1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיפור בדיוני אקטואלי ללא מוסר השכל

 
היה היה פעם, לפני ממש לא הרבה זמן,  כוכב לכת חביב שעליו התקיימו חיים אינטליגנטיים ונאורים.
לחלק מתושבי הכוכב האינטליגנטיים היו ספקות לגבי רמת האינטליגנטיות של תושבים אחרים (אך לא שלהם) וגם לגבי מידת הנאורות של התושבים האחרים (ולא שלהם), אבל באופן עקרוני אפשר היה להגדיר את התושבים כאינטליגנטיים ונאורים.
 
בעוד שהאינטליגנטיות התחלקה פחות או יותר שווה בשווה בין תושבי הכוכב ללא קשר ישיר למקום מגוריהם, נראה היה שהנאורות תלויה באזור הגיאוגרפי.
התושבים באותו כוכב לכת חיו במסגרות מאורגנות (פחות או יותר) בגדלים משתנים כשכל מסגרת התייחדה בשמה ובסמליה.
חלק מהמסגרות היו עשירות יותר וחלק היו עניות יותר, בחלק (בד"כ העשיר יותר) התושבים שותפו במנגנון קבלת ההחלטות ובחלק (בד"כ העני יותר) המנהיגים ידעו טוב מכולם מה טוב לתושבים הפשוטים.
 
והנה יום אחד החליטו כמה מתושבי אחת המסגרות למרוד במנהיגם הנערץ. הם הגיעו למסקנה שאולי הוא לא יודע יותר טוב מהם מה טוב לתושבים ולכן ניסו (בדרך אלימה למדי) לגרש את המנהיג הנערץ כך שיוכלו להחליט בעצמם מה טוב לכל התושבים.
 
מסיבות לא ברורות המנהיג הנערץ לא הסכים לפנות את השלטון מרצונו הטוב והחל להילחם במורדים. תוך כדי המלחמה הוא מפעם לפעם פגע (במכוון או לא במכוון) גם בתושבים שלא השתתפו בקרבות.
מיהרו המורדים אל מנהיגי המסגרות העשירות והנאורות ואמרו להם: "ראיתם? ראיתם מה המנהיג הנערץ עושה? הוא הורג תושבים חפים מפשע! תענישו אותו!"
 
חשבו להם מנהיגי המדינות הנאורות והעשירות והתלבטו רבות בסוגיה האם עליהם להתערב בסכסוך הזה. מצד אחד, המסגרת הספציפית בה היה מדובר לא עניינה אף אחד (פרט למסגרות השכנות לה שלא היו חשובות במיוחד בעצמן).  מצד שני לא היה ברור שקבוצת המורדים טובה יותר מהמנהיגות הנוכחית. אבל מצד שלישי זה באמת לא היה בסדר שתושבים חפים מפשע נהרגים.
צקצקו המנהיגים הנאורים בלשונם ובסופו של דבר הגיעו להחלטה: כל עוד הורג המנהיג הנערץ תושבים חפים מפשע באמצעות מקלות, אבנים, סכינים, רובים ואקדחים – נבליג. אבל ביום שהוא יעבור להרוג את התושבים החפים מפשע באמצעות עטלפים מאולפים – אנחנו נראה לו מה זה!
 
מאז שהתקבלה ההחלטה הנחרצת השתדל המנהיג הנערץ לא להשתמש בעטלפים מאולפים, או לפחות שהעולם הנאור לא יידע שהוא עושה זאת.
מפעם לפעם טענו המורדים כי הוא דווקא כן השתמש בעטלפים, אבל מכיוון שמידת האילוף לא הייתה ברורה וכמות ההרוגים הייתה קטנה, לא נקטו המנהיגים הנאורים בשום פעולה.
 
ואז, יום בהיר וחם אחד (כדרכם של הימים באותו אזור ובאותה עונה של השנה) פורסמו תמונות של מאות תושבים הרוגים שעל צווארם סימני נשיכת עטלפים.
מנהיגי המדינות הנאורות מיד יצאו לפעולה: ראשית הם ריכזו כוחות צבא גדולים באזור הרלבנטי. שנית הם הכריזו שהם ייצאו בפעולה צבאית נגד המנהיג הנערץ.
בשלב השלישי אחד ממנהיגי המסגרות פנה לנציגות התושבים של ארצו וביקש את אישורם לפעולה הצבאית. מכיוון שהם סירבו הוא שלח את כוחותיו חזרה הביתה בלי להיעלב.
 
אבל המנהיג הראשי של העולם החופשי לא התקפל בקלות. הוא הצהיר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שלמרות שהוא לא מחויב לכך גם הוא יבקש את אישור נציגות התושבים של ארצו.
בעוד הוא מתאמץ לקבל את האישור המיוחל חל מפנה מפתיע בפרשה: המנהיג הנערץ, בסיוע מנהיג אחר הציע הצעת פשרה - הוא ייפטר מכל העטלפים שברשותו תוך חמש שנים בתנאי שמנהיגי העולם החופשי לא יתקיפו אותו.
ושהמורדים לא יקבלו מהם נשק.
ושאויבתו המושבעת גם תיפטר מכל העטלפים והנחשים שלה.
ועוד כמה תנאים זניחים.
 
זו הייתה הצעה שלא ניתן לסרב לה והיא כמובן התקבלה בשמחה רבה ע"י כל תושבי העולם החופשי (למרות שלא היה ברור כיצד בדיוק ייפטר המנהיג הנערץ מהעטלפים המאולפים שלו. האם למשל שליחתם כנגד אויבתו המושבעת תספק את הדרישה?)
העולם נשם לרווחה ורוב הסיכויים שהמנהיג הנערץ יקבל פרס יוקרתי על פועלו למען שלום עולמי.
 
כפי שהצהרתי מראש – אין לי מוסר השכל.
 
והרשומה המומלצת - תקוות קטנות – בבלוג של tweedle dee
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת