שנה טובה על כולנו ועל הארץ שלנו

בעוד מספר שעות נהיה בפיתחה של השנה החדשה. 
כולנו עסוקים עכשיו בהכנות ובברכות לכבוד החגים והימים החגיגיים המתרגשים עלינו בחודש זה.
יש מי שמבלה בבישולים במטבח, יש מי שמרקד במייל, מי בסימסום, מי שמדבר בסלולרי ומי בטלפון הביתי
ויש המהדרין שמטריחים עצמם לדלת הבית ומברכים פנים את פנים.

ואני ?
מרחפת בין המטבח למחשב. המטאטא שביד מוביל אותי לחדרים, משם שוב למסך והסלולרי נמצא כל הזמן
בהישג יד ....

נוהג הוא בביתנו שאנו מחליפים מתנות בערבי חג ומועד. מנהג שמחמם את הלב.
וככה, ממש באותו הרגע (במקרה) נוחת על שולחנו ספר בענייני צילום ועל שולחני אני מוצאת דיסק בשם "הגיבורים שלי". כמה אני שמחה שהיה מי ששמע  לכמיהת לבי ועם פרוס השנה החדשה העשיר אותי בשיריו ובכתיבתו האיכותית של אריאל הורוביץ. זה הדיסק האחרון שהוציא והוא מכיל את השיר הנפלא "ילדה כמוך" וגם את "המכתב של רבקה (סבתו)לנעמי (שמר - אמו שקולה נשמע בתוך השיר עצמו )".

                                              
כל שיר שלו בדיסק הזה הוא פיסת היסטוריה ואהבה לארץ הזאת, לגיבוריה ולאזרחיה בכל צבעי הקשת (ביניהם הרב פורמן, ארנסט פולאק שעל קברו בבית הקברות בכנרת עומדת "מצבת השטן" וגם על עמיחי כ"ץ, בעליו של מועדון הופעות בירושלים).
אני מקשיבה לכל מילה ומברכת אתכם לצלילי הדיסק המופלא הזה שמעיד שלא פסו יוצרים מן הארץ הזאת.  זה כבר הסבב הרביעי של הדיסק.... המלים מחממות את הלב בתוכנן ובאיכותן והן מבטאות רוח ציונית ואיכותית גם אם נימה של כאב מבצבצת מהן לעתים.
כל מי שירצה להעמיק בתוכן השירים הנפלאים ילחץ כאן.
         וזו המצבה בבית הקברות של כנרת , של נתן  האיכר, הלא הוא ארנסט פולאק שבשיר של הורוביץ:
        

מאחלת לכולנו שנמשיך לאהוב את הארץ שלנו, על טיפוסיה ועל נופיה. אין לנו ארץ אחרת. לפעמים היא מעציבה ומרגיזה. אבל, אבל....(ואפריים קישון כבר כתב את זה יותר טוב ממני) .... זאת הארץ שלנו ואין לנו אחרת מלבדה!