00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

שמורת הפטרוגליפים בבוקה נגרה 1 – Mesa Point Trail

יומינו השני בניו מקסיקו אמור להיות מהנה ביותר ובו נבקר באחת השמורות המפורסמות ביותר בעולם. זו שמורה שלמעשה נחלקת לשלושה אזורים שונים ומאכלסת בתוכה את אחד המקבצים הגדולים ביותר של פטרוגליפים בצפון אמריקה הכוללים ציורים וסמלים מגולפים על גבי סלעים שנוצרו על ידי אינדיאנים ומתיישבים ספרדיים לפני בין 400 ל-700 שנה. השמורה הוקמה ב-1990 כדי להגן על הפטרוגליפים ואתרים ארכיאולוגים אחרים באתר ומנוהלת על ידי חטיבת פיתוח מרחבי אלבקורקי ושירות הפארקים הלאומי.

סקרים שנערכו בה לא מכבר מאשרים את עובדת קיומם של יותר מ-20,000 פטרוגליפים לאורכם של המדרונות הוולקאניים בשמורה המהווים תצוגה חשובה של ביטויי תרבות בעלי משמעות רוחנית עמוקה לשבטים מסויימים של אינדיאנים אמריקאים בני זמננו וצאצאיהם של בעלי קרקעות ספרדיים. בעוד שחלק מהפטרוגליפים איבדו את משמעותם במרוצת השנים כמה מהם עדיין נותרו בעלי משמעות ישירה על האינדיאנים כיום. בין אם משמעותם ברורה או לא הפטרוגליפים הללו משמרים את אמונתם של יוצריהם ומהווים חלק ממורשתו של העם האינדיאני הממשיך להתקיים כאן ובאותה מידה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמורשת הלאומית האמריקאית.

הקליקו על התמונות להגדלה

שלט הכניסה בפיתחו של הפארק ומרכז המבקרים המקומי.

הכביש הסובב בתוך הקניון שמוביל לכל שלושת השבילים בשמורה.

צילום ממרומי הגבעה בו ניראים סלעי הבזלת שהתדרדרו במורדות הגבעה בעת הפעילות הוולקאנית כאן לפני מאה וחמישים אלף שנה.

סקרים שנערכו בה לא מכבר מאשרים את עובדת קיומם של יותר מ-20,000 פטרוגליפים לאורכם של המדרונות הוולקאניים בשמורה המהווים תצוגה חשובה של ביטויי תרבות בעלי משמעות רוחנית עמוקה לשבטים מסויימים של אינדיאנים אמריקאים בני זמננו וצאצאיהם של בעלי קרקעות ספרדיים. בעוד שחלק מהפטרוגליפים איבדו את משמעותם במרוצת השנים כמה מהם עדיין נותרו בעלי משמעות ישירה על האינדיאנים כיום. בין אם משמעותם ברורה או לא הפטרוגליפים הללו משמרים את אמונתם של יוצריהם ומהווים חלק ממורשתו של העם האינדיאני הממשיך להתקיים כאן ובאותה מידה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמורשת הלאומית האמריקאית.

רוב הפטרוגליפים כאן נוצרו על ידי אבותיהם הקדמוניים של אנשי הפואבלו המודרניים בעזרת פטישי אבן קטנים בהם הם היו מכים בסלע להסרת הלכה המדברית וגילוי הסלע שמתחתיה. ארכיאולוגים מתייחסים לדימויים שנוצרו על פני הסלעים כ-"סגנון ריו גרנדה", סגנון שפותח בהדרגה בסביבות שנת 1300 ונמשך עד שנת 1680.

אלמנטים שנראו לעיתים קרובות כתמונות כסגנון הריו גרנדה כללו דמויות אנושיות כגון נגני חלילים, רקדנים כשזרועותיהם מורמות מעלה, מסכות, דמויות רעולות פנים, בעלי חיים כולל נחשים, אריות הרים, ציפורים, זוחלים וחרקים, ידיים ורגליים אנושיות, כוכבים מחודדים בעלי ארבע פינות ועיצובים גיאומטריים.

למרות שארכיאולוגים מפתחים רק עתה את השיטות לגילוי גילם המדוייק של הפטרוגליפים הם מסוגלים להעריך את גילם בעזרת כמה דרכים כמו חקר אזורים חשוכים והתחמצנות מחודשת, השוואת סגנונות וצורת הפטרוגליף לסגנונם של פטרוגליפים אחרים באזור שצולמו לא מכבר. כיום השיטות יותר מתקדמות ומפותחות ומספקות תוצאות הרבה יותר מדוייקות לגבי גילם המופלג של הפטרוגליפים. על סמך מחקרים מעמיקים הגיעו הארכיאולוגים היום למסקנה שהפטרוגליפים כאן נוצרו בסביבות בין 1000 ל-1700 לפני הספירה ואמריקים אינדיאנים רבים בני זמננו מאמינים שהפטרוגליפים הללו נוצרו מאז שהזמן קיים.

שמורת בוקה נגרה מאכלסת בתוכה רק ארבעה אחוזים בערך מכלל הפטרוגליפים הנמצאים באזור כולו. קיימים כאן מספר שבילים המציעים גישה נוחה עד לקירבת הפטרוגליפים עצמם ובנוסף לכך הם משמשים גם כקו הגנה במניעת נזקים ושמירה על איכות הסביבה.השבילים עצמם ישרים ומאוזנים רק בחלקם בשל תנאי השטח הקשים ולכן לא מומלץ להביא לשם עגלות וכיסאות גלגלים. עלול להיות מצב שהמבקרים נצרכים באזורים מסויימים על השביל לעבור  מעל או מסביב סלעים קטנים וכמה מהם אף צרים באופן משמעותי.

שביל מאתגר זה מטפס במעלה גבעה גבוהה לגובה של כמעט אלפיים מטר מעל פני הים ומיד כאשר החילונו בצעידה עליו הבחננו בגושי סלעים די גדולים שופעים בפטרוגליפים בצורות שונות ביניהם טביעות ידיים, דמויות בעלי חיים ומסיכה.  ממש אומנות שמוכיחה בפעם המי יודע כמה עד כמה היתה האומנות מפותחת בזמנים ההם וביטאה באופן חד משמעי רעיונות ומסרים של אותם אנשים דאז.

כמו כן נתקלנו באתרים שטוחים,  במיוחד ברחבי אזור המתלול ששימשו כאתרי טחינה וניתן היה לזהותם מעצם היותם סלעי בזלת שטוחים וחלקים בעלי טלאים אפורים על פניהם. אזורי טחינה אלה שימשו בוודאי לחידוד הכלים, לטחינת תירס או זרעים למזון, להכנת פיגמנטים או רפואות ששימשו לריפוי במהלך הטקסים.

כיום לא ניתו לומר בוודאות מה כל פטרוגליף מייצג למרות שחלקם יכול להיות מזוהה על בסיס מחקרים אנטרופולוגיים עכשוויים שחושפים את משמעותם של חלק מהם. השבטים האינדיאנים מאמינים בגירסאות שונות, עבורם לכל פטרוגליף יש משמעות אחרת תלוי במיקומו ובהשתייכותו לשבט ולא לזה שייצר אותו.

הגענו אל פסגת גבעה ומשם נשקף לנו נופם המרהיב של מבואות אלבקורקי. כמובן שהצטלמנו למזכרת כשהררי הסנדייה משמשים כתפאורה. עשינו שם מנוחה קצרה תוך הנאה ממים קרירים ונוף נהדר.

מיקומו של השביל במפת השמורה

 

 

ברשומה הבאה נעבור לשביל השני מתוך שלושה שממוקם בשמורה ומציע לא פחות פטרוגליפים מעניינים ממה שמצאנו על השביל הנוכחי.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת