00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

חזרה ללוס אנג'לס

השכמנו קום ועזבנו את סנטה פה בטרם עלות השחר מתוך ידיעה שלפנינו כשתיים עשרה שעות או 1250 קילומטרים של נסיעה רצופה ללא חניות ביניים. אולם אנחנו לא מאלה שנוסעים רצוף ללא הפסקות ולכן החלטנו עוד אתמול שניסע עד Needles (עיירה קטנה בצפון מזרח קליפורניה השוכנת בקרבת הגבול עם אריזונהשם נעביר את הלילה ולמחרת השכם בבוקר נמשיך בדרכנו ללוס אנג'לס.

עבורנו נסיעה כזאת לא היוותה בעייה מיוחדת משום שג'ייקוב ואני החלפנו תור בנהיגה אולם למרות ההחלפות החלטנו שעדיף לחלק את המרחק לשניים עם עצירת שינה במחצית הדרך ובכך לא ניצרכנו למהר והיה לנו את האפשרות להינות מהדרך המדברית שחלקים גדולים מאד ממנה ממש מרהיבים ביופיים.

הקליקו על התמונות להגדלה

זמן מה לפני שהגענו ל- Albuquerque ניגלתה לנו לפתע לצידנו חיפושית וולקסוואגן שצבעיה המיוחדים תפשו לא רק את עינינו אלא את עיניהם של נהגים אחרים על הפריווי וניתן היה לראות את מבטיהם המופתעים. כמובן שלא היססתי ותיעדתי את החיפושית המיוחדת הזאת שאינה תופעה קבועה על הכביש.

נופיה המרהיבים של ניו מקסיקו איפשרו לנו פעם נוספת להינות מיופיים וייחודם. צבעם האדמדם שלט בשטח כאילו הזכיר לנו שמוטב שנהנה מהם בפעם האחרונה לפני שהם נעלמים.

השלט בצידי הפריווי מאשר שאנו נמצאים בדרכנו מערבה לכיוון אריזונה.

הגענו לנקודה המסמנת את ה- Continental Divide בניו מקסיקו מרחק קצר מהגבול עם אריזונה.

ה- Continental Divide הוא למעשה קו החלוקה שמשתרע בין מיצרי ברינג שבצפון ועד למפרץ מכסיקו והאיים הקאריביים שבדרום. קו זה מפריד את מערכת הנהרות ומנקז אותם לאוקינוס הפאסיפי במערב ולאוקינוס השקט שבמזרח.

עצרנו למנחחה קצרה וחטיפים במסעדה הניקראית "גולדן קוראל – בופה וגריל" שממוקמת בעיירה Gallup (עדיין בניו מקסיקו), ממש על הפריווי. אכלנו, שתינו התרעננו וכמובן שקנינו לילדים צמר גפו מתוק (בוודאי מוכר לכם). מספר דקות לאחר מכן היינו כבר שוב בדרכנו.

כשעה לאחר מכן נכנסנו לאריזונה כששלטה המיוחד מקבל את פנינו בצבעיו הכחולים, אדומים וכתומים.

ארבע שעות מאוחר יותר הגענו לגבול עם קליפורניה. השלט הירוק והמוכר הקביל את פנינו כאילו לבשר לנו שאנחנו מתקרבים ליעדתו. לא לפני שנלון כאן הלילה.

כמו כן ראינו שלט נוסף שמזכיר לנו את כניסתנו לאזור הזמן הפאסיפי, הווה אומר להזיז את השעון שעה אחת אחורה.

חצי שעה נוספת עוברת לה במהירות ואנחנו נמצאים ב- Needles התחנה שלנו כאן להלילה. התארחנו במלון "הולידיי אין" המקומי. בשעות הערב כשיצאנו לאכול סקרנו מעט את השטח ותתברר ש- Needles היא למעשה אפילו לא עיירה, זו נקודה זעירה במפה ובה חיים פחות מחמשת אלפים בני אדם.  היא משמשת כבר שנים כנקודת עצירה היסטורית על דרך מספר 66 האגדית בדרכם של הנוסעים ממזרח למערב וידועה בחומה הגבוה במיוחד (מעצם קירבתה ל- Death Valley ). הטמפרטורה היתה קרוב למאה מעלות פרנהייט כשהגענו אליה בסביבות שש בערב ולמזלנו האזורים בהם שהינו היו ממוזגים במיוחד.

עם עלות השחר בבוקר שלמחרת מצאנו את עצמנו שוב שועטים על פריווי מספר 40 כשהכיוון הפעם הביתה ללוס אנג'לס. שמש קליפורנית טיפוסית קיבלה את פנינו וליטפה את היקום בחומה כבר על הבוקר כשהפעם נוסף לה מימד חדש – הלחות! מערכת המיזוג במכונית עובדת כבר על הבוקר ועוזרת בריענון, ג'ייקוב נוהג הפעם ועושה זאת בהנאה מרובה, הבחור ממש מאוהב בהגה.

תוך הנסיעהמתברר לנו לפתע שיש לנו ליווי צמוד בדמותה של רכבת ארוכה שגם היא נמצאית בדרכה מערבה. שלושה קטרי דיזל ענקיים מושכים אחריהם שורה של עשרות קרונות עמוסות סחורה וכאילו אומרת לנו: "לא רק אתם נוסעים מערבה, גם אני!". את ג'ייקוב זה לא מעניין והוא ממשיך להיות מרוכז בכביש, ממש נהג נפלא וזהיר.

שלוש וחצי שעות מאוחר יותר אנחנו כבר נמצאים ממש במבואותיה של לוס אנג'לס, הווה אומר כמעט בבית וכאן למעשה מגיעה לקיצה הדרך הביתה. למותר לציין שהגענו הביתה בשלום אמנם במצב רוח לא מהמשופרים ביותר כי למרות הכל הטיול הנהדר הזה עבר כלא היה ובמהירות מופרזת אולם במבט קדימה יודעני שעוד הרבה טיולים נפלאים כאלה מצפים לנו בעתיד הקרוב ובכך התנחמתי.

 

היה לנו טיול נהדר. במשך שמונה ימים חרשנו שלוש מדינות: קליפורניה, אריזונה וניו מקסיקו. ביקרנו בעשרה אתרים נפלאים מלאי הסטוריה ונופים משגעים, בילינו בחברת בני משפחתנו האהובים ובעיקר החלפנו אוירה שעזרה בניקוי הראש. בטוחני שיקח לנו מעט זמן להסתגל חזרה לעיר הרועשת אותה עזבנו למספר ימים ושכלל לא היתה חסרה לנו וכל מה שנותר זה להתכונן לטיול הבא שלנו. נהניתי מאד לשתפכם בחוויותינו הרבות אותן חוינו במהלך שמונת הימים האחרונים ומקווה שגם אתם נהניתם לטייל איתנו.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת