00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של לי גפן סול -♥- hagan-shel-lee.co.il

גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים

רכישת הרגלי ניקיון סביב גיל שנה עד שלוש הינו שלב התפתחותי טבעי אצל פעוטות. זהו הרגע בו אתם מבינים שהגיע העת לגמול את הילד/ה מחיתולים. במקרה שלנו זה קרה בגיל שנה והלך ממש בקלות, אבל ברור שלא כך הדבר אצל כולם, ולכן כדאי להיות מוכנים נפשית ופיזית להרבה תחתונים וסמרטוטים, פיפי על הרצפה והספה, וקקי ליד הסיר ולא בתוכו. אז בבקשה להצטייד ברוגע וסובלנות. בפוסט זה אמנה מספר טיפים כיצד לעבור שלב זה באופן נכון, יעיל ועד כמה שאפשר מהיר.           

מתי להתחיל לגמול מחיתולים                                                                                                                     

תחילה נבהיר כי לכל ילד יש קצב משלו ואין גיל נכון. עם זאת אצלנו בישראל בדרך כלל תהליך הגמילה מחיתולים מתרחש בממוצע בין הגילאים שנתיים לשלוש. (אם התהליך נמשך גם לגילאים ארבע חמש רצוי לפנות לעזרה רפואית / פסיכולוגית).
בתקופה שהיו רק חיתולים רב פעמיים גמלו את התינוקות מוקדם יותר. לדוגמא, ברוסיה היה נהוג לגמול פעוטות, ברגע שידעו לשבת (באזור גיל חצי שנה עד תשעה חודשים). בקיבוצים נהגו בעבר לגמול ביחד את כל קבוצת הגיל עם בוא האביב, סביב גיל שנה וחצי. על מנת לקצר תהליך גמילה ולא לסחוב אותו חודשים ארוכים אני ממליצה בחום להתחשב בהתפתחות האינדיבידואלית של כל ילד וילד ולהימנע מקולקטיביות בכל מה שקשור לגמילה. נקודת המפתח להצלחה זה לזהות את העיתוי הנכון והמתאים ביותר לילד (כשיש לו את הבשלות הרגשית והפיזית) ולא בזמן שמתאים ונוח להורים. מה גם שבשלב זה הילד חווה תהליך התפתחותי של גיבוש זהות אישית משלו. תהליך המאופיין בסירוב והתנגדות להורים, ב"דווקא" וב"דובי לא לא" על כן כדי להמתין שהילד ירצה מעצמו לשתף פעולה בגמילה. ברגע שנאיץ בו ונכפה עליו, בטחונו העצמי של הילד עלול להתערער בעקבות הכישלון ואכזבת ההורים ולהפחית את שיתוף הפעולה מצד הילד. דבר זה יגרום לתהליך להיות מתיש וארוך במיוחד. לכן, יש לזכור שכשיש ספק, תמיד עדיף לדחות ולחכות עוד קצת מאשר להקדים, כי אחרי הכל הגמילה היא ממש לא מדד להצלחת הילד בעתיד ולכן אין להסיק מכך אי אילו מסקנות לגבי העולל.

כיצד לזהות שהילד בשל לגמילה

לפני שנתחיל בתהליך הגמילה יש לבחון מספר דברים שרצוי שהילד ירכוש (לפחות את מרביתם) על מנת לייעל שלב התפתחותי זה.                                                                                                                 

מאפיינים מוטוריים:

  • הילד הולך, יושב וקם.
  • הילד יכול לבקש ללכת לשירותים.
  • הילד יכול הוריד תחתון לבד.
  • הילד שולט על הסוגרים (יכולת התאפקות של דקה)
  • הילד מודיע מתי הוא עושה את צרכיו (כשהוא מבין מה זה פיפי וקקי).
  • הילד מראה עניין בשירותים ומחקה את התנהגות הבוגרים (למידה תוך חיקוי).

מאפיינים רגשיים:

  • כשהילד מביע מוכנות, ומגלה רצון ועניין בתהליך (מנסה להוריד את החיתול והמכנסיים, מתיישב על הסיר וכו')
  • כשהילד מבין שמתחילים להיפרד מהחיתולים ומתחילים להשתמש בשירותים.

הערה בהמשך לנ"ל: תהליך הגמילה דורש מהילד ריכוז ומאמץ לכן, כדאי לבחור עיתוי שהוא יציב, רגוע ונוח בלי שינויים קיצוניים שדורשים מהילד מאמץ רגשי נוסף. תקופות של שינויים במשפחה ובחיים כגון: היעדרות של הורה, גירושין, מעבר דירה/גן, לידה, מעבר למיטת בוגר, גמילה מבקבוק/מוצץ וכו', אינם מועדים אידיאלים להתחלת הגמילה, שכן כדי שהילד יוכל להתמודד עם כל שינוי בזמנו.

אז איך עושים זאת

כמו בכל תהליך, כדאי לשמור על עקביות ולא להתייאש. זהו תהליך שאורך שבועות וייתכן שאף חודשים וכדי שהילד יצליח על ההורים להיות סבלניים ולהשקיע זמן ותמיכה רגשית.                                                    

לצורך כך כתבתי בנקודות את השלבים המומלצים ליישום תהליך זה:

* כדי לקנות ספר המסביר את נושא הגמילה ואת תפקיד הסיר, שירותים.   

 * לקנות סיר, ישבנון, מקטין אסלה לשירותים בשביל הילד.                                                            

 * לקבוע זמנים קבועים בהם הולכים לשירותים.                                                            

  * לעדכן את צוות הגן/המשפחתון בהתחלת התהליך.                                                            

  * חשוב ללמד את הילד הרגלי היגיינה - כמו ניגוב עם נייר טואלט/מגבון, הורדת מים בשירותים ושטיפת ידיים עם סבון.                                                                     

כדאי לדעת שתהליך הגמילה ביום שונה מבלילה ולכן הם לא בהכרח חופפים. יכול להיות שילד יהיה גמול יפה ביום, אבל יפספס בלילה, מאחר שקשה יותר להשיג שליטה תוך כדי שינה. לכן מומלץ בשלבים הראשונים לחזור לטיטול בזמן השינה (דבר המאפשר לילד מנוחה מהמאמץ הנפשי שבתהליך הגמילה). אם הילד קם יבש בעקביות במשך כשבוע, כדי להוריד את הטיטול בזמן השינה.                                                             

חשוב להתייחס לתהליך זה כמשהו טבעי ולא לעשות שואו מוגזם ולהפריז בשמחה בכל פעם שהילד עושה פיפי או קקי בשירותים. בכל פעם של הצלחה אנו מחמיאים, מעודדים, מחזקים ומשבחים את הילד, על עצמאותו ובגרותו. אין צורך במתנות, פרסים ומדבקות מאחר ואנחנו רוצים שתהליך זה יהיה טבעי ולא על מנת לזכות בהפתעה או בתשומת לב מוגזמת.
ההצלחה עצמה היא מקור סיפוק עצום לילדכם, במקרים של פיספוס והרטבה, פשוט מחליפים ומגלים הבנה לקושי שלו ותומכים בו - "לא נורא, פעם הבאה ננסה לעשות בשירותים". בשום מקרה לא כדי לכעוס ובטח שאסור לצעוק ולהעליב את הילד.

ספרים מומלצים בנושא גמילה:

  • "סיר הסירים" } נפתלי - הגרסה לבנים/ ציונה - הגרסה לבנות} - שכתבה ואיירה: אלונה פרנקל. ספר קלאסי בנושא גמילה מחיתולים שהצליח מאוד בעולם ותורגם לכמה שפות. הסיפור הוא על נפתלי/ציונה ועל איך הם עושים את צרכיהם מיום היוולדם ועד עכשיו, כשהם גמולים. בפתיחת הספר מציינת הסופרת, שזה בסדר לשוחח עם הילד/ה על קקי ופיפי ולומר ללא בושה ובברור את האזורים האלו בגופינו.

  •   "פיץ וציפה ושלולית של פיפי" - שכתב ואייר: אקסל שפלר. ספר מקסים עם טקסטים ברורים וקצרים ועם איורים מקסימים. בתחילת הסיפור מתוארת סיטואציה שמוכרת לפעוטות וילדים - ביקור אצל חברים. גיבורי הסיפור הם פיץ הארנב וציפה העכברה. ציפה מזמינה את פיץ לבית, שם הם משחקים יחד ולחוד בצעצועים, מתחפשים, בונים וכו' (מה שגורם לכך שהילד הקורא מרגיש הזדהות מידית ונוחה עם הדמויות), וכמו שלפעמים קורה, מתרחשת סיטואציה מביכה - פיץ הארנב שוכח ללכת לעשות פיפי , מרטיב את מכנסיו ועל הרצפה מתגלה שלולית קטנה. ציפה מנחמת אותו, מנקה את השלולית ונותנת לו בגדים והכל חוזר קדמותו. בניגוד לסיפורים אחרים, שבהם אמא/אבא, מנחמים ומסבירים, כאן העידוד והאמפתיה מגיעה מחברה בת גילו ויש בכך בהחלט נחמה אמיתית, שמראה שאפשר להגיב אחרת לתקלה כזו (שזה לא סוף העולם) ובכך להתגבר על המבוכה והקושי שכל ילד/ה חווים בתהליך הגמילה מחיתולים.

  • "לא רוצה חיתול" – שכתב: רן כהן אהרונוב, איירה: ליאורה גרוסמן.ספר מקסים בחרוזים שחוזרים על עצמם, עם איורים נפלאים. מסופר על ערן, ילד שהולך לגן ומתקשה להיפרד מהחיתול שלו. הוא רואה ילדים אחרים שמשתמשים בשירותים, והוא עדיין עם חיתולים. ערן מחליט שגם הוא רוצה לנסות, אבל לא תמיד זה מסתדר כמו שרוצים, לפעמים יש פספוסים (וזה בסדר) ובתהליך הגמילה לפעמיים יש קשיים וצריך סבלנות, אך בסוף מצליחים וזה כייף.

  • "טיטולי" - שכתבה ואיירה: מיה בר-מוחה. סיפור בחריזה פשוטה ויפה על טיטולי הטיטול שמחפש לו תעלול, הוא מחליט ובורח בהזדמנות הראשונה ומטייל לו בחוץ בכייף, כך עובר הזמן וגל הילד שכבר בן שנתיים, לומד להשתמש בשירותים, כך שאין לו צורך יותר בטיטולים, וכשטולי מבין שעכשיו בשביל גל הוא כבר מיותר הוא יוצא לחפש תינוק אחר כמובן.     

  • "דובי חבובי עושה כמו גדול" – שכתבה: סמדר שיר. סיפור נחמד על דובי חבובי שעובר תהליך גמילה. הוא רוצה להיפרד מהחיתולים ולעשות כמו הגדולים, אבל לא תמיד מספיק ולא תמיד מצליח ובבוקר מתעורר ומגלה שהפיג'מה, הכרית והסידן רטובים.

           בהצלחה,

            לילוש.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לי גפן סול אלא אם צויין אחרת