66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

יום רביעי הגדול

ביום רביעי בצהריים העפלנו צפונה בהרכב משפחתי מלא פלוס לציון סיום תפקידו של מקגייבר בפיקוד צפון.

אבל קדמו ליום רביעי שני אירועים מעט משעשעים:

1. ביום שני שאלה אותי המצ`יסטה אם אבא יבוא היום הביתה, וכשאמרתי לה שלא, היא התבאסה לרגע ואז קפצה בשמחה: "יו, את קולטת? מיום רביעי אני אפסיק לשאול אותך את השאלה הזו! אני לא מאמינה שאבא יתחיל לבוא כל יום הביתה!" והחלה לפזז בשמחה ברחבי הבית.

נו, מן שמחה כזו של ילדים של אנשי צבא, זר לא יבין...wink

2. יש לי אמונה תפלה כזו שהמצאתי לפני הרבה שנים שגורסת כי בכל פעם שהוא מסיים תפקיד/ מתחיל תפקיד/ עולה בדרגה- אני קונה לכבוד האירוע נעלי מעצבים מ- מ- ש יקרות. שיכנעתי את בעלי מזמן שהנעליים שלי הן המפתח להצלחה המסחררת שלו, והוא קנה את זה. לא שאני צריכה סיבה לקנות נעליים יקרות, אבל זה תמיד מקל כשיש לכך הצדקה מוסרית.

כן, אימלדה מרקוס ואני ממש סיסטרס.

בכל אופן, מה שרציתי לספר זה, שאתן יכולות לתאר לעצמכן כמה התמוגגתי כשהבחנתי כי פניו של מקגייבר בעלי היקר ממש קרנו מאושר ברגע שהבחין בנעליים החדשות שלי!

בנות, אני מספרת את האנקדוטה הזו רק כדי שתילמדו ממני כיוון ששמעתי ביום רביעי בלי סוף את המושג "דוגמה אישית" ואני רוצה לשמש לכן דוגמה אישית ומופת בעניין של המצאת אמונות תפלות שמשרתות לחלוטין את הגחמות החומרניות שלכן במסווה של שירות לציבור- כי אני מכירה באופן אישי לפחות 10 נשים שכשהן קונות נעליים חדשות הן מסתירות זאת מהבעל. כאן אני מספרת לכן על שיטה שעובדת, שבה הבעל ממש מאושר למראה נעליים חדשות בקופסה מהודרת כיוון שאשתו שכנעה אותו שזה לטובת הקריירה שלוindecision.

אני גאון או שאני גאון???

אניווי, אז איפה היינו? ביום רביעי.

אז היה שם מיקס מרגש של טקס צבאי מלא, נאומי פרידה מלאי סופרלטיבים למקגייבר המצטיין, ובהמשך ערב מקסים בפינה קסומה בקיבוץ איילת השחר. היה שם מקגייבר נרגש אחד על אשתו וילדיו והרבה הרבה אנשים יקרים לליבנו שבאו לשמוח ביחד איתו ואיתנו.

גם גיליתי ביום רביעי שהרבה מהאנשים שמשרתים איתו הם נוסעים סמויים פה בבלוג, כיוון שמקגייבר מנהל יח"צ לבלוג של אשתו מאחורי גבה בזמן שהיא עסוקה ברכישת נעליים.

אז אני רוצה להודות מכאן לכל מי ששירת עם מקגייבר בעלי בשלוש השנים האחרונות:

בכל השנים האלו, הידיעה כי הוא משכים בכל לפנות בוקר לעבודה שהוא אוהב בכל ליבו, עובד סביב השעון 20 שעות ביממה כשהוא מוקף באנשים שהוא אוהב ושמחזירים לו אהבה עצומה, הקלה עלי ועל הילדים שלנו מאד את ההתמודדות היומיומית בלעדיו.

ואני רוצה גם להודות באופן אישי לחסאן נסראללה, שנענה לתפילותיי, התאפק יפה ולא פצח בשום מלחמה בשלוש השנים האחרונות, ברוב התחשבותו.

ושרק ימשיך ככה

 

ובפוסט הבא תקראו על המתנה שאירגנתי לו לציון סוף התפקיד הכה מאתגר הזה.

ולא, זה לא עוד זוג נעליים מיריד "זוגות", ככל שזה נשמע מפתה.

והשיר הזה לגמרי עבורך, אהובי.

 

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

51 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת