22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

דרום מזרח ארה"ב, יום 14 - ממפיס

אם היתה נקודת ציון ראשונה, שבעצם סביבה תוכנן כל מסלול הטיול המקסים הזה, היתה זו ממפיס, עם גרייסלנד במרכזה. מאד רציתי לבקר בגרייסלנד, באחוזתו של אלוויס. 

אז הנה אנחנו עוזבים את נאשוויל הנפלאה, נכנסים שוב ל  Chevy שלנו, שמים את פול סיימון, ושועטים מערבה We are going to graceland:

http://www.youtube.com/watch?v=HvliMzAFWHM 

תחנתנו הראשונה בממפיס היא דיינר ישן, שנשאר בדיוק אותו דבר כפי שהיה בשנות החמישים של המאה הקודמת. הדיינר הזה היה המסעדההאהובה על אלוויס, ושימש כמקום הקבוע שלו. בדיינר הזה, היתה לאלוויס "המנה שלו": כריך עם חמאת בוטנים ובננה מטוגנת ... למעוניינים, המנה הזאת נמצאת עד היום בתפריט..

(google pictures)

לדיינר קוראים Arcade וכתובתו: 540 S main st.שעות הפעילות, כיאה למקום שפועל באדיקות מאז שנות החמישים, ושומר על אותם הרגלי עבודה: 8:00-15:00, כך שכדאי לכוון להגיע לכאן לארוחת בוקר / צהריים. המנות הן מנות של דיינר ממוצע. המקום מלא אנשים ומלא אווירה. פשוט מאד בעיצובו (לא לצפות למשהו מפואר...) אנחנו הגענו מורעבים, ולכן רוב המשפחה התנפלה על ההמבורגרים השמנמנים עם מנת הצ'יפס הנדיבה בצד. למרות התכניות, לא נשאר לנו מקום לסנדוויץ' המפורסם של אלוויס...

http://arcaderestaurant.com/

(google pictures)

עכשיו, שמחים וטובי לב, היינו מוכנים להתחיל ולגלות את ממפיס. ממפיס, בדאון טאון שהוא המרכז התיירותי, מזכירה מן עיירה אמריקאית שכוחת אל מהסרטים. מבנים נמוכים, מאובקים משהו. טיפוסים מטיפוסים שונים מסתובבים בה. הרחוב הראשי בדאון טאון הוא Beale st. . רחוב מלא פאבים ומסעדות שמוסיקה בוקעת מהם. ברחוב מסתובבים לבנים בלבוש קאנטרי (ג'ינס, מגפיים וחולצה משובצת) טיפוסים שחורים שונים מבני מעמד הביניים ועד בני המעמד הנמוך, וגם לא מעט טיפוסים שיכורים ונידחים, שמהווים חלק מהנוף. אנחנו הגענו לממפיס ב 4/7 ובמהלך היום הרחובות נראו די ריקים, כשהעיר הצטחצחה והתגנדרה לקראת חגיגות יום העצמאות בערב. 

אם נאשוויל היא בירת מוסיקת הקאנטרי, הרי שממפיס נחשבת למולדת מוסיקת הרוק והסול. לפי האגדה הממפיסאית מוסיקת הרוק נולדה משילוב של סוגי מוסיקה שונים, ובהם מוסיקת הנשמה (soul ) השחורה שהיתה נהוגה בקרב השחורים, מוסיקת הגוספל הכנסייתית השחורה, הג'אז, מוסיקת הקאנטרי הלבנה, והשפעות נוספות. 

תחנתנו הראשונה הם אולפני סאן סטודיוס, הידועים בתור האולפנים שהקליטו את השיר הראשון אי פעם ששר "המלך" הלא הוא אלוויס, בכבודו ובעצמו. ולכן מכנים את עצמם האולפנים "birthplace of rockn'roll".

האולפנים הוקמו על ידי בחור בשם סאם פיליפס, שאם אני זוכרת נכון היה טכנאי במקצועו, ועבד כשכיר, עם משכורת קבועה וכל התנאים הנלווים. סאם ידידנו, היה חובב של מוסיקה שחורה, וחשב שאין מספיק אולפני הקלטות שעושים חסד עם המוסיקה הזו, ולכן החליט לפתוח אולפנים משלו. בהתחלה, זה היה מן תחביב. הוא קנה ציוד חובבני, והחל להקליט אמנים מקומיים, למשל כמו BB King . 

יום אחד נכנס לאולפנים נער. נדמה לי שהוא היה כבן 17 וביקש להקליט שיר. מי שהיתה במקום, היתה המזכירה של פיליפס, והיא נתנה לצעיר, בעל השם המטורזן אלוויס, להקליט את השיר, שהוא טען שהוא רוצה להקליט במתנה לאמו. למעשה, אלוויס רצה שסאם פיליפס ישמע אותו, ויתלהב ממנו. המזכירה, בכל אופן, מאד התלהבה, ולמחרת סיפרה עליו לפיליפס. פיליפס האזין להקלטה, אבל....בכלל לא התלהב. זו היתה איזו בלדה רומנטית לבנה, ממש לא הסטייל של פיליפס.

אלוויס, שעבד בשעות הפנאי כנער שליחויות על אופניים, לא ויתר. הוא התחיל להסתובב בבית קפה מקומי שסאם פיליפס ומוסיקאים ממפיסאים נוספים ישבו בו, ולהתחכך בברנז'ה. כך הזמינו אותו להיות זמר ליווי של זמרים אחרים שהקליטו באולפנים.   

סאם פיליפס חיפש צליל מסוים שאותו חלם להקליט בסטודיו שלו. צליל שלא היה קיים עד אז. הוא חלם להקליט זמר לבן ששר מוסיקה שחורה, אבל לא כל כך מצא את הצליל שחיפש. יום אחד, כשאלוויס היה באולפני סאן עם שני גיטריסטים נודעים, מקבועי האולפנים, קרה הנס. אותו יום היה יום לא כל כך מוצלח. הם הקליטו סשנים שונים, וקיוו למצוא משהו חדש, אבל כלום לא קרה. סאם פילפס די התאכזב מהם, ורצה לסגור את האולפנים. הוא החל להתארגן בחדר ההקלטה שלו, כשאלוויס, שלפי דעתי הבין שאם הוא לא עושה משהו ומהר, הוא הולך לאבד את הסיכוי שלו לקריירת זמרה לנצח, לקח את המיקרופון, כאקט של ייאוש, והחל להשתולל באולפן, בתנועות האלוויסיות שהומצאו באותו רגע ממש, כשהוא שר שיר שחור ותיק וידוע "that's all right". הנגנים חשבו שהוא משתעשע לעצמו, החליטו להשתעשע יחד איתו, לקחו את הגיטרות והצטרפו. סאם פיליפס, שהיה כבר בדרך החוצה, שמע את הצלילים, הבין שמדובר במשהו היסטורי, חזר מהר לאולפן, והתחיל להקליט כמו מטורף. אלוויס נולד. 

וזה מה ששמעו סאם פיליפס וחבריו הגיטריסטים, הרגע ההיסטורי בתולדות הרוק (האמריקאי לפחות...):

http://www.youtube.com/watch?v=yWgprZu4Hk4

חשוב לציין שאולפני סאן לא הקליטו רק את אלוויס, אלא אמנם רבים נוספים ומפורסמים כמו: ג'וני קשא, בי בי קינג, רוי אורביסון, ג'רי לי לואיס, ועוד. https://www.youtube.com/watch?v=8yRdDnrB5kM

אלוויס הקליט באולפני סאן שנה אחת בלבד. כעבור שנה הוא הפך ללהיט, וסאם פיליפס מכר את החוזה שלו לאולפני RCA בנאשוויל בכמה עשרות אלפי דולרים...

איזה כיף! איזו מוסיקה! איזה קצב!

הסיור באולפני סאן סטודיוס הוא כיפי, מלא סיפורים מצחיקים ואנקדוטות, וכמובן המון צלילים. 

כדאי לדעת שבין האטרקציות השונות בממפיס יש שאטל חינמי. השאטל חיוני במיוחד בדרך לסאן סטודיוס, הממוקם קצת רחוק מהמרכז. כמו כן, מאחורי האולפנים יש חניה חינם, כך שאפשר להגיע עם הרכב ישירות לאולפנים. 

אתר אינטרנט:

http://www.sunstudio.com/

שעות פעילות:

10:00-18:00, מדי יום. 

הביקור באולפנים הוא רק באמצעות סיור מודרך, היוצא מן החנות שבכניסה לאולפנים מדי חצי שעה. 

כתובת:

706 Union Ave. 

צייון: 

אחרי הביקור המהנה באולפנים נסענו עם השאטל החינמי אל המוזיאון לרוק וסול השוכן בסמוך ל Beale st. הרחוב הראשי. 

המוזיאון עושה מן סקירה של התפתחות מוסיקת הרוק בממפיס (עד אלוויס וסאן סטודיוס) ממוסיקת העבדים השחורה ועד שהיא התערבבה במוסיקה הלבנה והפכה לרוק. זה הנארטיב של ממפיס והנראטיב של המוזיאון. הוא מלווה בסרטונים, פריטים היסטוריים, קליפים וסיפורים ומאד מעניין לביקור. זהו מוזיאון קטן יחסית ולכן הביקור בו קצר, נעים ולא מעיק. 

אתר המוזיאון:

אתר אינטרנט:

http://www.memphisrocknsoul.org/

כתובת:

191 Beale st

שעות פתיחה:

כל יום בין 10:00-19:00

ציון: 

כשיצאנו מהמוזיאון, העניינים בחוץ כבר התחילו להתחמם לקראת חגיגות יום העצמאות האמריקאי. הרחובות החלו להתמלא חוגגים מכל המינים הסוגים והצבעים, וצלילים של מוסיקה התערבבו זה בזה. ברחוב Beale שופע המועדונים והפאבים בקעו צלילי מוסיקה שחורה משגעת מכל פינה. 

אנשים עמדו עם כוסות בירה ביד, שרו ורקדו. החשמל התחיל להטעין את עצמו באוויר.

בחצר גדולה, על במה מרכזית, כיוונו גיטריסטים וטכנאים את הכלים. בהמשך התקיימו שם הופעות נפלאות של מוסיקת קאנטרי עכשווית. הכל טובע כמובן בים של בירה ואלכוהול.

בשלב מסוים נפתחו השמים, ומבול שלא יאומן הוטח על האדמה. רוב החוגגים לא זזו ממקומם ונתנו למבול להרטיב אותם, כשהם רוקדים ומפזזים בגשם. אנחנו, הישראלים המפונקים, החלטנו שיש גבול להקרבה שאנחנו מוכנים להקריב ביום העצמאות האמריקאי, לקחנו את האוטו ונסענו למלון שלנו, שנמצא מחוץ למרכז העיר, מוקף באינסוף מסעדות. בחרנו להתפנק ב Texass roadhouse כשאת מופע הזיקוקים המרהיב, שהכי יפה לראות אותו כשעומדים על הטיילת על גדות נהר המיסיסיפי, ראינו מהחניון של המסעדה....

המלון שישנו בו, נמצא, כאמור, הרחק ממרכז העיר, במרחק של כ 20 דקות נסיעה מהמרכז. יחד עם זאת מדובר במלון מצוין (אנחנו קיבלנו חדר נכים, לא ברור למה, שהיה ענק ומרווח במימדים שלא ידענו עד כה בטיול).

שם המלון:

Best Western Galleria Inn & Suites Memphis

כתובת:

8635 US Highway 64 Memphis TN 38133

המחיר ל - 2 לילות: 190$

אתר אינטרנט:

http://www.booking.com/hotel/us/best-western-galleria-inn-suites-memphis.he.html?aid=329424;label=best-western-galleria-inn-suites-memphis-xb1cJgtCZpvPtlIWxpUwkgS8926558398;sid=71fcc67193f47fd5e9cd41cbaef7f30b;dcid=1;srfid=4833dde4b306e04c505d0dc61855214c7b5c4a8dX1

היה יום נפלא, וסיימנו אותו כשאנו מפזמים במרץ צלילים מצלילים שונים. 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת