00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

שני ספרים טובים ואחד לא

17/08/2013

אני קוראת לא מעט, והיתה תקופה שחלק נכבד מהוצאותי החודשיות הלכו על ספרים. בספריה אצלנו יש מבחר לא רע של ספרים חדשים אבל איכשהו כשבאתי, אף פעם לא מצאתי משהו שרציתי, ותזמיני, ותחכי ואז כשזה מגיע בדיוק אין לי זמן כל כך וחדשים מוגבלים לשבועיים ונתקעתי עם הספר בגרון.

מצד שני, הספרים שקניתי, אחרי שקראתי נשארו על המדף כמשקולות צוברות אבק. נכון שיש עמותה ששמחה לקבל ספרים אבל צריך להביא אליהם ואני בקושי מוצאת זמן לעצמי. בזמן האחרון אני משמשת ספריה בזעיר אנפין לחברותי ואחותי ששמחות לקרוא משהו מעניין שאני ממליצה עליו. ואפילו חברות (סליחה, ידידות) של הבן התחילו להשאיל אצלי ספרים, וזה ממש נחמד לי. אבל קצב הקריאה שלי הוא הרבה יותר גבוה משל הסביבה שלי ויש אצלי המון ספרים. לפעמם יש ספר שאני נקשרת אליו ואומרת, ממנו לא אפרד. פעם כשאהיה גדולה, אשמח לעיין בו שוב או להמליץ עליו לנכדיי (בתקוה שאהבת הקריאה דילגה רק על דור ולא יותר). אבל רוב הספרים, אחרי שנקראו, יכולים לעבור הלאה.

והנה, בשבוע הספר האחרון, גיליתי שוק ספרים, שנקרא: קרא-תן. אמנם הוא ממוקם בחיפה, וגיליתי אותו בזכות חברתי החיפאית שהציעה לי לבוא לביקור וטיול בשוק הספרים. אז באותו יום, עמדתי מול מדף הספרים ובחרתי כשלושים ספרים שחשבתי שלא ארצה בהם יותר ושמתי פעמיי צפונה.

אספתי את חברתי מביתה ונסענו לשוק. שם, בכניסה מסרתי את ספריי וקיבלתי תמורתם כרטיסים. תמורת כל כרטיס יכולתי לבחור ספר שמישהו אחר הביא. מה אומר? השוק הזה נמשך שבוע ואני הגעתי ליומו האחרון. אין לכם מושג כמה הצטערתי. עברתי בין הדוכנים ודיפדפתי בספרים. שלא כמו בחנות שלפעמים אני מוותרת על ספר כדי לקחת ספר אחר, כאן לא היססתי. היו לי שלושים כרטיסים ותמורתם בחרתי שלושים ספרים שרציתי. אפילו מצאתי את באדולינה, הספר של גבי ניצן שאבד לי (נתתי ולא החזירו) במצב ממש טוב.

אז, יש לי ספרים חדשים, חדשים בשבילי וכיוון שכבר קראתי שלושה מהם אני אשמח להמליץ.

הספר הראשון הוא "הפרשה", מאת לי צ'יילד. ג'ק ריצ'ר, הוא הגיבור בסדרת ספרים שמהם כבר קראתי ספר אחד וראיתי גם סרט באדיבות תפוז. ג'ק רי'צר הוא חייל לשעבר שהיה שוטר צבאי, ואחרי שחרורו מהצבא הוא נודד בדרכים, נוסע בטרמפים, בלי מטען ובלי כרטיס אשראי. יש לו חשבון בנק שאליו נכנסת הפנסיה הצבאית שלו וקוד סודי למשיכת מזומנים. כשהחולצה שלו מתלכלכת הוא קונה חדשה ובכיס יש לו מברשת שיניים. כשהוא מגיע לעיירה כלשהי שאיש חוץ מתושביה לא שמע על שמה, הוא נתקל בבעיות שצריך לפתור. בדרך כלל מעורבת בעניין גם אישה יפה והכל בסדר. הספר הזה, "הפרשה", מתאר את החקירה האחרונה של ג'ק ריצ'ר, כאיש צבא, שאחריה הוא משתחרר והופך להיות הנווד, גיבור שאר הספרים (ברשומה על הספר הקודם כתוב אחד-עשר).

אז אם אתם אוהבים ספר מתח טוב, כדאי לכם לקרוא את הספר הזה. הוא כתוב היטב, הוא מותח. כל שאלה שנפתחת מקבלת תשובה בסופו של דבר, ושום דבר לא נפתר סתם כך בגלל שהשמיים כחולים. יש כמובן שוטרת חתיכה (אחרי שאקרא את הספר השלישי אדע אם זה מוטיב קבוע), יש בריונים שלומדים לקח ויש ג'ק ריצ'ר אחד שהצדק הוא נר לרגליו. מומלץ ביותר.

הפרשה / לי צ'יילד, מאנגלית: איה מלמד, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013, 430 עמודים.

הספר השני: יוונית למתחילים, מאת ג'יימס קולינס. לקחתי אותו כי התקציר על גב הכריכה הזכיר לי סרט רומנטי שאהבתי פעם. אל תקראו את הספר הזה. קשה לי להאמין שמישהו ימצא משהו נחמד להגיד עליו. האופציה היחידה היא שהתרגום גרוע ואולי כדאי לקרוא את הספר בשפת המקור אבל בלתי סביר בעיני. בשיטוטי ברשת, נתקלתי בביקורת הזאת, כל מילה אמת ויציב ואינני צריכה להוסיף כלום, או שתקראו את הפרק הראשון.

יוונית למתחילים/ ג'יימס קולינס, מאנגלית: עופרה אביגד,הוצאת עברית, 2009, 396 עמודים.

הספר השלישי: הגן הנשכח, מאת קייט מורטון. לפני שלוש שנים החזקתי את הספר ביד, בצומת ספרים. ויתרתי עליו לטובת ספר אחר וכשראיתי אותו בשוק מיד הנחתי עליו את ידי. הספר כתוב בשלושה קווי עלילה, שנכתבים בפרקים נפרדים ומגלים לנו אט-אט את כל העלילה המפותלת, הסודות והגיבורים. שלוש גיבורות, שלושה דורות (עם דילוג של דור באמצע) של אותה משפחה והנאה צרופה. אלייזה שנולדה בשלהי המאה ה-19, נל שנולדה אי-אז בתחילת המאה העשרים, והתבגרה לתוך האלף השלישי כשהיא מאבדת את שורשיה ומגלה אותם מחדש, וקסנדרה, בת ימינו, נכדתה של נל שהולכת בעקבות סבתה, מגלה את סודותיה ואת מקורותיה. 

למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת קווי עלילה מפותלים מידי, עם סיפורים שמשתרגים זה בזה, ולעיתים אני עלולה למצוא את עצמי תוהה מי זה מי, גיליתי, בעקבות הספר הזה, שזה לא הז'אנר שאינו אהוב עלי, אלא שעלילות מפותלות צריך לדעת לכתוב כך שהקורא לא ילך לאיבוד. מזמן לא קראתי ספר, שגרם לי לעצב, כשנאלצתי להניח אותו מידי. מצד שני, ככל שהתקדמתי בקריאה, נעצבתי אל ליבי שעוד מעט הספר ייגמר ואיתו ההנאה שאני חווה. אחד הדברים שאהבתי בספר, זה שלא כולם יודעים לגמרי הכל על כולם. ככל שהספר מתקדם, אנחנו הקוראים יודעים דברים על הגיבורות, שהן לא תמיד יודעות, אבל ככה זה בחיים, אנחנו לא תמיד יודעים הכל. אני לא רוצה להגזים, ולתת ספוילרים מיותרים, אבל אני מאוד ממליצה על הספר. הוא רומנטי במידה, הוא מותח, יש בו עצב ושמחה מעורבים והוא מהנה לאורך כל קריאתו.

הגן הנשכח/ קייט מורטון, מאנגלית קטיה בנוביץ', הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2011, 526 עמודים.

אז לסיכום:

הפרשה, ספר מתח מצויין
יוונית למתחילים, ממש מיותר
הגן הנשכח, ספר שכדאי לקרוא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת