00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של שושנה

ההתחלה...

בסוף החודש אני חוזרת לעבוד וכנראה אעשה הפסקה עם הבלוג...

**ספוילר** לפני שזה מסתיים אני הולכת לכתוב את סיפור הלידה של שושנה...

אבל לפני זה, אולי אכתוב קצת על החיים שלנו, לפני ואחרי...

אני ובן זוגי גרנו כל חיינו באותו ישוב (קטן) כלומר אנחנו מכירים בערך כל החיים. אבל... אנחנו לא באותה קבוצת גיל (אני גדולה ממנו wink) כך שבדרך כלל לא הסתובבנו יחד עם אותם אנשים. רק כשגדלנו נהיינו "חבורה" אחת.

ואז, לפני כמה שנים, הגיעה לייני והתחברנו אני והוא והיא, והיינו מבלים יחד די הרבה. יוצאים יחד לפאב, משתכרים, מעשנים, מה לא. בקיצור, מבלים. בתקופה הזו כל אחד מאיתנו חיפש... מה שמחפשים תמיד... אהבה... מאמי שלי כל יומיים היה יוצא עם מישהי אחרת ואנחנו היינו מצחקקות. לייני כל יום בערך הייתה מחליפה מישהו (אם לא פעמיים ביום) וגם ממנה לא חסכנו ירידות.

ואני? אני הרגשתי שכבר מיציתי את כל עניין הדייטים הלא מוצלחים, ובטח שכבר מיציתי את עניין ה- one night stand... בתקופה ההיא יצאתי אולי עם שני בחורים, באחד התאהבתי אבל הוא לא רצה אותיblush והשני ממש התאהב בי אבל אני לא רציתי אותו laugh. בקיצור, הרגשתי שאני מסתחררת בלופ וכבר איבדתי את הקסם שלי, וכן... שאני זקנה...

באותה שנה היינו במסיבה ביום העצמאות וכשחזרנו-ממש שיכורים- מאמי שם יד על הציצי שלי... איזה נוסטלגיה:) ביום שאחרי הוא התחיל ממש להתנצל ואמר שלא התכוון ושהיה ממש שיכור וזה, ואני רק חייכתי ואמרתי לו שזה בסדר... שאם זה לא היה נעים לי מן הסתם הייתי מזיזה לו את היד... ושהאמת היא שזה דווקא היה די נעים ואפילו הדבר הכי קרוב לסקס שהיה לי בחודשיים האחרונים cheeky. כנראה שזה נתן אור ירוק למה שקרה חודשיים אחר כך...

בפעם ההיא לייני לא הייתה איתנו. כבר יצאנו לפאב כמה פעמים בלעדיה אבל באותו לילה אני זוכרת שהייתי די נסערת ושתיתי הרבה ודיברתי עם איזה בחור אבל זה לא זרם והייתי במחזור כך שבכל מקרה הרגשתי קצת מבולבלת. יצאנו מהפאב וישבנו על איזה ספסל קרוב ואני עשיתי קצת פדיחות וצעקתי משהו... אחר כך התנדנדנו בחזרה לכיוון הבית ואיכשהו הגענו למסקנה שזה יהיה מגניב להשתרע על הדשא הגדול. כבר היה די מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר, תלוי מי סופר...

לא הייתי בטוחה אם הוא יעשה את הצעד אז ליתר ביטחון הורדתי את החולצה המכופתרת ונשארתי עם גופיה. נשכבתי על החולצה והסתובבתי עם הגב אליו. אני לא כל כך זוכרת את השתלשלות האירועים אבל מה שבטוח הוא שבשלב מסויים הרגשתי יד, ואז עוד יד ואז לשון... ואז הלכנו לישון... ושבוע אחר כך כבר שנינו היינו נרגשים מאוד ללכת שוב לפאב וכמובן ששתינו המון ואחר כך הוא בא אליי לדירה... והשאר היסטוריה

האמת, שתכננתי בכלל לכתוב על כל הסרטים שהאכלנו אחד את השני עד ששושנה נולדה אבל יצא לי משהו אחר... נחמד להיזכר. אולי יהיה המשך ואולי גם לא... נשאיר משהו לדימיון...

בכל מקרה, לסיום דביק מרגש, בעלי היקר והאהוב! (אני יודעת שתקרא את זה מתישהו...) אני לא יודעת מה ואיפה הייתי היום בלעדיך... אוהבת אותך בכמויות שאין בכלל מילים לתאר... אתה השותף הכי מדהים לדרך הכי מופלאה. לא יכולה לחכות כבר להיזדקן איתך ביחד

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שושנה אלא אם צויין אחרת