00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

הטיפש על הגבעה

05/08/2013

 

 

לא רחוק מהבית שלי, יש גבעה שאני נוהגת לפקוד אותה בשיטוטיי. לא משנה מתי אני מגיעה אני מוצאת שם איש אחד. הוא עומד לבד כל הזמן, עם חיוך טפשי על הפרצוף ולא אומר כלום. 
לפעמים אני אומרת לו שלום, לפעמים אני שואלת מה המצב אבל הוא אף פעם לא עונה. ניסיתי לשאול אנשים אם הם מכירים אותו, אבל לרוב הם משכו בכתפיהם  או נענעו לשלילה בראשם.
אמא שלי אמרה: "אף אחד לא רוצה להכיר אותו, רואים עליו שהוא טיפש, תפסיקי לעשות שטויות".


אבל אתמול הגעתי לגבעה בדיוק בזמן השקיעה וראיתי מחזה מדהים.
ראיתי את השקיעה משתקפת בתוך העיניים שלו, עד שנעלמה, והבנתי שהעולם מסתובב לו בתוך הראש.

כשהוא עמד ככה על הגבעה, זה היה נראה כאילו הראש שלו תקוע בעננים, ואז הוא התחיל להגיד כל מיני משפטים מוזרים. כל משפט בקול אחר, ובקול רם, כאילו אלף קולות יצאו מגרון של איש אחד.
לא הייתי שם לבד, עוד אנשים טיילו שם והסתכלתי עליהם, לראות אם גם הם שומעים את מה שאני שומעת, אבל אף אחד לא הסתכל לכיוון, אף אחד לא הרים ראש כאילו שאף אחד לא שומע.


אבל האיש עמד שם, ולא היה נראה שאכפת לו ממשהו.
הוא פשוט לא שם לב לכלום.
הלכתי משם וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה על השמש ששקעה לו בעיניים, והעולם שהסתובב לו בתוך הראש, עד שהרגשתי שהכל מסתובב סביבי, האדמה והשמיים והעולם.


כשפקחתי את עיני, ראיתי את אמא שלי, והיא אמרה: "זה האיש הזה, אני לא מחבבת אותו. אף אחד לא מחבב אותו. אני יודעת מה הוא רוצה לעשות. כולם יודעים מה הוא רוצה לעשות".
הסתכלתי לעבר האיש, אבל הוא לא הגיב, ממש לא היה אכפת לו מה כולם חושבים ואי אפשר היה לדעת מה הוא מרגיש.

ואני, לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר. שוב הרגשתי סחרחורת.
כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה על השמש ששקעה לו בעיניים והעולם שהסתובב לו בתוך הראש, וידעתי שהוא צודק.
הם סתם טפשים, כי הם לא רואים את מה שהוא רואה.
אז הם לא אוהבים אותו, זה לא חשוב.


הוא פשוט עומד על הגבעה, נראה טיפש לגמרי, אבל  יש לו את השמש השוקעת בעיניים ואת העולם שמסתובב לו בתוך הראש.

וטוב לו.

 

השיר הזה התנגן לי בראש כל היום, והוא אחד מהשירים האהובים עלי, הוא גם די פשוט וקל לי לשיר (ולזייף) אותו עם הרדיו או הדיסק. ואז קראתי את הרשומה של מוטי וקיבלתי השראה. וחיפשתי את המילים, שלא אפספס כלום, ותרגמתי קודם כל את השיר. ואז ניסיתי להמציא סיפור וזה מה שיצא. לא יודעת אם אעשה את זה שוב, זה נחמד אבל צריך לדעתי שיהיה בשר(סליחה מוטי, אפשר גם אגוזים) בשיר.

אחר כך, שאלתי את עצמי למה התכוון המשורר, ומצאתי את האתר הזה, ושם את זה, סתם שתדעו מה חשב פול (או לפחות מה הוא אומר שהוא חשב) כשהוא כתב את השיר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת