00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זמן למוזיקה

על אגוזים ומלכים: הופעת הבכורה של "אגוזי המלך"

10/08/2013

קצת התלבטתי אם לכתוב על הופעת הבכורה של "רותם ואגוזי המלך". מצד אחד, מדובר בהרכב צעיר שביצע לראשונה הופעה מלאה בלוקיישן איכותי ("בר גיורא" בתל-אביב) עם סאונד מצויין ומרחב אינטימי, אבל מצד שני, אני מכיר באופן אישי שניים מחברי הלהקה - עיליי סידי (גיטרות וקולות רקע) ועידו שלום (תופים), כך שלא הייתי בטוח שאני רוצה לכתוב ביקורת על חבר'ה שאני די מפחד מחשש שזה יהיה משוחד משהו. בסופו של דבר השתכנעתי לכתוב מעט על ההופעה כיוון שאני חושב שזו אחת מהופעות הבכורה הטובות שהייתי בהן, בעיקר לאור העובדה שמדובר בהרכב צעיר במיוחד אז מגיע להם פרגון קטן להמשך הדרך.

הערב הורכב מאוסף של קאברים בלועזית ובעברית מתקופות שונות, יחד עם חומר שכתב רותם מזרחי (קולות וגיטרה אקוסטית) ועובד על ידי ההרכב. ההתחלה הייתה מבטיחה עם שלושה שירים של Coldplay שהעירו את הקהל שעדיין התאושש מהתנועה התל-אביבית הסואנת בחוץ. הבחירה הייתה טובה וכך גם הביצועים של In My Place ו-Yellow שזכו לטוויסט קטן בביצוע, שנתן כבוד למקור, אך החדיר בו נימה אישית של חברי ההרכב. ניתן היה לפזר אולי את השירים בתוך הפלייליסט, אחרת מי שנקלע לשם בטעות היה חושב שמדובר במופע הוקרה לכריס מרטין וחבורתו, אבל אני מניח שזה עניין של זמן עד שמייצרים פלייליטס ראוי. כבר מההתחלה ניכר כי האחים שלום (עידו על תופים ומתן על הבס) מייצרים את התשתית המקצבית תחת המצע שעליו פורשים עיליי ורותם את הגיטרות שלהם וקצת קשה לדעת שמדובר במופע בכורה. זה עבד מצויין בכמה מקומות, בהם עיליי קיבל מקום רחב יותר להפגין את כישורי הנגינה שלו (הסולו של Use Somebody הנפלא של Kings Of Leon והסולו המורכב והיומרני של Wish You Were Here המופתי של ה-Pink Floyd). בכלל, אני חייב להודות שיש לחבר'ה האלה הרבה אומץ לקחת כמה קלאסיקות ולנסות לנגן אותן, לא כל אחד היה שולח את ידיו על גיטרה בניסיון לחקות את גילמור... 

גם שירי המקור של ההרכב זכו לעיבודים טובים. "מה כבר תעשי" שהגיע מייד אחרי הסשן של Coldplay מבוסס על שילוב מצויין בין מילים בוגרות ועיבוד שמעלה תהיות לגבי עלויות ההפקה הגבוהות שמשלמים בתעשייה, כאשר החבר'ה האלה ייצרו עיבוד מכובד ומהוקצע. "זה תופס" קצת פחות תפס אותי, אולי בגלל שהוא היה פחות מורכב ומחובר מקודמו, אבל נראה שיש גם לו פוטנציאל, אם ייקחו אותו לעיבוד שמבדיל אותו מ-"מה כבר תעשי", על מנת ליצור קו יותר רב גוני. 

כמובן, שיש עוד כמה פינות ששוה לשייף כמו ויתור על כמה שירים (Don't Look Back In Anger של Oasis הוא שיר נפלא והקהל הצטרף היטב לשירה, אבל העיבוד היה לא מספיק סגור ורק מעטים שמכיריםאת השיר על בוריו הבינו שהגיטרה של סידי ברחה שם בסולו למחוזות אחרים, קורה....); כמו העובדה שאסור, פשוט אסור, להתחיל שירים של Nirvana בעיבוד מצויין (Smells Like Teen Spirit ו-About A Girl) ולהשאיר אותם ברמת הג'ימג'ומים ולהדליק את הקהל עד הסוף במקום לכבות את הגפרור טרם נדלק. יש גם מקום לבחור במדוייק את השירים הטובים ביותר להדרן ולא להסתמך על זרימה ספונטנית של חברי הלהקה (מה גם שההדרן היה ארוך מדי והפך להופעה בפני עצמה, פעם הבאה מקסימום ארבעה שירים...). 

ואולי זה היה הקסם המיוחד בהופעה הזו. ההתלהבות הנערית, הפורקן על כלי הנגינה והאווירה האינטימית של ה-"בר גיורא" שהעניקו לחברי ההרכב את האהבה והאהדה שהם ראויים לה בתחילת הדרך כדי לאגור אומץ ולהמשיך בתחום אותו הם אוהבים. אז נכון, זו לא הייתה ההופעה הגדולה ביותר שהייתי בה בחיי, אך היה בה את כל הפוטנציאל הבסיסי שממנו יכול לצוץ הרכב מעניין בעתיד

"רותם ואגוזי המלך", בר-גיורא, תל-אביב, 31.7.2013

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל coffeebreak אלא אם צויין אחרת