00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

קרניסטים שמדכאים אותי

אני מניחה שרוב העולם לא יודע מה זה "קרניסטים", אז נתחיל בהגדרה קצרה- קרניזם הוא האידיאולוגיה מאחורי אכילת חיות. ליתר דיוק- סוגים מסויימים של חיות. 
אנשים נוטים לחשוב, בטעות, שאכילה אידיאולוגית היא נחלתם הבלבדית של טבעונים, וכשאין מילה שמגדירה את התפיסה המחשבתית שלך קשה יותר להבין שבכל ארוחה, גיחה לסופר, נשנוש או כוס קפה- אתה עושה בחירה. הבחירה שלך ברמה הכי מינורית של האם לקחת מוצר מסויים או את זה שעומד לידו- משמעה חיים ומוות ליצור שאילו היה עומד מולך היית מגן עליו בחירוף נפש.
בכל יום אנחנו עושים כמה וכמה בחירות שכאלה- קרניסטים בוחרים מוות. (
להרחבה)
רצתה מפלצת הספגטי המעופפת ו99% מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם- קרניסטים.
אני חיה בעולם קרניסטי וסובבת כמעט אך ורק קרניזם.
בואו נדבר קצת על קרניסטים שמדכאים אותי:

V קיימת גרסה צמחונית

חוקרי הג'ונגל

מכירים את זה שאתם נקלעים לבדכם על אי בודד ואין שם כלום חוץ מפרה / עז / תרנגולת?
מה זה שונאת כשזה קורה. מפריע לטבעונות שלי.
תמיד תהיתי למה זה קורה רק לטבעונים ומה יעשה קרניסט באותו המצב רק עם כלב.
אז למען הפרוטוקול- כן, הייתי אוכלת את הפרה בג'ונגל / אי / איזה-תרחיש-הזוי-שבא-לכם. 
יותר מזה- הייתי עושה כל כדי לשרוד. מישהו יודע מה קורה לחבורות מטפסי הרים שנלכדים בשלג? רוצים לנחש?
אין הרבה דברים חזקים כמו הרצון לחיות ולשם כך כל האמצעים כשרים. אבל, וזה "אבל" גדול- 
אנשים, אנחנו לא בג'ונגל!
ותגידו "תודה" כי בג'ונגל... איך נאמר... סביר שלא אנחנו נהיה אלה שנאכל את החיות (דור של ילדי שמנת צמחית החיים בציוויליזציה שיודעת רק שפע).
הכמיהה שלכם לבשר או ביצים נובעת מדחף אבולוציוני עתיק כי בטבע היו זמינים לנו מעט מאוד סוגים שונים של פירות וירקות, ואם מצאת ביצה או הצלחת לצוד משהו יכול להיות שבכך קנית לעצמך עוד שנה של חיים. הגוף אומר "כן!!! אני חייב את זה!!!" אבל שוב- אנחנו כבר לא שם.
התפתחנו מאז, ובסופר הקרוב לביתך תמצא מגוון מטורף של מזון מהצומח שיכול לספק לך כל מה שאתה באמת צריך.
טוב... חוץ מB12.

 


כל הציורים הם של אבי שץ המוכשר!

 

חרדי B12

איכשהו תמיד כשמדברים איתי על הויטמין היחיד שלא ניתן לקבל מתזונה צמחית הייגנית- יש לקרניסט מבט מנצח. 
כאילו הנה נשלף הקלף הסודי- אין מצב שהטבעונית הטיפשה תדע מה לענות על זה!
באמת?! לטבעונים יש אישו של B12? וואלה. לא ידעתי.
תודה רבה שהסבתם לתשומת ליבי נושא חשוב זה שפשוט לא הקדשתי לו ולו שניית מחשבה!
הרשו לי לשאול אתכם, קרניסטים חביבים, מאיפה אתם מקבלים את הB12 שלכם?
אולי אתם בטעות חושבים שמהבשר, אבל מה שנקרא- לא מדוייק.
פרה שרועה באחו ומלחכת עשב אכן תהווה מקור לB12 כי החיידקים באדמה שהיא מכניסה עם העשב באמת יודעים לייצר ויטמין זה.
אך, אבוי, הפרה שלכם מזמן לא מתרוצצת בדשא. היא סגורה בכלוב ואוכלת מה שמביאים לה. מתבוססת בצואה של עצמה
(שזה דווקא יכל להיות אחלה מקור לB12 אלמלא היה כל כך מסוכן למאכל ולא היו מפוצצים אותה באנטיביוטיקה כדי שאתם לא תמותו מהביס הראשון).
אז מאיפה מגיע הB12 שמבטיחים לכם שקיים בבשר? מתוספים.
כן כן... באופן משעשע אתם ואני מקבלים אותו בדיוק מאותן המעבדות. שלי פשוט מוזרק ישירות למחזור הדם, בעוד שלכם עובר פילטר של מערכת עיכול נוספת.

 


V הנושאים ונותנים

איזה כיף זה כש"מקבלים אותך".
אף פעם לא הייתי בקבוצה שהיה צריך "לקבל אותה".
אני נרגשת ומודה מקרב לב לכל הנשמות הטובות שככה מחליקים לי את הפאלטה הקטנה הזו.
ממש זוכרים לי חסד נעורים.
הבעיה באלה ש"מקבלים אותך" או "דווקא אין להם בעיה איתך" היא שהם לא מתווכחים או מנסים לשכנע שאת עושה בחירה לא נכונה, ומהמקום הטולרנטי הזה- הם מרשים לעצמם לתת לך טיפים סטייל:
"כל מה שאת אומרת זה טוב ויפה, אבל אולי רק דגים?"
"מה? גם דבש לא? מה הבעיה עם דבש? דבורים זה לא חיה- זה חרק!" 
"אני ממליץ לך, וזו רק דעתי, לא להיות קיצונית. את יושבת עם חברים וממש בא לך לאכול? פרגני לעצמך איזה משהו בקטנה ככה. זה גם הרבה יותר בריא!"
"נו? יש רק ביצה אחת על כל התבנית הענקית הזו. אל תהיי קטנונית!" 
והאהוב עלי מכל-
"אז תפוח האדמה בושל עם בשר. זה לא כאילו את אוכלת את הבשר! למה להיות בעייתית?!"

 


V המזועזים ממך

"השתנית לרעה". 
משפט אהוב שחוזר על עצמו בכמה וריאציות- אחת יותר מרגיזה מהשניה.
בעיקר מרגיז השקר. 
לא שיניתי את עמדתי בעניין כבר איזה 10 שנים (לאכול בעיקר טבעוני ומעט מאוד בשר, ביצים וחלב) ומאז הטבעונות לא שיניתי את עמדתי בכלל.
דבר לא השתנה בי.
מה כן השתנה? כמות הזמן שחלף. זה הכל.
אולי בהתחלה חשבתם שמדובר בטרנד (למה? לספגטי הפתרונים. אני לא בדיוק אדם טרנדי...) וצריך רק לחכות עד יעבור זעם, אבל הזעם לא עובר. 
הוא רק מצטבר ומתעצם.
לא מדובר באופנה חולפת כי אם בבחירה מאוד ברורה בסגנון חיים. 
אם קשה לכם איתי (ואני לעולם לא הצד שמתחיל דיון- פשוט לרוב זה שמסיים אותו)- תסתכלו במראה.
בדקו עם עצמכם למה אני כל כך מטרידה אתכם, ואם אינכם מסוגלים להתמודד עם האמת אז שקרו לעצמכם כמו שאתם רגילים, אבל לשניה אחת אל תעזו לטעון שאני השתניתי.
ממש לא.

 


מגיני הצמחים

מתה על הקרניסטים שנחלצים להגנת הצמחים.
הנחישות שלהם תמיד מחממת את ליבי עד מאוד.
בעוד שרובם ככולם לא שמים קצוץ על צמחים- אני דווקא כן.
הכבוד שלי לחיים באשר הם באמת לא עוצר בממלכת בעלי החיים. 
אני מוקירה גם צמחים, פטריות ואפילו חיידקים. נשבעת.
הבה נדון קצת על מר גורל הקורבנות העיקריים של הטבעונות, הלא הם הצמחים:

  1. לצמחים אין מערכת עצבים, לא מרכזית ולא בכלל. הם, בניגוד לבעלי חיים, לא מרגישים כאב. אפשר להרגע.
  2. אנדוזואוכוריה היא דרך ההפצה של צמחים רבים. תפוצה באמצעות בעלי חיים שניזונים מהזרעים כך שמטרת הפירות והירקות היא להאכל (ניתן לטעון שאנו מרמים את הצמח כי הזרעים לא הולכים להפצה אלא מסיימים בביוב, אבל מצד שני אנחנו מגדלים אותו בהמונים. הרבה יותר מאם היה עצמאי. אז שינוח!).
  3. באופן כללי צמחים פחות אכפתיים כלפי החיים שלהם. ניתן למצוא תחרות גם בין ענפים שונים של אותו העץ ואפילו עלים שונים של אותו הגבעול. הצמח ממית את עצמו בלי הרבה בעיה- העיקר שהגנום ימשיך.
    עכשיו בואו נניח שלצמחים נורא כואב, פירות נורא לא רוצים להאכל ולצמח נורא חשוב להמשיך הוא עצמו לחיות.
    אם כך, הדבר הכי חשוב שנבין הוא ש....
  4. יותר צמחים נרצחים בתזונה בשרית מאשר בטבעונית.

אז הסירו דאגה מלבכם. 
בכל הקשור לחמלה על צמחים- גם כאן הבחירה הנכונה היא טבעונות.
אפס חיות משק יהרגו, פחות צמחים, ואגב כך, כמובן, פחות חיות שדה שמושמדות באופן סיסטמטי בגידולי תבואה.

 



V נפגעי הטרור

תגידו לי, אתם עושים צחוק?!
שלא יהיה בלבול- אני כיניתי את 269 "טרוריסטים" לפני שזה היה מגניב- עוד בפעם הראשונה שראשים כרותים מצאו דרכם למזרקות...
אבל בחייאת ראבאק, אתם רצינים?! טרור?
אתם מפחדים? כואבים עבור שוחטים? חוששים לחיי רפתנים?
תתעוררו לחיים שלכם!
אלו שבוחרים בטבעונות הם אנשים שקשה להם עם עצם המחשבה שמתרחשת אלימות קשה כל כך אפילו "רק" נגד חיות.
מישהו שמע על טבעוני שרצח בשם הטבעונות? טבעונים הם אלו שאלימים בפועל?
אני מבינה את הצורך הקרניסטי בדימוי הטבעוני ההזוי עם הטירוף בעיניים.
אני מבינה למה אתם צריכים להאחז בו כל כך חזק ולהאמין שטבעונים הם קיצונים ואלימים, אבל בחייכם...
חייב להיות גבול אפילו לכמה שאתם מסוגלים לשקר לעצמכם! 
לא. לא הטבעונים הם אלו שמתעללים ו/או מכים ו/או הורגים ו/או פוגעים בנפש חיה כלשהי.
לא שאין קורבנות מסכנים בסיפור הזה.
יש והרבה, אבל, קרניסטים יקרים שלי... 
אלו ממש לא אתם.

 


המצחיקים את עצמם

האוכל שלהם מחרבן על האוכל שלי (ולמי אכפת שכאמור- האוכל שלהם מחרבן בעיקר על עצמו?)
בשר זה טעים רצח
אני לא יכולה לשתות כוס מים כי החיים של מיליוני המיקרובים בתוכה חשובים גם כן 
ואם אלוהים היה רוצה שלא נאכל חיות הוא לא היה עושה אותן מבשר.
אל תבינו לא נכון, אני מאוד בעד הומור עצמי ולא אחת מתבדחת על הטבעונות באופן עצמוני לחלוטין 
אבל... מעט תחכום?
ואם אפשר בלי צחוק ניאנדרטלי מביך.
אגב, כבודו במקומו מונח אבל קרניסט או לא- אם הגורו שלך בכל הקשור לדילמות (מוסריות או בכלל) הוא הומר סימפסון... אתה בבעיה.
טבעונות היא הדבר האחרון שעליך לדאוג לגביו.

 


V התוקפנים המתגוננים

הם מציעים לך משהו. 
את מסרבת בנימוס.
הם דורשים לדעת למה. זה דווקא נורא טעים.
את מתאפקת ועונה שאת בטוחה שזה טעים, אבל את טבעונית.
.And then all hell breaks loose
"מה? גם את עם הטרנד הזה?!" (נושמת)
"אני לא מאמין עליך! את דווקא חכמה!" (חמצן-פנימה פד"ח-החוצה)
"אני לא דוגל בשום דבר קיצוני!!!" (מחשבות שמחות)
"אני בחיים לא הייתי יכול לעשות את זה!"  (סופרת עד עשר)
"לא נשאר להם כלום לאכול!!!" (א, ב, ג, ד, ה...)
"חולים בראש!" (מתחילה לספור כבשים ועוצרת כדי לתהות אם זה טבעוני. משתעשעת ומחייכת. טעות.)
"מה את צוחקת עלי?!?!" (לא לענות!)
"למה אתה חושבת שאת יותר טובה ממני?!" (גל...... אל!)
"אתם כל יפי הנפש, שמאלנים הזויים! לכי תחבקי עץ יא שונאת אדם!"
בדרך כלל זה השלב בו אני נשברת.
כשמתחילים לספר לי על דעתי במגוון נושאים, או מפרטים לי על תחומי העניין שלי ובמיוחד כשמגיעים למסקנה הכה בלתי נמנעת- שאני בעצם מעדיפה בעלי חיים על בני אדם.
בשלב הזה אני מסבירה בקול לא חלש במיוחד למה כל מה שנאמר קודם כל כך מטומטם, ומקנחת בכך שאין שום סיבה בעולם המערבי שאדם נבון לא יהיה טבעוני.
מסבירה.
"אויש... תפסיקי עם הפרופוגנדה. חשבתי שאת לא מהמסיונרים... צאי, צאי לי מהצלחת!" (נושמת)

 


דווקארניסטים

כן כן... ניחשתם נכונה- קרניסט שעושה דווקא.
על כל סטייק שאת לא אוכלת הוא יאכל שניים, ובסוף דיון ארוך ומתיש  (שהוא התחיל) הוא יחייך לעומתך ויגיד: 
"כבר אכלתי היום בשר וחשבתי על סלט לארוחת ערב, אבל תכלס עוררת בי חשק מטורף להמבורגר. שישב על מצפונך, הא?"
הדוחים ביותר עוד יוסיפו קריצה.
בקטגוריה זו ניתן גם למצוא את כל האנטגוניסטים למיניהם- 
הם באמת דווקא קראו הרבה על הנושא לאחרונה... ואת ממש צודקת... זו תעשייה נוראית... נורא לא בסדר שככה מתייחסים לחיות... 
אבל כל הטבעונים הפסיכים האלה ממש מעוררים בהם אנטגוניזם... וחבל... כי הם באמת כבר שקלו את זה בכובד ראש... 
אבל אין מצב שהם יהיו טבעונים כשהטרור הטבעוני משתולל ברחובות... אכן באסוש.
שאלה רצינית- כמה עלוב אתה אם אתה מגדיר את עצמך בהתאם לאחרים?
לא עושה משהו שאתה מאמין בו כי יש איזה מישהו שאתה לא הכי אוהב?
אתם יודעים כמה טבעונים אני לא סובלת?
כמה קשה לי עם ההתנשאות, העיוורון והטיפשות שמרוכזים בפלח זעום אך רועש בקהילה הזו?!
לא רוצים להיות טבעונים?
אל תעשו טובות לאף אחד, אבל די לקשקש לי בשכל ולתלות את האשמה בהתנהגות המזעזעת שלכם באחרים.
תתבגרו.


היורים לכל הכיוונים

הקרניסט נורא נסער מזה שאת טבעונית, ומאוד רוצה לנהל דיון בנושא, אבל חסר יכולת בניה או הבנה של משפטים מורכבים.
השיחה נראית כמו בלילה לא קוהרנטית של חצאי משפטים, ססמאות לא מנומקות וקביעות ביזאריות.
אין גם טעם לענות להם. 
עד שתפתחי את הפה- הם כבר ברעיון הבוער הבא וממש לא זוכרים מה אמרו קודם:

אנחנו בראש שרשרת המזון! 
"אין שום קשר בין שרשרת המזון או אבולוציה למה שקורה כיום בתעשיית המזון מן הח..."
גם האריה לא יטרוף את הזברה כי זה לא מוסרי? 
"כל דבר שעושים בשביל לשרוד הוא לגיטימי אבל אנחנו לא חייבי..."
הפרה חייבת שיחלבו אותה אחרת כואב לה! 
"פרה לא שונה משאר היונקים ואם היא לא אחרי לידה אין לה חל...."
בתורה כתוב שמותר לאכול בשר! 
"בתורה גם כתוב שילד שמתחצף להורים שלו צריך לסקו..."
אלוהים מצווה עלינו לאכול בשר! 
"לא נכון אבל אתה בכלל אתאיסט כופ..."
אנחנו קרניבורים! 
"ממש לא. אנחנו אומיניבורי..."
תראי את הניבים שלנו! 
"הם מותאמים לקריעת צמחים ומקסימום חרקים קטני...."
יש ילדים רעבים באפריקה! 
"מה הקשר?! זה לא או או אפש..."
וממפעלי הניצול בסין לא אכפת לך? 
"מאוד. ספר לי מה אתה עושה למענם כדי שאוכל להצטר..."
בטבע החיות האלה לא היו שורדות דקה! 
"אז אתה בעצם דואג לשלומן ואני הרעה פה שלא אכפת ל..."
אם לא נאכל אותן אז לא יהיה בהן צורך והן יכחדו! 
"ממש אקטיביסט זואולוגי לשימור המגוון הביולוגי."

אלטרואיזם תמיד נגע לליבי.
השתכנעתי.

 

 

פעילי זב"ח

אתה באמת ובתמים לא רואה את הדיסוננס בין כמות המודעות איתן אתה מספים לי את הוול על כלבים וחתולים (מספר כמה הם חמודים וכל כך זקוקים למישהו שרק יאהב אותם) לבין מה שאתה שם בצלחת?!
סירייסלי, יצא לי לשבת לדבר עם מתנדבת ותיקה בתנו לחיות לחיות שהעזה להטיף לי על כך שאיני מצילה חתולי רחוב ואיני מתנגדת נחרצות לניסויים רפואיים כי אקח אקמול אם אתקרר... כל זה בזמן שהיא אוכלת המבורגר!
את נורא משכנעת כשאת אומרת שחיים- כל חיים- הם קדושים ואין לנו זכות לקחת אותם מאף אחד.
חכי רגע.
הנה, קחי קיסם ותוציאי את חתיכת הפרה שתקועה לך בין השיניים. 

 


V החמודים

​אז את עומדת לך מול 90% טבעוני- אחד משני בתי העסק היחידים באתר ההסעדה באוניברסיטה (השני הוא מקדונלדס אם תהיתם)
מנסה להחליט אם בא לך תבשיל או סלט ענק.
פתאום הדבר הכי מרהיב שראית מזה הרבה זמן שואל אותך אם יש פה משהו טוב.
את ממליצה. 
הוא מסביר שזו הפעם הראשונה שהוא כאן, ואת מנסה לראות אם הוא מסתכל לכיוון הבולגרית, ביצה או טונה. 
הוא לא!
עבר הרבה זמן מאז שראית עיניים כחולות מחייכות ככה מבעד למשקפיים סקסיות בטירוף.
את שמה לב שאתם כבר אחרי ההזמנה ושהוא התיישב איתך בשולחן.
הוא מספר קצת על עצמו. 
את נמסה מהאינטליגנציה שפשוט נוטפת ממנו, ואז נגמר האוכל ואת חייבת לחזור ללמוד.
"היה כיף" את אומרת בטון מאוד מאפשר.
"בהצלחה" את מחייכת באופן הכי מזמין שאת יודעת מבלי להיראות נואשת.
"רגע.........." הוא קוטע.
יש!
"מתי אני מזמין אותך לאוכל אמיתי?"
"אוכל אמיתי?" ממלמלת. מקווה שרק 100% זה אמיתי בעיניו.
"נגיד סטייק כל כך טוב שיגרום לך לרצות לבכות." הוא מחייך חיוך חמוד וטוב לב.
כל סטייק גורם לי לרצות לבכות.
סעמק!

 

 

V היקרים לי מכל

הסוג הגרוע ביותר.
יש לי מוניטין של אחת שאי אפשר לפגוע בה, להעליב אותה או לחרפן אותה- ובצדק.
אתה חייב להיות ממש חשוב לי בשביל שיזיז לי אפילו קצת מה אתה חושב או עושה.
זה רק הופך את הפגיעה לכל כך הרבה יותר קשה כשהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם...
מזמזמים סיסמאות ריקות, זורקים בדיחות קרש ומקפידים לשמור על פרצוף אדיש כשאני עונה להם ברצינות על כל שאלה.
באמת שאין שום דבר שקשה לי בטבעונות שלי. 
בחיים לא הייתי מאושרת כל כך. 
אבל הכעס המזוקק על אנשים שאני יודעת שהם מדהימים...
שאני יודעת שאין להם מושג במה הם לוקחים חלק...
ואני יודעת שלו ידעו הם לא היו יכולים לחיות עם עצמם... 
הכעס הזה- הורג אותי.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת