00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

ניו מקסיקו על הכוונת

23/07/2013

שגעון איך שהזמן טס, עוד לא הספקנו לעכל את היומיים האחרונים שלנו באריזונה וכבר מצאנו את עצמנו שועטים לניו מקסיקו השכנה. שוב פעם הדרך הארוכה ללא סוף נראה לעין, נוף מדברי והררי משני צדדיו ומשאיות ענק בדרך כלל מצידנו הימני. אני צובט את עצמי כממאן להאמין, "רק הבוקר טיילתי בקניון דה צ'לי ועתה אני שועט בפריווי, וואו איך הזמן טס!". אני מביט החוצה וחושב לעצמי לפחות הנוף דומה.

הקליקו על התמונות להגדלה

נוסעים במדבר והדרך ניראית אין סופית. גבעות חוליות מפה ועד להודעה חדשה מתרוממות להן לצידי הפריווי, השמיים מכוסים בעננים נוצתיים לבנים הסוככים מעט מפני קרני השמש היוקדות והתנועה די דלילה. מפעם לפעם אנחנו עוקפים משאיות כבדות שנעות על הפריווי במהירות נמוכה אולם סך הכל כביש פתוח שמגרה ללחוץ על הדוושה, להרים מהירות ולטוס. רגע אחד, לא כל כך מהר, אנחנו מאלה ששומרים היטב על החוק ולא מעוניינים להיכנס לשום עימות עם החוק כאן בניו מקסיקו או בכל מקום אחר. ג'ייקוב נוהג ואני יכול לשבת בשקט ולהנות מהנסיעה ביודעי שאני נמצא ביידים בטוחות.

הדרך מתמשכת ומתמשכת, זו כבר שעת אחרי הצהריים המאוחרת ומזג האויר תופס לפתע כיוון אחר.  לרגע פרח מזכרוני שלמעשה אנחנו נמצאים בעונת המונסונים שמגיעה מאזור המפרץ של טקסס. עונה זו פוקדת את האזור בכל שנה מחודש יוני עד לסוף הקיץ בספטמבר. בדרך כלל הבוקר נפתח עם קרני השמש החמימות ואחר הצהרים מתקדרים השמיים וגשם (כן גשם) שוטף ניתך ארצה, אולם זה גשם חם הווה אומר הטמפרטורה עומדת על 85 – 90 מעלות פרנהייט. המיזוג במכונית עובד כרגיל והקרירות במכונית נותנת לנו את ההרגשה כאילו אנחנו נמצאים בעונת החורף. מורידים טיפה את הקור, זה ממש מדהים איך מצד אחד של הפריווי זורחת השמש ומצידו השני יורד גשם זלעפות.

באלברקורקי תפס אותנו ברד איימים, גושים בגודל של ביצת יונה שהשמיעו פיצוצים די עזים כשפגעו בגג מכוניתנו והתחלנו לחשוש מעט משום שהסופה תפסה אותנו במרכזו של הפריווי כשהתנועה זורמת במהירות של 70 מילים לשעה. דבר ראשון הורדנו מהירות, לקחנו את המסלול הימני והמשכנו בדרכנו עד שהסופה נרגעה כעבור מספר דקות טובות. אולם זו היתה ממש חוויה מפחידה, זו הפעם הראשונה שקפאתי על מושבי ולא העזתי אפילו לצלם, למזלי ג'ייקוב נהג וזה אפילו לא הזיז לו מאומה, ממש קור רוח!

כשיצאנו מאלברקורקי צפונה לכיוון סנטה פה השמיים התבהרו והשמש הלוהטת שלחה שוב את קרניה השורפות מטה כאילו להזכיר לנו שלמעשה אנחנו נמצאים בראשיתו של הקיץ. הודינו לשמש על התזכורת כמובן, העלינו למהירות המותרת ושעטנו שוב לכיוון סנטה פה.

שעה מאוחר יותר הגענו בשלום אל משפחתנו בסנטה פה ולאחר טקס הנישוקים והחיבוקים המסורתי נחתנו במקלחת לריענון והורדת אבק הדרך מגופנו וחצי שעה מאוחר יותר כבר ישבנו באחת המסעדות היותר ידועות בסנטה פה ונהנינו מארוחת ערב דשנה וטעימה. מה שאני בדרך כלל אוהב כשאני מטייל היא ההזדמנות לטעום מאכלים אחרים שלא קיימים אצלנו בלוס אנג'לס. בקניון דה צ'לי זה היה הלחם האינדיאני וכאן בניו מקסיקו היתה לי ההזדמנות לטעום המבורגר מבופאלו. אני חייב לציין שבשר הבופאלו מאד טעים והרבה פחות שמן מבשר בקר וכמובן שלא שכחתי להשפריץ עליו רוטב חריף וטעים להפלא שמיוצר בניו מקסיקו ומוגש כאן על כל שולחן, ממש חוויה קולינארית נפלאה.

סיימנו את ארוחת הערב וחזרנו הביתה. ידענו מה היעד הבא למחרת והחלטנו לצרף אלינו את קשת, בתו הבכירה של בן דודנו שמאד רצתה להצטרף אלינו לטיול, פשוט לא יכולנו לסרב לבקשתה של החמודה. הוחלט שנערוך פיקניק במרכזו של הפארק אותו אנו עומדים לבקר למחרת. כמוכן שקשת היתה הראשונה שהתנדבה להכין את האוכל תוך שיתוף פעולה עם ג'ייקוב שלנו שמומחיותו הקולינארית הבטיחה לנו אוכל טעים, מזין ובריא. השניים ניגשו במרץ לעבודה ותוך חצי שעה הכל היה מוכן וארוז למחר.

 

מחר בבוקר נבקר בשמורת בנדליר המפורסת וזה כבר סיפור לרשומה הבאה.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת