00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

היום החמישי - ביקורי נימוסין אצל מונה ואצל אמלי

הבוקר קמנו מאוחר. העייפות המצטברת מהימים האחרונים נותנת אותותיה והחלטנו על יקיצה טבעית. הבנות מתארגגנות לאט ובינתיים אנחנו יוצאות למה שהפך לסיבוב הבוקר הקבוע שלנו - הבולונז'רי-פטיסרי והירקן. למרבה האכזבה, הדודה החביבה לא פתחה את המאפייה שלה הבוקר, ונאלצנו להסתפק במוסד המתחרה (הרבה פחות אותנטי, אך לא פחות אטרקטיבי devil ).

וגם זה -

הירקן דווקא פתח את החנות הבוקר וכשהגענו הוא בדיוק עסק בפריקת הסחורה הטרייה מהמשאית ובסידור המדפים. זו הייתה התרומה שלו לארוחת הבוקר שלנו היום - 

לקח לנו זמן הבוקר. התארגנו לאט. אכלנו... כשיצאנו סוף סוף זה מה שפגשנו במטרו - 

העניין הזה היה מרשים להפליא, בעיקר שהחבר'ה האלה ניגנו ושרו שירים "מהמולדת הישנה". פולינה התרגשה במיוחד כששרו את השיר "שלה".  אתם מוזמנים להיכנס לאווירה surprise

http://www.youtube.com/watch?v=x2YlbiyiuMc

הגענו ללובר. בזמן שהילדות הצטלמו ברחבה עם הפירמידה, אני הייתי בעיקר מודאגת מהתור הארוך שהשתרך בכניסה. אחרי הניסיון שלנו אתמול בוורסאי, כבר אי אפשר לדעת...

אבל הפעם אנחנו בסדר. הידד! הכרטיסים שהוזמנו מראש באינטרנט והגיעו בדואר הביתה אפשרו לנו לדלג על פני התור כולו באלגנטיות השמורה לעילאיים ומתנשאים angel

בפנים לעומת זאת, סיפור אחר... מיליון אנשים. מיליון. וכולם מנסים להציץ בהוד מעלתה, המונה ליזה.

ככה זה נראה - 

ועכשיו, שירות לציבור... הנה היא! במלוא הדרה! 

(וחסכתי לכם את הצורך להסתופף עם מיליון תיירים יפנים חמושים במצלמות מול התמונה הנפלאה אך הקטנטונת. לא עדיף ככה? surprise ).

מראש החלטנו שהביקור שלנו בלובר יהיה קצר וממוקד. קצת מההיילייטס, קצת חדרים עתיקים ומה שעוד נראה בדרך בין לבין. בוודאי שלא לנסות לראות הכל, אפילו לא לנסות לראות "הרבה". רק טעימה כזאת, שתשאיר טעם של עוד.

אחרי הביקור אצל המונה ליזה ביקרנו גם את וונוס (הרבה פחות צפוף) - 

מאחורי ונוס והילדות, מימין, תוכלו להבחין באחת מיצירות האומנות הנפוצות ביותר ברחבי פריז כולה, כל אתר תיירותמחזיק כמה וכמה עותקים מהיצירה - השלט המזהיר מכייסים. הבנות שלנו לוקחות מאוד ברצינות את האזהרות והדיון בנושא הוליד פועל חדש מהשורש כ.ס.כ.ס (מהיום אמרו - יכסכסו אותי?, כיסכסו אותי? וכהנה וכהנה... cheeky )

אחרי הביקור אצל וונוס הבנות הוזמנו לארוחה בחדר האוכל של נפוליון השלישי - 

מפאת קוצר הזמן, נאלצנו לסרב cheeky

(אם לומר את האמת, השולחן שלו נראה קצת כמו שולחן ראש השנה האחרון שלנו... )

בזאת הסתיים הביקור שלנו בלובר. הבנות סיכמו בינן לבין עצמן שהחלק הזה הוא בשבילנו, האמהות laugh

בחוץ השמיים שוב מתקדרים. אנחנו נוסעות במטרו לסן ז'רמן דה פרה ומטיילות ברגל, בין הטיפות, לאורך רחוב חביב עם חנויות במחירים שפויים. עד עכשיו לא עשינו קניות כמעט בכלל, ועכשיו מתחשק קצת. לא שופינג מתוכנן, אלא ככה, על הדרך. כשנתקלים במשהו מעניין, עוצרים לבדוק. כולנו יוצאות מרוצות (ותודה מיוחדת לקוראת גלי, על ההמלצה devil ).

בין לבין אנחנו גם מוצאות מקום חביב לצהריים. בסוף יש גם שתי כוסות קפה, שתי כוסות שוקו חם ומבחר מיני-קינוחים, כל אחד ביורו - 

בסוף הרחוב מחכה לנו מגדל המונפרנס, המגדל המכוער ביותר בפריז. כמו שאומרים הפריזאים - היתרון הגדול של התצפית ממנו, היא שלא רואים את המגדל המכוער עצמו cheeky

את האייפל דווקא רואים מצויין.

הגשם ממשיך לרדת ואנחנו הולכות ברגל ברחובות היפהפיים. הפוגה מהטיפות אנחנו מוצאות בחנות claire's שכה חביבה על הבנות, בעיקר בזכות הפינה המוקדשת ל - 1D (אם אתם לא יודעים במה מדובר, כנראה שאתם לא נערה בגיל העשרה... surprise)

אנחנו מסיימות את הטיול ונוסעות במטרו אל היעד האחרון להיום - Café des 2 Moulins -  בית הקפה של אמלי.

כהכנה לקראת הטיול צפינו עם הבנות בסרט הנפלא של ז'אן פייר ז'נה, אמלי. העלילה מתרחשת במונמרטר, השכונה "שלנו", ובטיול הבנות מזהות הרבה מהמקומות שצולמו בסרט. הביקור בקפה בו עבדה אמלי, הוא אחד מהשיאים של הטיול שלנו.

והיום היה מוצלח במיוחד. בית הקפה הומה, האווירה עליזה, האוכל טעים ויש גם הופעה חיה של בחור ששר ומנגן. כולנו נהנות מאוד.

בשירותים של בית הקפה יש פינה שמוקדשת לסרט בכלל ולגמד-הגינה המטייל שמופיע בו , בפרט. מקסים indecision

באחת הסצנות המתוקות בסרט מתוארים הדברים מהם אמלי נהנית במיוחד (מוזמנים לראות - http://www.youtube.com/watch?v=mmllotLUU38 ). אחד הדברים האלה הוא שבירת ציפוי הסוכר של הקרם ברולה בקצה הכפית. הילדות משחזרות את הסצנה בעזרת קינוח-הדגל של בית הקפה - 

היום הזה כולו, ובעיקר הסיום מוכתרים כהצלחה גדולה. כייף.

אחרי שבדקנו שלא שכחנו כלום, הבנות מצטלמות מחוץ למסעדה עם שקיות הקניות מהיום - 

(מסקנה מהיום הזה - יום שמתחיל ביותר מדי תרבות מסתיים ביותר מדי שקיות קניות... cheeky)

כמה דקות ברגל ואנחנו חזרה בדירה. מחר היום האחרון בפריז, לפני שניסע לדיסני.

לילה טוב חברים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת