00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של שושנה

סוף זה תמיד התחלה...

זהו, רשמית נגמרה לי חופשת הלידה. חזרתי לעבוד. הקטנה שלי נכנסה לגן. גם הבלוג כבר ונגמר... והחיים ממשיכים!

והרגשות כמובן מעורבים. חזרתי לעבוד מאוד בשמחה. מאוד חיכיתי לזה והתחלתי את השנה ממש ברגל ימין וטוב לי. יחד עם זה אני מנסה לא לחשוב על הקטנה שלי בגן... פשוט כי זה יהיה לי קשה מידי. למזלי את הקליטה בשלושת הימים הראשונים היא עשתה עם אמא שלי. בהדרגה- ביום הראשון שעה, ביום השני שעתיים. ביום השלישי אמא שלי השאירה אותה לשעתיים וחזרה לקחת אותה (וכל הזמן כמובן שולחת דיווחים ותמונות...) ואתמול... אני לקחתי אותה לגן. היה לי ממש קשה.

קודם כל הייתי ממש במתח איך זה יהיה. ומה אם היא תתחיל לבכות כשאני ארצה ללכת? מה אעשה? ובאיזה שעה להביא אותה? בהתחלה כשעדיין ריק והיא יכולה להסתגל לאט לאט או מאוחר כשיש כבר ילדים ואקשן? בסוף היא כמובן החליטה בשבילי והתעוררה ב- 9:00... הגענו ב- 9:30 ישר לארוחת הבוקר. היא ראתה את השולחן ושמחה ומיד רצתה לשבת (אמא שלה פחות אהבה את העובדה שמאכילים אותה בקורנפלקס עם חלב... angry אבל זה הרע במיעוטו). ואז היא התחילה לאכול ואני אמרתי לה ביי ביי ונישקתי והלכתי. והמחשבה שהיא עוד מעט אולי תסתובב אחורה לחפש אותי ואני לא אהיה שם ייסרה אותי קשות. אוף. והלכתי לעיסוקיי וניסיתי להדחיק... ותכננתי לבוא מוקדם לקחת אותה וב 12:10 הגענו לשם- אני ובן זוגי וכמו כדי לזרות לנו מלח מרחוק שמענו בכי... וכשהתקרבנו זיהינו את הבכי... וכשנכנסנו עוד התלבטתי אם זו היא או לא ונשברתי לגלות שכן. אז חיבקתי אותה חזק ארוכות, עד שכמעט נרגעה, אחר כך אבא שלה עשה איזה סיבוב ושוב בכי... קטנה... אז אמרנו ביי ביי ושבת שלום ונפרדנו בנשיקות מהמטפלות- אני מנסה בכל כוחי להחזיק את עצמי שהכל בסדר, לשדר לה שאני סומכת על המטפלות שלה ואוהבת אותן ומתפללת שזה עובד... 

ותכלס זהו. שאר היום עבר כרגיל. באמת שהילדה שלי יודעת מה טוב נסיכה קטנה.

ועכשיו כשאני חושבת על מחר בבוקר שוב רועדות לי הברכיים. אולי אבקש ממאמי שיקח אותה?... אולי לא? אני מנסה לשים את הקושי שלי בצד ולחשוב מה הכי טוב בשבילה. אני מבינה שצריך ככל הניתן יציבות. אז אולי בסוף אני...

מתי זה עובר???

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שושנה אלא אם צויין אחרת