66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

I feel sLOVEnia: מערות פוסטוניה חלק עשירי

היום אנחנו עוזבים את קרואטיה ושבים בשמחה לסלובניה. איך אמר הטייס בדרך? "התאכזבתי לטובה מקרואטיה"- שזו הגדרה מדוייקת, כי מצד אחד היא הרבה פחות יפה בעיננו מסלובניה, בלי לפגוע באף קרואטי, ומצד שני היו בה חלקים שהפתיעו דווקא לטובה.

עם הכניסה לסלובניה אנחנו מאושרים:

א. כי חזרנו לסלובניה.

ב. כי אפשר סוף סוף לחזור לשמוע את רדיו center שבסלובנית הם אומרים: "רדיו צינטררררררר". זה משהו כמו גל"צ שלנו, ואנחנו חולים על הרדיו הזה. במיוחד אנחנו מכורים לפלייליסט שלו, שכולל בערך שישה שירים שחוזרים על עצמם בלופ כל היום. עונג.

בנוסף, כשנשמעות החדשות, אנחנו מנסים לפענח מה אומרים. כשאומרים "סיטואציה קרימינלה" אנחנו מבינים כי היה אירוע פשע, כשאומרים "סיטואציה פרובלמטיקה" אנחנו מבינים שהמצב בעייתי. אם אומרים אחרי זה אל-סיסי,  אז מדברים על המצב הפרובלמטי במצריים וכשמודיעים על "סיטואציה טרנספרה" כנראה שמדובר במצב בכבישים.

בקיצור, ה"סיטואציה" הזו מלווה אותנו לכל אורך הטיול, ואנחנו מאמצים אותה ללקסיקון שלנו ומרבים להשתמש בה בעצמנו כדי לתאר מצבים:

"יש סיטואציה עם הילד"- כשהילד מעצבן,

"יש סיטואציה עם האוטו"- כשצריך לתדלק

"יש סיטואציה עם הקפה" כשצריך דחוף קפאין.

ובאופן כללי אומרים הרבה: "איזו סיטואציה!"

סוף סוף מגיעים למערת פוסטוינה- זו מערת נטיפים מדהימה.

אל בטן האדמה נכנסים בתוך קרון רכבת ואחר כך בהליכה רגלית בתוך המערה.

הטמפרטורה בפנים היא 10 מעלות.

והאתגר בפנים הוא לצלם בתנאי תאורה קשים וללא פלאש.

אחרי שעמדנו באתגר בגבורה אנחנו נוסעים למצודת פרדיאמה המרוחקת 8 ק"מ צפון מערבית למערה.

הנוף מהטירה:

ובתוך הטירה:

ואחר כך אנחנו ממשיכים לנסוע לדירה הבאה שלנו. תיראו איזה יפה הדרך לשם:

מגיעים לדירה שלנו לחמשת הימים הקרובים- היא נמצאת בפארק הנופש Terma snovic. זהו פארק יפה מאד- יש בו פארק מים עם ג'קוזי ובריכות מחוממות...

אבל...אבלאבלאבל...

הוא מרגיש כרגע כמו מלון הכל-כלול באילת בתקופת חגים כי הוא מלא בחמולה ישראלית ענקית מהזן הניאנדרטלי- שזה אומר- מנגל עד 2 לפנות בוקר, ילדים צועקים בקולי קולות בכל שעות היממה, גם ממש מוקדם בבוקר (רבאק- ילדים! למה אתם צועקים על הבוקר! תירגעו! הנוירולוג לא המליץ להמשיך לקחת ריטלין גם בחופש???), טריקות דלתות, מוזיקה מזרחית כי אחרת הקבב לא מחליק טוב בגרון ורחל אחת שמגיעה עם כל המשפחה בוואן, נעצרת ליד סימה וצועקת "שיואו! סימה! את לא מאמינה! עלינו למעלה ברכבל - זה עולה, עולה, עולה...ואז יורד!". את הג'קוזי במרכז הבריכה הם הפכו לפאיילה הפרטית שלהם.

שאלוהים ישמור.

או שג'יזוס. מי שפנוי.

אבל הדירה עצמה אחלה, עם נוף קסום, וכעבור יומיים כשמשפחת קדמוני הז לפט דה בילדינג והמשיכה בדרכה, אפשר אפילו לשמוע את הדממה.

על זה אני חושבת כתבו סיימון וגרפונקל את The sound of silence.

להמשך הטיול לחץ כאן

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת