22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

דרום מזרח ארה"ב, יום 13 - נאשוויל היום השני

מתעוררים בנאשוויל. איזה כיף! שותים קפה, ומתכוננים לעוד יום שכולו מוסיקה. 

ארוחת בוקר מוסיקלית:

http://www.youtube.com/watch?v=GZfj2Ir3GgQ

אנחנו פותחים את הבוקר בביקור בהיכל התהילה של מוסיקת הקאנטרי: Country music museum and hall of fame

אחד המוזיאונים המרתקים והמדליקים בהם ביקרנו אי פעם. זה מוזיאון אינטראקטיבי, מלא סרטונים, קליפים, מוצגים, סיפורים, הסברים ומה לא. מסע אל תרבות שלמה, עם היסטוריה ונשמה. 

המוזיאון מתחיל בלידתה של מוסיקת הקאנטרי ומהשורשים מהם היא יונקת. וכמו כל סוג מוסיקה בארה"ב, מסתבר שגם שורשיה של המוסיקה הזו החלו בחצרות העבדים בחוות הגדולות בדרום. המקום בו יצרו אנשים כלי נגינה מכלום. מחומרים שהיו זמינים בחצר ובטבע, וישבו לנגן ולשיר, כדי לברוח מהמציאות הקשה, כדי לשמוח, כדי לשחרר את הרוח האנושית שכל כך רוצה לעוף, לשיר, לרקוד, לשמוח, לאהוב, לחיות...

המוזיאון מלווה את התפתחותה של המוסיקה הזו שהפכה ללבנה במובהק. בחוואים שניגנו אותה בלילה אחרי העבודה הקשה בשדה, בסלון כשהחבר'ה שתויים ושמחים, בחגים המשפחתיים, ועוד. איך לאט לאט צברה המוסיקה הזו קהל, ואמנים מפורסמים. איך התפתחה אופנת הקאנטרי לבגדים נוצצים, מגפיים מגונדרים עם שפיץ בקצה וצבעוניות צעקנית. 

https://www.youtube.com/watch?v=qEIBmGZxAhg 

 

המוזיאון מציג פריטים מרשימים מאד, כמו פסנתר שעשוי כולו מזהב והיה שייך, כמובן, ל"מלך" הלא הוא אלוויס (אלא מי?)

 

וגם הרכב הזה, אחד מני רבים (נדמה לי קדילק) הראשון שהיה מצויד בטלוויזיה...

השמלה של מיני פרל:

המבקרים מצוידים באוזניות, במאפשרות ללחוץ על מספר ליד כל מוצג, ולשמוע קצת יותר על המוצג, האמן שעומד מאחוריו וסיפורים מעניינים. 

מן הביקור למדנו שישנם סוגים שונים של מוסיקת קאנטרי, או סוגי מוסיקה שצמחו מתוך מוסיקת הקאנטרי כמו הבלו גראס, וההונקי טונק. 

הנה ביל מונרו, אבי זרם הבלו גראס:

https://www.youtube.com/watch?v=ffhqOy_A8KM

באמצע הביקור במוזיאון, עצרנו, כי מיהרנו לסיור ב studio B אולפן ההקלטות המפורסם של RCA שרבים מהמוסיקאים המפורסמים ביותר בארה"ב (לפחות בשנות החמישים והשישים) הקליטו בהם. הסיור מודרך על ידי בחור קצת שרוט, שמספר על עצמו שבדיוק היום מלאו 15 שנה ליום בו דרכו מגפיו על מדרכות נאשוויל, כשהוא מצויד בחלום להצליח בגדול בתעשיית מוסיקת הקאנטרי. מאז, הוא עדיין מופיע במועדונים המקומיים, ועדיין מקווה שיבוא המפיק הגדול שיגלה אותו. כדי להשלים הכנסה, הוא עובד בהדרכת הטיולים בסטודיו בי. 

לא כל כך ידענו למה לצפות, אבל הסיור היה מרגש ברמות שלא יאומנו. נתחיל במוסיקה. זה היה מדהים הקבוצה כללה תיירים בכל הגילאים (רובם אמריקאים): ילדים קטנים, בני נוער עם הפרצוף המשועמם הנצחי, בני גיל הביניים וממש מבוגרים. איך שהמדריך החל להשמיע את הצלילים, ניתן היה לראות חיוך מתפרש על הפנים של כולם ואת הגוף מתחיל לזוז לקצב המוסיקה, אפילו בקרב כאלה שנראה היה שהם הקשוחים והאטומים בחבורה. 

סטודיו בי היה האולפן בו הקליט אלוויס פרסלי את מיטב להיטיו, והוא ללא ספק הכוכב הגדול של המקום. אבל בנוסף לאלוויס הקליטו בו עוד רבים וטובים. הכוכבת האהובה עלי מבין כוכבי סטודיו בי, היא ללא ספק דולי פרטון. מספרים שדולי התייצבה בנאשוויל יום לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון. תוך זמן לא רב היא הוזמנה להקליט באולפני RCA המפורסמים. דולי כל כך התרגשה מההזדמנות, עד שכשלה ועשתה מה שכל בלונדינית מבולבלת היתה עושה: התנגשה עם רכבה בקיר...

אבל מי שהיה שם וגיחגך לנוכח הבלונדינית שנמחצת עם רכבה בתוך הקיר, נותר עם פה פעור לנוכח הבלונדינית הממולחת שיודעת לא רק לשיר ולרקוח להיטים אלא גם להיות אשת עסקים מצליחה עם ביצים מברזל. 

הנה סיפור: בתחילת הקריירה, שרה דולי בצמד עם איזה זמר שהיה אז יותר מפורסם ממנה. הזמר הזה החתים את דולי על חוזה דרקוני שהשתמע ממנו שדולי לא תוכל להשתחרר ממנו לעולם. אחרי תקופת מה הבינה דולי שהיא יותר מוכשרת מהזמר הזה, ושהיא לא צריכה אותו בכלל, אלא הוא צריך אותה, וביקשה להשתחרר מהחוזה ולפצוח בקריירת סולו. הזמר הפגוע דרש מדולי לשלם לו מיליון דולר פיצויים על הבגידה, ודולי אמרה "בסדר". (מדובר בסכום שהיה נראה אסטרונומי, שאין סיכוי שהיא תצליח להשיג). בגלל שהיא אישה, עם נקיפות מצפון (עם מצפון בכלל) היא כתבה במיוחד בשבילו שיר. לשיר קוראים: I will always love you, הנה הוא:

http://www.youtube.com/watch?v=jr8tffNHJno

עם התמלוגים מהשיר הזה עשתה דולי צ'יק צ'ק את המיליון המקווה, שילמה אותו לזמר האומלל, והמשיכה לעשות עוד מליונים מהשיר (עד היום השיר הרוויח כמה עשרות מיליונים של דולרים...)

אבל השיר עוד לא סיים לעולל מעללים. אלוויס שמע את השיר היפה ורצה לבצע אותו גם. האמרגן של אלוויס צלצל לדולי והביע את התעניינותו של הבוס בשיר. דולי אמרה שתשמח וזה יהיה לה לכבוד. אז האמרגן של אלוויס אמר שיש לו תנאי, והתנאי הוא, שמעתה והלאה, מחצית מתמלוגי השיר, יהיו של אלוויס. דולי גיחכה, ואמרה, אני אולי בלונדינית, אבל לא טיפשה. אלוויס יכול לבצע את השיר אם הוא רוצה, אבל כל התמלוגים - אלי. וכך היה. ודולי נרשמה בספרי ההיסטוריה בתור האישה היחידה שאמרה אי פעם "לא" ל"מלך".

השיר הזה, עשה את שלו בהצלחה הרבה שנים, עד שבאה זמרת שחורה, יפיפיה, בשם וויטני יוסטון והרימה אותו כמה דרגות למעלה, לרמת השירים שאי אפשר לשמוע בלי לבכות...

http://www.youtube.com/watch?v=3JWTaaS7LdU 

דולי פרטון בעצמה, הודתה שגירסתה של ויטני היא ה cover האהוב ביותר עליה לנעשה אי פעם לשיר שלה. 

שמלה של דולי מהמוזיאון:

אז סיירנו בסטודיו בי. ראינו את מכשירי ההקלטה שהקליטו את אלוויס, באולפן שנשאר מעוצב לפי טעמו של אלוויס. אותו פסנתר, ממוקם באותו מקום

וגם קרש העץ שיצא ממקומו (נראה בתמונה, מצד שמאל) לאחר שאלוויס בעט בו כי התעצבן על משהו (לא זוכרת מה...).

בקיצור, היה מאד מעניין, מצחיק מרגש. אחר כך חזרנו למוזיאון, לסיים את מסענו בעולם העשיר והצבעוני של מוסיקת הקאנטרי. 

סופו של המוזיאון הוא בהיכל התהילה של מוסיקת הקאנטרי, שם מוקדש לוח מוזהב לכל כוכב שנבחר לככב בהיכל. מדי שנה יושבת ועדה מיוחדת ובוחרת את הכוכב של אותה שנה. דולי פרטון ואלוויס פרסלי וביל מונרו וג'וני קאש ועוד רבים וטובים אחרים, חקוקים שם לנצח על הקירות. 

הסיור במוזיאון כולל הסיור באולפני סטודיו בי הכלולים בכרטיס, והפסקה לארוחת הצהרים במסעדת הקאג'ון מאתמול, לקחו יום שלם מ 10:00 בבוקר ועד בערך 16:00. אבל היינו מבסוטים עד הגג ולא הפסקנו לפזם צלילי מוסיקת קאנטרי. 

חשוב לציין כי בימים אלה הבניין נמצא בשיפוצים. זה לא משפיע בכלל על הביקור, רק שלא כל כך קל לזהות את הבניין, שבמקור מעוצב כמו פסנתר. החיצוניות המפורסמת נעטפה בבניין חדש וענק שיהיה חלק מקומפלקס שלם ועצום מימדים בעתיד הממש קרוב.

אתר אינטרנט:

http://countrymusichalloffame.org/ 

שעות פתיחה:

פתוח מדי יום בשעות 9:00-17:00

כתובת:

225 5th avenue south

ציון: 

אחרי המוזיאון ניסינו למצוא חנות גיטרות מפורסמת שהובטחה לבן התשחורת מבעוד מועד, אך לצערי החנות הנעלמה לא נמצאה ובמקום זה הג'י.פי.אס תקע אותנו בתוך פקק אללה איסטור. לכן, נאלצנו לוותר על החנות (בליווי פרצוף מבואס מאד במושב האחורי) ולנסוע לאאוטלט "opry mills" שהוא כנראה אחד הגדולים והכייפיים שראינו בארה"ב. 

איזה אאוטלט! כל חנויות המפעל האפשריות נמצאות שם, בשפע, במחירי מבצע, פשוט כיף כיף כיף! אם אתם עושים את המסלול שלנו ומחפשים אאוטלט להתחרע בו בקניות, זה המקום. אנחנו, לצערנו, היינו מאד מוגבלים במקום באוטו, במזוודות ובמשקל העודף שכבר ציפה לנו בדרך בחזרה לישראל, ולכן נאלצנו להצטמצם. אבל אם יש לכן (כן כן, רק לכן) זמן, מקום במזוודות או כסף רק לחנות אחת באאוטלט העצום של אופרי לנד, יש חנות אחת שאסור לכן לוותר עליה, וזו החנות של תיקי Vera Bradley. אני לא בטוחה שוורה ותיקיה מוכרים בישראל, אבל בארה"ב התיקים הללו הם להיט היסטרי בקרב האמריקניות. מדובר במותג תיקי בד מקושקשים וצבעוניים בשלל צבעים, דוגמאות ודגמים. חגיגה נשית מאין כמוה. התיקים האלה בדרך כלל לא זולים בלשון המעטה, אבל באאוטלט של נאשוויל הם נמכרו ב 50% הנחה. אני קניתי שם תיקים כמו מטורפת... ממליצה בחום!

http://www.verabradley.com/

במתחם האאוטלט יש כמובן גם מסעדות לרוב. אחת מהן היא די מפורסמת. מדובר במסעדה השוכנת בתוך אקווריום דגים ענק ומרהיב. 

http://www.aquariumrestaurants.com/aquariumnashville/

אתר האינטרנט של האאוטלט:

http://www.simon.com/mall/opry-mills

זהו, זה היה יום גדוש בצלילים וסיפורים, בצחוקים ודמע. היה כיף גדול!

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת