00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

אפליה ודיעות קדומות

02/09/2013

                                                                  

 תוכנית הטלויזיה של אמנון לוי על "השד העדתי" הצליחה מאוד לקומם ולהכעיס אותי. חופש הביטוי חיוני מאוד ליצירתיות בכלל ולכתיבה בפרט, והיה לי ברור אחרי הצפייה בה שאני אשב לכתוב פוסט בענין. נושא האפליה לצערי הוא כנראה עדיין בגדר פצע שלא הגליד בקרב הציבור הספרדי/מזרחי. מה שאיכזב אותי במיוחד זה היה לגלות את אמנון לוי כאיש ממורמר, המרגיש צורך להמשיך ולהיאבק בתופעה שגם אם היא היתה קיימת פעם, משום מה היא לא הפריעה לו להתקדם בחיים. הוא התגלה כאן כאיש המחרחר שנאה ופילוג שמנסה ללבות את אש המחלוקת העדתית. הוא נותן יד וגושפנקה לאנשים ממוצא מזרחי להאשים את האשכנזים עד היום, בחוסר הצלחתם.

תודו שזה מרתק להכיר אנשים ממקומות שונים בעולם כשאנחנו מטיילים בחו"ל. אבל לא רק! מההיבט הפולקלוריסטי מעניין להתוודע לתרבויות אחרות גם בחיי היומיום שלנו כאן. אנחנו חיים בחברה רב תרבותית שקולטת עליות מכל מיני מקומות בעולם, כך שמטבעה של חברה כזו להיות מורכבת מהרבה קבוצות ועדות, שחלקן שונות באופן קיצוני אחת מהשנייה. כל אדם מוצא את עצמו משתייך לעדה כזו או אחרת, מה שמאפשר לנו להכיר מנהגים, מאכלים, מסורת ואמונה ואנחנו מצליחים להנות מכל העולמות. ההשוואה בין הקבוצות היא בלתי נמנעת ועקב כך עלולים להיווצר רגשות של עליונות או קיפוח, שגורמים בסופו של דבר לדעות קדומות ולא פעם לתחושת אפליה.

כמו שכבר הזכרתי בעבר את ענין הסטריאוטיפים בפוסט על תובנה ופולניה, יש תכונות בלתי נפרדות של בני אותו עם, ונתתי לדוגמא את הפולנים, ואותי במיוחד. אפשר להוציא אותי מהמשפחה הפולנית שלי, אבל כנראה שהרבה יותר קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי, להוציא את הפולניות ממני! או כשיש למישהו סלנג של רחוב הוא ייחשב כערס וקרוב לודאי שהוא יופלה לרעה. אנשים המוניים שעושים הרבה רעש, מטבע הדברים יהיו פחות רצויים במקומות ציבוריים מאחרים, ללא קשר לארץ מוצאם.

במהות הפנימית שלי אני אדם שאוהב את הזולת. חשוב לי וגם מאוד מסקרן אותי לפגוש בחיים גם אנשים שהם שונים ממני. אני משתדלת לא להיות מושפעת מדיעות קדומות ולתת צ`אנס לאנשים חדשים, גם אם מישהו אמר עליהם דברים לא טובים. אני סומכת על יכולת האבחנה והאינטואיציה שלי. יחד עם זאת אני מודה שגם לי לפעמים בא (במיוחד אם מישהו מרגיז אותי נורא...) "לזרוק" איזו הערה לאוויר, שאם לא הייתי אומרת אותה בלב, היא היתה עלולה להישמע או להיתפס כהערה גזענית. עם השנים וזרם העליות השונות, נוצרו הרבה סטיגמות ודעות קדומות על מרוקאים, תימנים, גרוזינים, רוסים או אתיופים ואחרים. אנחנו ארץ סטריאוטיפית ומוצפים ברגשות שליליים על אחרים. איכשהו זה מצליח בדרך זו או אחרת, במינון כזה או אחר, לגעת בעצם בכולנו...

את ההגדרה המדוייקת של מהי אפליה אשאיר לכם לקרוא לבד בויקיפדיה, כי הרי כוונת הפוסטים שלי היא לא לחזור כאן על דברים שנאמרים במקורות או בפרשנויות, אלא להביא את הדעות האישיות שלי. אז אם מטבעם של בני האדם להיות שונים זה מזה, נגזר מכך שיהיה הבדל ביננו ומכך גם האפשרות שנעדיף מישהו מסויים על פני האחר. אנשים אוהבים להימצא בדרך כלל עם אנשים שדומים להם ונוח להם איתם. קשה לנו יותר להבין ולהתחבר לאנשים זרים או שונים מאיתנו. ולא משנה אם אנחנו מבדילים בין אנשים על רקע תרבותי, דתי, מגדרי או כלכלי.

אין סקפק ואי אפשר להתכחש לזה שפעם בשנות ה-50 וה-60 היתה בארץ אפליה. אבל היא היתה באותה תקופה כלפי כל מי שלא נולד פה והגיע לארץ כעולה חדש. מי שחושב שהיא היתה קיימת אך ורק מצד האשכנזים כלפי עדות המזרח, טועה ומטעה. היתה התנשאות ועליונות מצד האשכנזים הוותיקים כלפי העולים ממזרח אירופה, שהגיעו עם קום המדינה אחרי המלחמה. כולם היו בעיניהם זרים וגלותיים. עדות לכך אפשר לקרוא בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז "הסיפור על אהבה וחושך", שהודה כי "הצברים" שנולדו כאן, שבחלקם הגדול היו בני קיבוצים, התייחסו בזלזול והתנשאות כלפי מהגרים אשכנזים. הרעיון והתהליך של כור ההיתוך לא צלח כל כך בקלות, וצמצום הפערים וההבדלים ברקעים ותהליך ההשתלבות לחברה אחידה, היה ארוך ומפרך ונמשך בעצם עד היום הזה. כנראה שבלתי אפשרי להתנתק באופן מוחלט מהמסורת ונוצרות דיעות קדומות כלפי כל אחד מבני מהעדות. ההבדלים בשפה, תרבות, ערכים ומנהגים שמביא כל אחד איתו מהמקום שהיה חי בו בעצמו או במשך דורות רבים אבות אבותיו, לא נעלמים! כנראה שלא כולם יכולים להרגיש לגמרי ישראלים ותמיד תתלווה לזהות שלהם ארץ מוצאם.

חלק מהאנשים מזוהים ומשוייכים לעדה מסויימת רק על פי שם משפחתם ויש כאלו שמשנים אותו, רק כי הרגישו שמפלים אותם לרעה עוד לפני שהכירו אותם. לי היה כל השנים שם משפחה אשכנזי "כבד" ולמרות שאני לא מזרחית, התביישתי בו מאוד כשהייתי ילדה. אם הייתי צריכה היום להסתובב עם שם כזה, קרוב לודאי שהייתי שוקלת להחליף או לפחות לעברת אותו. לאוזן הישראלית יותר קל היום עם שמות קצרים גם אם הם של מזרחיים. הספרדים "המקופחים" אולי לא יאמינו, אבל שמחתי מאוד על ההזדמנות הראשונה שהיתה לי להחליף אותו ואחרי שהתחתנתי עם מרוקאי וקיבלתי את השם משפחה שלו, עד היום אני נושאת אותו בגאווה. אני גם יכולה להגיד בוודאות אחרי כמעט 30 שנה, שאף פעם לא הופליתי לרעה בגלל השם "המזרחי" שלי, עוד בטרם הכירו אותי. חבל שאמנון לוי לא טורח להזכיר בתוכנית שכבר שנים רבות קיימת אפליה מתקנת ונעשה רבות כדי לתקן את הפערים החברתיים וליצור איזון. אני מאמינה שאנשים חרוצים, מוכשרים ושרוצים להצליח בחיים, יכולים להגיע להישגים גם עם שמות משפחה ספרדים ומזרחיים. על כן לאמנון לוי אין מה להלין על אפלייה וגם לא על כך שאין נוכחות מספקת של מזרחיים בחיים הציבוריים. מי שרוצה להגיע לזה אין לו בעיה, כמו שלא היתה לדרעי, שטרית ואחרים.

הרגשת קיפוח ואפליה נובעים לדעתי בעיקר מתחושה פנימית נחותה, דימוי עצמי נמוך או חוסר בטחון, שגורמים לאנשים להוציא את השד  מהבקבוק כסיבות והצדקה לכישלונות או חוסר הצלחה. לכל אלה אני מציעה ללכת לטיפול פסיכולוגי לטפל בבעיה, כדי שבמקום להוציא את השד כל פעם מחדש, עדיף יהיה אם יוציאו את הדיבוק שאוחז בהם אחת ולתמיד!  רק אז הם יבינו מה באמת מפריע להם לעבור מחסומים או מכשולים ולא האשכנזים הם אלה שדופקים את השחורים...    

ולאמנון לוי אני פונה מכאן. תחפש נושאים אחרים לתוכניות שלך. די להסתה!! הגיע הזמן להפסיק להיות "ארץ אוכלת יושביה" ולחשוב שאשכנזי למזרחי זאב ... וכמו המשפט הידוע של מרטין לותר קינג...גם לי יש חלום שישרור פה בין כל יושבי הארץ הזו שיתוף ואחווה...במיוחד כשבחוץ נושבות רוחות מלחמה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת