22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

דרום מזרח ארה"ב - יום 2 - וושינגטון - יום שמתחיל בקפיטול ונגמר בפלאפל

בוקר שני לטיול. מתחיל בריצה קלילה על הטריידמיל בשעות בוקר מוקדמות. המשפחה חורפת. כל המלון חורפ...

כשאני חוזרת מחדר הכושר המשפחה עדיין חורפת, לא ששה כלל לקפוץ מהמיטה ולגלות את עיר הבירה. 

לא היתה ברירה, אלא לפצוח בהמנון משכנע:

http://www.youtube.com/watch?v=G0EIQ2hh8DI

לא עזר.

להגביר את הווליום של השעון מעורר / טלפון - לא עזר. 

לצעוק שלא נספיק כלום מהתכנית המופלאה שתכננתי - הראשים נטמנו עמוק יותר בתוך השמיכות. 

להשתמש בנשק האחרון: "עוד 10 דקות ארוחת הבוקר של המלון מסתיימת" - כולם אפ על הרגלים תוך שתי דקות, טרוטי עיניים יורדים במעלית ומקטרים על הטיולים של אמא שהם בכלל לא חופש...cool

ארוחת הבוקר במלון Courtyatd מתגלה כאחת ששווה לקום בשבילה. כל אחד מזמין לו מנה דשנה מן התפריט המוצע. 

לאחר הארוחה אנו מדלגים בשני צעדים קלילים אל הרכבת התחתית שתחנתה נמצאת בפינת הרחוב, מוכנים לנסוע תחנה אחת בלבד לייעדנו כפי שהבטיח לנו הפקיד החייכן במלון. הרכבת מגיעה מיד, ממש למעננו. יש מלא מקום ואנחנו מתיישבים בנוחות, רק כדי לגלות שעלינו על הרכבת לכיוון ההפוך...

הכרטיסים לסיור בבניין הקפיטול הוזמנו מבעוד מועד עם המון אזהרות שאסור לאחר...לחץ... (רק אני בלחץ כמובן, לאף אחד מבני המשפחה חסרי המצפון לא באמת אכפת אם נגיע לסיור בקפיטול או לא...). סוף טוב הכל טוב, הרכבת נוסעת רק עוד תחנה אחת בלבד לכיוון הלא נכון, וחוזרת מיד אחורה לכיוון הנכון. 5 דקות ואנחנו ביוניון סקוור, עוד כמה דקות הליכה לכיוון גבעת הקפיטול, כשהמראה הנפלא הבא נגלה לנגד עיננו:

אנו נעמדים בסופו של תור ארוך של תיירים נרגשים המתכוננים להיכנס אל בית המחוקקים האמריקאי. כולנו מתאמצים להראות רציניים וראויים מספיק כדי להצדיק את הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו. נכנסים זמן מה לפני מועד הסיור, ואף זוכים להיכנס לסיור היוצא מיד איך שהגענו, איזה כיף!

הסיור מעניין, נערך על ידי מדריכה בעלת חוש הומור אנגלי משהו. 

מכיוון שאנו מגיעים בסוף השבוע, לא נזכה לראות את אולם הדיונים עצמו (וחבל...) אך אנו זוכים לראות את המבנה הארכיטקטוני המרשים, יצירות האמנות, ולשמוע כל מיני סיפורי רכילות נחמדים על האנשים שעברו וחלפו במסדרונותיו העגולים של הבניים המפורסם. 

המשפחה נחלקת ל: מבוגר אחראי המקשיב קשב רב לדיבורים על פוליטיקאים ואנשים מפורסמים, מבוגרת לא אחראית שלא מפסיקה לצלם כל פסל 80 פעם לפחות מזויות שונות, נערה עם סמארטפון חדש שמתנסה באפשרויות הצילום השונות + אפקטים (איך נראה הפסל של וושינגטון עם קרחת) וחבר רביעי משועמם בעליל אך שומר על איפוק אמריקאי ראוי. 

עם תום הסיור (לא ארוך מדי, משהו כמו שעה) נושמים בני התשחורת לרווחה, אך המבוגר האחראי והנלהב מודיע כי עכשיו הולכים לראות את ספריית הקונגרס הנחשבת לספריה הגדולה בעולם או מהטובות בעולם או משהו כזה. אל מבנה הספריה הולכים במעבר ישיר תת קרקעי (אני מנסה למכור לבני התשחורת את המעבר כ"הרפתקאה" אך הם לא ממש מבינים את המילה...אה, adventure אני מנסה בשפתם, אך לשווא...). הספריה שוכנת במבנה מרשים למדי. למראה פניהם של בני התשחורת מוותר המבוגר בצער על הסיור הארכיטקטוני בבניין. אנו מסתפקים ב"סיור עצמאי". המבוגר והמבוגרת צופים בעניין בעותקים נדירים של הספר הראשון שהודפס אי פעם (בני התשחורת מגלים עניין בספסל אבן עליו אפשר לשבת ולפתוח בנוחות את הסמארטפונים). עוברים לתערוכה עם מסמכים מרתקים (באמת!) מימי מלחמת האזרחים. הנערה מגלה עניין (אולי בשל הנימוס) הנער מוצא ספסל חדש להמשיך לשלוח סמסים, להתעדכן בחדשות מן העולם כגון סרטונים טפשיים חדשים ביו טיוב וכדומה. כאשר נכנסים לאולם הקריאה המרשים של הספריה בני התשחורת מרימים את עיניהם מן המסכים ונהנים לשמוע את סיפוריו של המבוגר על כל מיני חברים פרופסורים תמהוניים שלו שבילו שנת שבתון שלמה בספריה הנ"ל שמדפיה עולים מן הרצפה עד התקרה ומלאים באביזר low tech old fashion של זקנים שהמלומד המבוגר מכנה "ספרים". (בני התשחורת ממהרים לעלעל בסמארטפונים לודא שלא נחטפו על ידי מכונת זמן אכזרית במיוחד).

לסיכום: הסיור במבנה מרשים ומהנה ביותר. נראה לי שלמשפחות עם ילדים שאינם חובבי היסטוריה / תרבות / פוליטיקה ניתן בהחלט להסתפק בכך. למבוגרים שעשו בשכל ונסעו לטיול לבד, מומלץ בחום לסור גם לספריית הקונגרס המרתקת!

ציון:

גיל 18+ devildevildevildevildevil

עד 18: קונגרס - devildevildevil

ספריה - devil

את הביקור בגבעת הקפיטול מומלץ להזמין מראש. הסיור ללא תשלום. יחד עם זאת התרשמתי כי גם מי שהגיע ללא תאום מראש נכנס, אם כי יכול לקבל כרטיס לשעה מאוחרת יותר. ההזמנה מראש מאפשרת שליטה על סדר היום. 

אתר אינטרנט: 

http://www.visitthecapitol.gov/

לאחר הביקור בגבעת הקפיטול אנו מסיירים בשכונה המקסימה "קפיטול היל" בדרכנו לשוק האוכל של גבעת הקפיטול. מסתבר כי הרחובות הסובבים את גבעת הקפיטול המעונבת והרצינית הם בעצם שכונת מגורים שלווה. בתים יפים, חצרות מוריקות, עגלות ילדים, אין חניה...

השוק של הקפיטול היל נמצא בחלקו בתוך מבנה מקורה, שם ניתן למצוא דוכני מזון לרוב: מזון מוכן מסוגים שונים וכן דוכני ירקות ופירות, גבינות ובשר. מחוץ למבנה ישנם שולחנות וכיסאות עליהם ניתן לזלול את התקרובת שנרכשה זה עתה בשוק. כמו כן מחוץ לבניין, על שטח די נרחב נמצאים שלל דוכנים לממכר בגדים, עבודות יד, מוצרי ענתיקא יד שניה ועוד. הקהל, תל אביבי באופיו, מסתובב, מרחרח, קונה, צוהל וכמובן: אוכל. 

דבר ראשון קנינו לימונדה מתוקה קרה וסחוטה טרי (היה חם). אחר כך פינק את עצמו כל אחד במיני מאפה ריחניים. תפסנו בחוץ עץ עם צל ונהנינו להתבונן על העוברים והשבים. כמובן שקינחנו במיני מתוקים ומעדנים מדוכני השוק. את האוויר מילאו צלילים של להקות שונות שנעמדו להן בפינות שונות תופפו ושרו. 

אתר אינטרנט:

http://www.easternmarket-dc.org/

כתובת:

225 7th Street SE, Washington, DC

שעות פעילות:

ג'-ו': 7:00-19:00

שבת: 7:00-18:00

א': 9:00-17:00

מלאי אנרגיות חיוביות חדשות שמנו פעמינו אל החלק הרציני של היום - ביקור במוזיאון השואה. אני מוכרחה לומר שמאד התלבטתי אם לכלול את המוזיאון בטיול. חשוב לציין שעבורנו זהו ביקור שלישי בעיר הבירה האמריקאית ואת כל אטרקציות ה must כבר ראינו. אני מאד רציתי לראות את המוזיאון והחלטתי לאזור אומץ ולכלול אותו בטיול ולא הצטערתי. מבחינה משפחתית זו היתה חוויה מדהימה. הילדים מאד התעניינו וחוו חוויה מרגשת. עברנו ביחד כל המשפחה לאורך המוזיאון כשאנו ההורים מלווים בהסברים ואף מספרים ספורים ששמענו מהסבים במשפחה אודות קרובי משפחה שניספו בשואה. קשה לומר "נהנינו" על מוזיאון קשה כזה, אך החוויה היתה כל כך חזקה ובלתי נשכחת, שנראה לי שלמי שמוכן לחוות בטיול חוויות שהן לא רק כיף ובידור אלא גם עניין ועומק ונקודות למחשבה - אני מאד ממליצה לכלול את המוזיאון במסלול. 

הביקור מתחיל בסיור חופשי בקומה התחתונה בתערוכה שנקראת "סיפורו של דניאל". משפחות עם ילדים צעירים יכולות להסתפק בחלק זה של המוזיאון בלבד. התערוכה מספרת על השואה דרך עיניו וחייו של ילד יהודי בשואה. הסיור מתחיל בביקור בביתו של דניאל. המבקרים יכולים להתרשם מהבית הבורגני "הרגיל" בו חיה המשפחה חיים מאושרים. לדניאל יש חדר יפה עם צעצועים וספרים, במטבח הוא צופה באמא מכינה מטעמים, יש בדיחות משפחתיות, והחיים טובים. 

בהמשך עוברים אל עליית הנאצים והחוויות שחווה דניאל: הלעג של הילדים והחברים, הגירוש מבית הספר, כפיית התלאי הצהוב, ליל הבדולח, והמציאות המצמררת שהולכת וסוגרת על היהודים, הולכת ומצמצמת את חייהם, עד שהם מגורשים מביתם ועירם. 

השלב הבא הוא החיים בגטו. העוני, עבודות הכפייה שנכפו גם על ילדים, והניסיונות להמשיך לחיות ולמצוא אור במציאות הנוראית הזו. 

בהמשך עובר דניאל למחנה וחווה אובדן של אנשים קרובים ואהובים. 

סוף הסיפור אופטימי. דניאל ניצל. 

התערוכה מעבירה לילדים את הסיפור באופן שהם יכולים להבין  ולהזדהות. וגם המבוגרים מזילים דמעה. 

היה מאד מעניין לאורך כל הסיור במוזיאון לראות אנשים, לא יהודים בעליל, שניכר עליהם כי לראשונה הם נחשפים לסיפורי השואה, מנידים בראשם, נדהמים, לא מאמינים, מזועזעים. אני חושבת שהמוזיאון עושה עבודה מאד חשובה. 

לאחר הסיור בתערוכה על סיפורו של דניאל, פונים לכניסה למוזיאון. שם מקבל כל מבקר מעין תעודת זהות של יהודי בתקופת השואה. מומלץ לקרוא את הסיפור במהלך הביקור בחלקים, כל פעם בהתאם לתקופה הנסקרת במוזיאון, כאשר בסוף מגלה כל מבקר מה עלה בגורל האיש או האישה "שלו". האם ניצל או נספה. 

המוזיאון אינו קל לצפייה. הוא אינו חוסך מהמבקרים את מראות הזוועה. חלקם אפילו הטלוויזיה הישראלית נמנעה מלשדר. היו חלקים שהמלצתי לבתי לא לראות ולעבור הלאה. בן ה 15 היה בוגר וחזק מספיק לצפות בכל התכנים. כאמור, המוזיאון סוקר את השואה באופן היסטורי. התקופה שקדמה לעליית הנאצים, עליית הנאצים, מהלכים פוליטיים וחברתיים, ההחרפה וההרחבה של פעולות הנאצים, עד הניצחון על הנאצים. 

הסיפור מסופר מהנראטיב האמריקאי, כיצד האמריקאים ניצחו את הנאצים. מלחמת הטובים ברעים. עם זאת ראוי לציין כי הם כן מתייחסים לכך שארה"ב התמהמהה זמן רב בטרם החליטה להתערב במלחמה. 

כאמור, עברנו חוויה מטלטלת. כשהסתיים הביקור נדהמנו לגלות שבילינו במוזיאון למעלה משלוש שעות ובכלל לא הרגשנו שהזמן עבר. לא פחות מרכישת הידע, עברנו חוויה משפחתית מלכדת מאד חזקה. זה היה אפילו חשוב לנו כמשפחה לאחר שהות של שנתיים בארה"ב, עם ההתלבטויות לגבי החזרה לישראל, אם לחזור לישראל או להישאר בארה"ב. בביקור כזה, החשיבות של מדינת ישראל עבורנו, והגאווה בעצם קיומה של המדינה, מאד מתחדדים. 

פרטים כלליים לגבי הביקור:

הביקור במוזיאון הוא חינמי. עם זאת, מקבלים כרטיסים המוגבלים לשעת כניסה מסוימת. לכן, אם רוצים שסדר היום יהיה בשליטתכם ובהתאם לתכניות שלכם, מומלץ להזמין כרטיסים מראש באינטרנט (הזמנה מראש כרוכה בתשלום סמלי).

ההגעה משוק הקפיטול היל למוזיאון השואה פשוטה. ישנה תחנת רכבת תחתית ממש ליד המוזיאון (תחנת קפיטול היל) וממנה קו ישיר המגיע ממש קרוב למוזיאון השואה. 

שעות פתיחה:

10:00-17:20 (הכניסה מותרת עד 16:30)

כתובת:

100 Raoul Wallenberg Place, SW
Washington, DC

אתר אינטרנט: 

http://www.ushmm.org/

ציון: devildevildevildevildevil

לאחר הביקור העמוס במוזיאון השואה, הגיע הזמן לסיים את היום ברגוע. צעדנו רגלית לכיוון המסעדה בה תכננו לאכול ארוחת ערב, אליה הזמנתי מקום מראש. (עשיתי רזרביישן devil). מסעדת Zaytinya נחשבת לאחת המסעדות האיניות ב DC. וכמו כל מסעדה שמכבדת את עצמה בעיר גדולה, היא לא ממש זולה. עם זאת, לפחות פעם בטיול, לדעתי, מגיע לנו לפנק את עצמנו עד הסוף במסעדת שף אמיתית, לא ככה?

מדובר במסעדה בסגנון ים תיכוני (לבנוני / יווני / תורקי) עם פרשנות מודרנית. התפריט מורכב ממנות של מאזטים. כלומר, מנות קטנות. במסעדה ממליצים להזמין 4 מאזטים לסועד כדי לצאת שבעים. מחיר ממוצע של מנת מאזטים 7$-8$. צאו וראו בחישוב ל - 4 סועדים - לא זול. אבל, אנחנו משפחה אחרי שנתיים עם מעט מאד אוכל ים תיכוני, התנפלנו על האוכל המצוין במסעדה כמוצאי שלל רב. אל השולחן מוגשות ללא הרף פחתות טריות ריחניות. הזמנו פלאפל מעולה, חומוס טוב ועוד מיני סלטים ומטעמים מעולים כולם. 

חלל המסעדה נעים, הקהל כולל אנשים בלבוש מהודר, אך גם מטיילים, כמונו, בלבוש פחות רשמי. השירות אדיב ונעים. 

החשבון הסופי יצא כ 80$ כי היינו מאד "מחושבים" (מחיר כפול מכל מסעדה אחרת). בסך הכל, מסעדה מצוינת, אך, כאמור, לא זולה. 

כתובת:

701 9th st. NW

שעות:

א', ב': 11:30-22:00

ג'-ה': 11:30-23:00

ו' - ש': 11:30-24:00

אתר אינטרנט:

http://www.zaytinya.com/ 

ציון: devildevildevildevil

מול המסעדה יש תחנת רכבת תחתית שלקחה אותנו במהירות ובזול בחזרה אל המלון. החרוצים שביננו עוד הספיקו אפילו לטבול בבריכה!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת