00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

Panum Crater 2013

לפני כשישה חודשים יצא ג'ייקוב לטיול עבודה עם כיתתו בצפון קליפורניה וחזר מלא רשמים נפלאים מכל מקום בו הם ביקרו ועבדו. כשתכננו את הנסיעה שלנו השנה ליוסימיטי ג'ייקוב ביקש לחזור שוב לאזור Mono Lake ולבקר בלועו של הר הגעש המשקיף ממעל על Mono Lake. "הנוף נהדר וקיים שם מיצבור ענקי של זכוכית וולקאנית בשלל צבעים מרהיבים שכמותו טרם ראיתי" אמר לי ג'ייקוב "אתה אבא תאהב את זה ואסור לך לפספס את האזור המיוחד הזה במיוחד כשאנחנו כבר ננמצאים בקירבתו". כמובן שגם אם רציתי לא יכולתי לסרב להצעתו וכך מצאנו את עצמנו הבוקר נוסעים צפונה לאיזור מונו לייק.

אף פעם לא הייתי שם ומכמה תמונות שג'ייקוב הראה לי אותם הוא צילם באייפון הרבה לא ניתן לראות ולהתרשם אולם אני מכיר את הטעם שלו שמאד זהה לטעמי ובטוח שנהנה מהמראות, הוא לפחות כבר נהנה מהם פעם ועתה הגיע גם תורנו.

Panum Crater הינו מכתש קטן ורדום של הר געש השייך לשרשרת הרי געש באזור Mono Lake שבסיירה נבדה, קליפורניה. הוא ממוקם דרומית לאגם ומזרחית לכביש המהיר מספר 395, מגיעים אליו בקלות תוך נסיעה בכביש המהיר מספר 120 מיוסימיטי. שביל מסומן ומתוחזק  מוביל לתוכו ולשפתו ומגיע לכיפתו במרכז המכתש המתנשאת לגובה של 2,500 מטרים. מכתש זה נחשב ובצדק לאתר טיול נהדר בעיקר לגיאולוגים ומטיילים המעונינים בגיאולוגיה.

בפעם האחרונה שהר הגעש התפרץ זה קרה בשנת 1320 לספירה ומהווה דוגמא מושלמת של הר געש. הכל החל כבועה של סלע נוזלי ובוער שפרצה ממעמקי האדמה, באה במגע עם מי תהום מתחת לפני האדמה  וגרמה למים לרתוח ולייצר אדים חמים. הדבר גרם לפיצוץ אדיר שהעיף החוצה סלעים, רגבי עפר ואפר רב. לאחר מכן כל הפטרייה הזאת נחתה חזרה באותו מקום כשהיא יוצרת מכתש ענק. לבה סמיכה המשיכה לבעבע החוצה כשהיא יוצרת את כיפתו ותהליך זה נמשך זמן רב עד שכוחה הוולקאני פסק. במשך הזמן הכיפה התקשתה ונסדקה ונוצרו בה צריחי זכוכית וולקאנית בשפע.

הקליקו על התמונות להגדלה

נסענו על הכביש המהיר מספר 120 עד שהגענו לשלט "Panum Crater" מצד שמאל של הכביש ואי אפשר היה לטעות בכתובת, זה אמנם שלט יחסית קטן אולם הוא היחיד באזור כאן, אין שלטים אחרים בסביבתו וגם אין אפשרות ללכת לאיבוד.

פנייה שמאלה מעבירה אותנו לדרך עפר שמובילה לתחילת השביל במרומי המכתש. הבעייה שהיא זרועה במליוני אבנים קטנות וחדות. אמנם נאמר לנו שאין בעיה לנסוע עליה במיוחד לאור השיפוצים האחרונים שנעשו בה לאחרונה אולם הבטחות לחוד ומציאות לחוד. אני אחד מאלה שלא אוהב להסתכן כשאין צורך בכך והמרחק עד לתחילת השביל לגמרי לא נורא (כקילומטר וחצי בערך). אז על מנת להימנע מפנצ'ר בגלגלים החלטנו לצעוד עד לתחילת השביל. החנינו את מכוניתנו בשולי הדרך, נעלנו אותה כראוי והחילונו בצעדה.

עשרים וחמש דקות מאוחר יותר הגענו למגרש החנייה שלמרגלות השביל המוביל למכתש וכאן קיבל את פנינו שלט שסיפק מעט אינפורמצייה והדריכנו לכיוון השביל.

