1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

בואי לאילת לאילת – פרק ה`

 
תקציר הפרקים הקודמים (פרק א`, פרק ב`, פרק ג`, פרק ד`)
בחופש הגדול בין כיתה ט` ו-י` תכננתי לנסוע לאילת עם חברתי נורית. זאת אמורה הייתה להיות חוויה נהדרת – כי מעולם לא נסענו רחוק כל כך ולזמן רב כל כך.
אחרי דחיות מרובות הצלחתי סוף סוף לספר להורים שלי וגם לעזור לנורית לשכנע את ההורים שלה לאשר לה לנסוע ולבסוף הבלתי יאומן קרה: באמת הגענו לאילת.
שכרנו חדר (ממוזג) והלכנו לים. בדרך כמעט נדרסנו ע"י בחור צעיר שכמעין פיצוי נתן לנו טרמפ לחוף.
 
פרק ה`
 
הדרך לחוף הייתה קצרה מאוד – פחות מחמש דקות לדעתי. בדרך הנהג כמעט לא הפסיק לדבר. הוא סיפר לנו ששמו קובי, שהוא מחולון בחופשה אצל קרובי משפחתו באילת והוא שאל את המכונית מדודו.
הוא שאל בנות כמה אנחנו ונורית מיד ענתה בשאלה: "בן כמה אתה?"
לטענתו הוא היה בן 17 וחודשיים. מסתבר שהוא רק הוציא רישיון לא מזמן והדיבורים הרבים אולי נועדו לכסות על חוסר הביטחון שלו בנהיגה ועל הפחד שלו מכך שהוא כמעט דרס אותנו.
 
כשהגענו לחוף הוא הציע שהוא יבוא להחזיר אותנו למלון שלנו ושאל מתי לאסוף אותנו. שתינו התחלנו לצחוק בגלל שהוא חשב שאנחנו גרות במלון. אמרנו לו שאין צורך ויצאנו מהאוטו כמעט בריצה.
קובי עוד קרא אחרינו: "באמת אין לי בעיה לקחת אתכן!" אבל אנחנו התעלמנו ממנו.
 
החוף של אילת היה בערך מה שציפיתי – הרבה יותר נקי מהחוף שלנו בבת-ים והמים נראו צלולים כל כך... פרשנו מגבות בחלקה פנויה יחסית והתיישבנו.
"מה את אומרת על קובי?" – שאלה אותי נורית.
"כמו כל החולונים" – עניתי – "מתאמץ יותר מדי, מדבר יותר מדי..."
"את חושבת שהוא מנסה להתחיל איתנו?" נורית שאלה במפתיע.
ממש לא חשבתי בכיוון... אף אחד לא מנסה לדרוס בחורה כדי להתחיל איתה. אני מקווה.
 
אמרתי את זה לנורית והיא הסבירה לי שזה לא בגלל שהוא כמעט דרס אותנו אלא בגלל שהוא לקח אותנו לים והציע להחזיר אותנו. ביטלתי את דבריה והצעתי לה להיכנס למים.
המים היו קרים אבל מאד נעימים. שחינו קצת ויצאנו להתייבש. התחלתי שוב לחשוב על הקובי הזה.
"אם נניח שהוא באמת ניסה להתחיל איתנו..." – אמרתי לנורית – "אז עם מי מאיתנו לדעתך?"
נורית צחקה ואמרה שברור שאיתי כי אני יפה יותר. זה קצת הביך אותי. אמרתי שדווקא היא יפה יותר ואח"כ שתינו שתקנו קצת.
 
אחרי כמה דקות נורית שאלה: "היה לך פעם חבר?"
"לא ממש" – עניתי – "היה נעם בכיתה ד` אבל זה לא באמת נחשב. ולך?"
"אפילו זה לא" – היא ענתה בחיוך נבוך.
 
נכנסנו שוב למים, יצאנו שוב ובשלב מסוים התחלתי להרגיש שאני נשרפת בשמש. הצעתי לנורית שנחזור לדירה, נתקלח ונלך לחפש ארוחת ערב.
נורית הסכימה והתחלנו לצעוד חזרה לכיוון הדירה. היה חם ואני חשבתי על העלייה בדרך. אולי בכל זאת היינו צריכות להסכים להצעת הטרמפ של קובי?
בדיוק כשחשבתי על זה שמעתי צפירה עצבנית וקובי עצר לידינו. "שלום חמודות!" – הוא קרא – "רוצות טרמפ?”
"לא, תודה" – נורית אמרה בהחלטיות, אבל אני משכתי בידה ולחשתי לה: "מאוד חם..."
היא ענתה לי בלחישה: "את רוצה שהוא יידע איפה אנחנו ישנות?"
 
לא הייתי בטוחה  אם היא לא רצתה שהוא יידע את זה כי היא התביישה במיקום או כי היא פחדה שהוא יטריד אותנו, אבל בכל מקרה הבנתי שזה לא רעיון טוב. מצד שני, גם ללכת ברגל את כל הדרך לא היה רעיון טוב.
קובי הסתכל עלינו בחיוך ואמר כאילו קרא את מחשבותיי: "אולי בכל זאת? חם היום"
 
שאלתי אותו: "אתה יכול לקחת אותנו עד לתחנה מרכזית?"
"בטח" – הוא ענה – "תיכנסו"
מיהרתי להיכנס למכונית ונורית נכנסה אחריי בהיסוס מסוים.
התחלנו לנסוע וקובי שאל: "אתן כבר חוזרות הביתה?"
לרגע לא הבנתי לאיזה בית הוא מתכוון ואז תפסתי שהוא חושב שנעלה על אוטובוס בתחנה מרכזית כדי לנסוע הביתה. ניסיתי להיזכר האם סיפרנו לו איפה אנחנו גרות ובינתיים נורית מיהרה לענות: "לא, פשוט יש לנו משהו שם"
"משהו?" – הוא שאל – "איזה מין משהו?"
לא ענינו.
 
קובי הוריד אותנו ליד התחנה המרכזית. נכנסנו פנימה וחיכינו. וחיכינו. הוא לא נסע. קנינו לנו פלאפל. אכלנו, שתינו והעזנו לצאת מהתחנה. לשמחתנו הוא לא היה שם.
מיהרנו לדירה להתקלח ולהחליף בגדים.
"מה נעשה בערב?" – נורית שאלה אותי.
"לא יודעת" – עניתי – "אני הבאתי ספרים".
"גם אני" – נורית ענתה.
 
קצת מאוחר יותר קפצנו למכולת וקנינו לחמניות ויוגורטים לארוחת ערב וגם לארוחת בוקר של מחר.
את המשך הערב בילינו בקריאת ספרים – ממש כמו בבית.
 
ובכל זאת זה היה שונה – קראנו ספרים באילת (במזגן).
 
 
 
המשך כאן
 
 
והרשומה המומלצת היא – המגזר היצרני ואני - של עמי128
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

74 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת