לתוכה רואים עולמות. ככה זה באמנות, וזה אמנם רק צילום אוכל, אבל מי אמר שצילום זה לא אמנות? בעיניי זה הכי! 

ואם דיברנו על תחרויות , אז אני רוצה לדבר  לדבר על הדרך לזכייה. 
היום, בעידן הפייסבוק, רוב התחרויות מתבססות על לייקים.  מי שמביא יותר לייקים- זוכה.  לכאורה- שיטה פשוטה, אבל זהו, שהיא לא.  מעבר לעובדה הטכנית שהיום ניתן לרכוש לייקים (לא זול, אך קל) -  צריך לבקש.  אז נכון שלי אין בעיה לתת, למה לא לפרגן ? ועוד בלייק? זה הרי בחינם,  בסה"כ לחיצה בעכבר, אז למה לא? אבל לא כולם חושבים כך. יש כאלו ש"כבד" עליהם ללייקק והסיבות לכך שונות ולפעמים אף משונות, אבל אני  באמת מכבדת את אלו שחושבים אחרת ממני ונוהגים שונה ממני. "איש בדרכו ובאמונתו  יחיה", לא? אני רק שמחה שהצלחתי "לגעת" באלו שחושבים כמוני, כי בזכותם הגעתי עד הלום, רק בזכותם זכיתי.

אני מודה, יש לי בעיה עם לבקש עזרה, או טובה. זה פאק גדול אצלי (אחד מיני פאקים רבים, אבל זה לשיחה אחרת...).  אני שונאת לבקש. זה מרגיש  (הרגיש) לי שאני בעמדת נחיתות, והתחושה הזו של "אני חייבת"  מנעה ממני לא פעם (בעצם כמעט תמיד) לבקש, אבל זה אחד מהדברים שלאחרונה למדתי שלא נכונים.
נתינה וקבלה הם דבר אחד, בדיוק  כמו חיים ומוות .  האחד לא מתקיים ללא השני, ואם אתה מתעקש להיות רק בצד אחד- אתה לא תוכל לחוות את השני, וזו תובנה שאני מאוד גאה בה. בעיקר גאה בעצמי שהגעתי אליה. זה לא היה קל...

ואיך זה קשור לתחרויות? זה הכי קשור , כי בתחרות, אם לא יבחרו בך ויעזרו לך להיבחר- לא תזכה, אז תבקשו.
מי שתפריע לו הבקשה ממילא לא יבחר בך, אז מה הבעיה?
אני חושבת שתחרויות זה דבר טוב. זו אופציה להפגנת  כישורים, כישרונות ויצירתיות. פעם חשבתי שתחרות זה רק לזכות, היום אני חושבת שתחרות זה להיות חלק, לשתף, להשתתף,  וזה מה שבאמת חשוב,  ובמעמד זה אני מציעה לכל מי שחושב שיש לו מה להציע שישתתף.  כאן בתפוז תמיד יש תחרויות עם פרסים טובים- שווה להתעדכן ושווה לנסות. 

התחרות הזו שבה זכיתי היא אחת מעשר תחרויות . נכון לעכשיו יש עדיין עוד 4 תחרויות פעילות.  בר, בני החייל, הודיע לי שהוא מתכונן  להשתתף באחת מהן (כי שוב- יש לו מה להציע ומן הסתם אתם תדעו על כך, שהרי בלעדיכם – זה לא שווה), ואשמח שתודיעו לי אם אתם משתתפים בהן  (או באחרות) כדי שאוכל לגמול לכם בהצבעה  (כבר אמרתי שאני עושה את זה בכיף גדול). אז הנה, זה הקישור לדף התחרויות ולמפרע אני מאחלת לכם הצלחה , ואינשאללה שהטוב ינצח.

http://www.tapuz.co.il/albums/contests/samsung/contestMain.asp

אני מודה לכם על תשומת הלב ועל ההיענות להצבעה. שימחתם אותי, ריגשתם אותי, כל מייל שלכם, כל תגובה, כל לייק, כל שיתוף – הראו לי כמה אתם אוהבים את מה שאני עושה ותודה ענקית על כך!!

אני מאחלת לכם חג שמח והצלחה בתרתי משמע.

היו ברוכים

אריאלה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

פלפלים

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאלה פיקסלר אלון אלא אם צויין אחרת