התחלנו בטיפוס לכיוון השביל כשאנו שולחים מבטים לעבר דרך העפר עליה צעדנו רק מספר דקות קודם לכן ומפאת המרחק לא עלה בידנו להבחין במכוניתנו. פחד מסויים כירסם בי ושאלתי את עצמי האם מכוניתנו מרגישה בטוחה, ככלות הכל השארנו אותה לבדה שם באמצע השממה, אולם ליבי אמר לי "אבי, שים מבטחך באל הטוב" וכך גם היה. נמצאנו כבר יותר מידי רחוק ממנה וקרוב למכתש כך שאין זמן לחששות עתה.

הגענו בשעה טובה לגבו הגבוה של המכתש וכאן ניתנו לנו שתי אפשרויות, האחת להמשיך על גבו של המכתש שממנו ניתו לצפות ב Mono Lake מהאויר או לפנות שמאלה ולרדת לתוכו שם תינתן לנו ההזדמנות לצפות בזכוכית הוולקאנית ובחלקים מסויימים של השביל ניתן לצפות באגם. בחרנו בהמלצתו של ג'ייקוב לפנות שמאלה ולרדת לתוככי המכתש.

כעבור דקות ספורות של צעידה על השביל החל האגם להתגלות לפנינו מתחת והתמונה החלה למצוא חן מאד בעינינו. רכסים בינוניים הזדקרו משני צידי השביל כשהם ממסגרים את האגם למטה והרכסים הגבוהים שברקע השלימו את התמונה הנפלאה. ממש גלויית נוף מרהיבה.

הזכוכית הוולקאנית הידועה יותר כ "Obsidian " היא למעשה הסיבה העיקרית שלשמה הגענו לכאן. לשמחתנו מצאנו אותה בכמות גדולה ובכמה צבעים ולא רק בצבע השחור כפי שזה מקובל. אפילו ג'ייקוב שביקר כאן רק לפני מספר חודשים הופתע לגלות זכוכית כזאת בצבעים שונים. היא גם חדה כתער, חשנו זאת מיד ונזהרנו מאד באופן טיפולנו בה.

ג'ייקוב כהרגלו חמד לצון וניסה לנגוס בזכוכית (בהלצה כמובן), אתי חשה את כובדו של גוש זכוכית קטן ומיד הבינה שהוא די כבד. שאלתי אותה אם היתה מעוניינת לקחתו הביתה כקישוט בסלון אולם ג'ייקוב היפנה את תשומת ליבי לשלט קטן שניצב בסמוך ומיד זנחתי את הרעיון.

העיקר שיש מצב רוח טוב וזה הפך את הטיול כאן למוצלח ביותר, רגעים שמחים כאלה גורמים לי לאושר.

דוגמא אופיינית לזכוכית וולקאנית שנסדקה תוך כדי תהליך התקשותה וקיבלה צורה אמנותית מרהיבה. אני מדמיין לעצמי איזו השראה ניתן לקבל מכל המראה הנהדר הזה.

בקטעים מסויימים ניתן להבחין בירקת שצומחת על פניהם של מספר סלעים. כנראה שאת הלחות היא מקבלת מאויר לח המגיע מ- Mono Lake הסמוך.

מבט מכיפתו של הר הגעש עליו אנו ניצבים לעברם של הרי געש אחרים בסביבתו. ההתפוצצות האדירה שאירעה כאן לפני מאות שנים והשברים הרבים מסביב מעידים על עוצמתה הרבה.

וכמובן איך אפשר בלי תמונה למזכרת מאתר כה נפלא ומרהיב. למזלנו ג'ייקוב היה במקום על מנת להנציח את המאורע.

 

מפת מסלול הנסיעה ומיקומו של האתר.

 

מצורף כאן גם סירטון אותו צילם הפעם ג'ייקוב :

 

 

שהינו במכתש כשעתיים תמימות ונהנינו מצורתם המיוחדת וצבעיהם המרהיבים של הסלעים שנותרו מההתפרצות העזה. ג'ייקוב הוכיח את בקיאותו בנושא והפך את הטיול כאן למעניין ביותר, לא יכולנו לבקש מדריך יותר טוב ממנו. מכאן נמשיך ל Mono Lake ונבקר את יערות ה Tufa המפורסמים בכל רחבי העולם, על כך ברשומה הבאה.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת