00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

החיים כפונפון

 

אגדת האור הלבן

מספרת האגדה, כי משנשבר האור הלבן, האחד והיחיד בפריזמת המציאות נפוצו ממנו כל גווני הגוונים האפשריים, ספקטרום רחב מאוד של כל צבעי הצבעים שביקום וגווניהם השונים. ביקשו הצבעים לחזור ולהתאחד לאור הלבן היחיד והזך והחליטו להתערבב זה בזה. כמו כל ילד קטן המשחק בחבילת פלסטלינה קטנה שבה כשישה גווני צבע או יותר, ידוע שעירוב הצבעים זה בזה נותן בסופו של דבר גוש פלסטלינה בגוון חום סגול, עכור, סתמי, שעקבות הצבעים שהוטמעו בו לא ניכרים כלל. חשבו הצבעים כיצד יקובצו יחדיו והחליטו על שיטת הפונפון.

כידוע, פונפון הוא קישוט כדורי עשוי חומר רך וצמרירי, בדרך כלל חוטי צמר, שהם הנוחים ביותר ליצירת הפונפון, אם כי אפשר גם מסיבי כותנה, נייר וכו'. עקרון הפונפון הצבעוני הוא היותו עשוי כמות גדולה מאוד של סיבים צבעוניים המאוחדים יחדיו לכדי כדור עגול רב צבע. בפונפון שומר כל סיב על ייחודיות צבעוניותו והוא בא לידי ביטוי יחד עם שאר חבריו בעלי הצבעים השונים. וכך מסיימת האגדה, חברו הצבעים זה לזה הכי קרוב שאפשר.

פונפון הרגשות האנושיים

והנה בעצם כל אירוע בחיינו, קטן כגדול, כל מניע לעשות או להימנע ממעשה כלשהו, וכל מטרה אליה אנו שואפים, תמיד תמיד פועל בהתאם לעקרון הפונפון.
רוצה לומר, שלעולם לא יהיה רק רגש אחד או כוונה אחת טמונים בחוויה אנושית כלשהי אלא תמיד תמיד תקבץ החוויה בתוכה שפע של רגשות ומחשבות שונים, חלקם מנוגדים זה לזה, חלקם נוגדים, חלקם נמצאים בהלימה, חלקם פרדוקסאליים זה לזה, והכל מאוגד יחד בפונפון האירוע.
נכון, לא קל להיות בן אדם.
הבה ניקח דוגמא קטנה ופשוטה, כגון יום הולדת. למי אין יום הולדת? פעם בשנה חוזר האירוע על עצמו. כל אדם, בהתאם לגילו ולנסיבות חייו מתייחס שונה ואחרת או דומה, אך גם קצת אחרת, לעניין יום הולדתו. מעטים הם האדישים לנושא.
יום הולדת הוא תאריך ייחודי המעורר בבעל האירוע שפע של רגשות: התרגשות, ציפייה, חשבון נפש, שמחה לקראת החגיגה, צער על זמן שהוחמץ, עצב על זרימת הזמן המהירה, תחושות כישלון, צורך להיות מבורך על ידי מספר רב של אנשים, לדעת שזוכרים אותי ומתייחסים אליי או בהפוכה – רצון שאיש לא יתקשר ושאני אתכסה בדכאוני בתוך השמיכה.
לקראת יום ההולדת, מתוך מגוון האפשרויות קיימת גם ציפייה למתנות, ציפייה למה יארגנו בני המשפחה הקרובים או בן\בת הזוג, החברים וכן הלאה. שפע של רגשות, לעתים סותרים ומנוגדים וכמובן הדבר תלוי בגיל ובנסיבות האישיות.

ילדים מצפים לעוגה, בלונים, ממתקים ליד המיטה, צעצוע מתחת לשמיכה, וחגיגה עם קוסם\מפעיל לחברים. עם ההתבגרות צפים ועולים חוטים בעלי גוון אחר של הפונפון.

לידת גיבור הסיפור

אך לפני שנרוץ לשפע הרגשות הבאים לידי ביטוי ביום ההולדת, הבה נדון בלידת גיבור הסיפור עצמו.
בדרך כלל לידת תינוק מביאה שמחה ואושר, ובפרט אם הוא בריא ושלם, ובפרט אם היה רצוי ובפרט אם עונה על המין לו ציפו ההורים.
כל קלקול, חלילה, באחד משלושת הרכיבים, מהווה כמובן תשתית לרגשות לא נעימים של כאב, דאגה, אכזבה, תסכול, ובקצרה רגשות קשים.
הבה נדון במקרה הטוב. נולד גיבור הסיפור והרי הוא יפה וחמוד ובריא ורצוי והכל הכל טוב. נסיכ\ה אמיתי\ת. אך בזאת עוד לא תמה רשימת הרגשות. יש המתקשים בהוצאות הכספיות - אין זה כסף קטן! הן ביחס לכל הנוגע לציוד עבור הרך הנולד והן למעוניינים בקיום חגיגה לציון היוולדו.

המנה העיקרית של הרגשות המעורבים עולה על פני השטח בעצם גידולו בחודשים הראשונים, ובפרט אם זהו תינוק ראשון. בעיות הנקה, או הכנת תחליפי החלב, בכי של שעות (אוי, הגזים האלו!), העייפות הבלתי פוסקת של ההורים, ועיקר השאלה האם נוצר חיבור נכון לתינוק.

יש אמהות שלרוע מזלן מתקשות להתחבר לתינוקן מיד עם היוולדו, ולעתים הדבר לוקח מהן זמן של מספר חודשים, לעתים אף יותר. יש השרויות בדיכאון שלאחר לידה, או כל סוג של משבר נפשי הבא בעקבות לידה.

יש אבות המתקשים להתחבר לתינוק פצפון עד להיותו גדול מספיק לקבל צורת בן אדם, משהו כמו גיל שנה-שנתיים.
בעקבות לידת התינוק, יש צורך בחלוקת תפקידים ועזרה הדדית בין ההורים. זו עשויה להיות מקור לסיפוק ולשיתוף עמוקים או להיפך – מקור לריבים, כעסים, אכזבה הדדית, והתרחקות. התינוק, למרות שהוא מתוק וחמוד ואושר גדול, הריהו מביא גם קשיים רבים לגדלו בחודשים הראשונים (וכמובן גם אחר כך ב-30 השנים שלאחר מכן). הוא זקוק להתייחסות סביב השעון, להשקעה עצומה, שבירת השגרה, כך שאין ספק שלידת התינוק בנוסף להיותה אושר, היא גם תקופת משבר!

ועוד לא דיברנו, כאשר קיימים ילדים נוספים בבית, ועוד לא דיברנו על הורדת הסקס מסדר היום להרבה חודשים טובים, כי למי יש ערנות וכוח לחשוב על כך כשחיים במשמרות מתחלפות, וזאת במקרה הטוב של שיתוף של שני ההורים בטיפול בילוד. כלומר, מי חושב על סקס כשנלחמים על כל שעת שינה יקרה מפז? הקיצור, לידה של תינוק חדש הרי היא פונפון של רגשות נעימים, חמים אוהבים, עצבניים, מותשים, חוסר אונים והרשימה ארוכה עד מאוד.

 

פונפון הטיפול הנפשי

אדם מגיע לטיפול כדי לפתור בעיה מסוימת שלו. לעתים די רחוקות מדובר בבעיה אחת ממוקדת. הרי חיינו שזורים ממגוון אירועים מכל הכיוונים, כך שבדרך כלל אדם מגיע לטיפול כדי להתמודד עם פרופיל של קשיים המפוזרים בחייו, שלובים זה בזה, ומקרינים זה על זה בחיי ההווה. התהוות כל מקבץ של קשיים עשוי להיות בשלב חיים שונה. תפקיד הצוות הטיפולי של מטפל+מטופל הוא גם להבין את המניעים הסמויים והגלויים של הבעיה על מנת לערוך שינוי ברגשות הנלווים אליהם, וכמובן למצוא דרכי התמודדות חדשות.
השיטה של חקר המניעים והעמקה בנבכי הנפש המודעת והלא מודעת נתקלת בהרבה מאוד פונפונים – כל אחד מתקופת חיים שונה. הבה נדמיין כי הנפש בנויה כמו אתר ארכיאולוגי או כמו קליפת כדור הארץ, שכבות שכבות שהתהוו בתקופות שונות של כדור הארץ. לגבי בן אדם, הרי אנו מדברים על שכבות גיל שונות, לפחות מראשית הלידה (יש הכוללים גם את תקופת ההריון), ועד לתקופה הנוכחית.

 

לכל גיל שכבת האירועים שלו, לכל מקום מגורים שכבת האירועים שהתרחשה בו, ולכל מצב משפחתי שכבת האירועים שלו. לעתים יש מצבי משבר מובהקים וחדים (תאונה, מחלה) אשר נחוו כטראומה, ולעתים אין אירוע מסוים בולט אלא עצם זרימת החיים שהביאה איתה מצבור רב של רגשות סביב חוויות החיים השונות. ובשפתנו, הרבה פונפונים.

 

פונפון כידוע מורכב ממצבור של רגשות מגוונים: תואמים, מנוגדים, ברי מציאות, דמיוניים – הכל אחוז בפונפון חווייתי אחד המתייחס לאירוע או שרשרת אירועים כלשהי.

וכך יושבים צמד הבלשים מטפל-מטופל, ושולפים חוט אחר חוט מהפונפון. לזקק את הרגשות השונים, למיין אותם, לשקול אותם זה מול זה, לערוך אינטגרציה בין רגשות חיוביים ושליליים, להעמיק את משמעות החיובי ולנסות להפחית את משמעות השלילי. אם נצליח להרחיב את פרספקטיבת הראיה ולהבין את כלל הנפשות שפעלו באותו מקום וזמן, נהיה גם יותר סלחניים, יותר מבינים ונוכל אז אולי סוף סוף לשחרר מעצמנו את מטען הטינה כלפיהם.

עבודת הטיפול היא אפוא עבודה של שליפת חוטי הפונפון בזה אחר זה בזהירות. למיינם בנפרד, כלומר כל רגש– מחשבה– צבע בנפרד, ואחר כך לנסות ולחברם.

לסיכום

לידה, יום הולדת, מפגש טיפולי – כל אלו הם מדגם של תהליכים המתרחשים בזמן, לגבי האדם היחיד ולגבי השותפים איתו באירוע. כאשר מדובר באירוע רב משתתפים, גדלה אז כמות הפונפונים (דוגמא "אוף! כמה שלא בא לי ללכת היום למסיבת יום ההולדת של ברכה!" או "אוף! כמה כסף עולים האירועים האלו!"). הקיצור, בכל אירוע של היחיד או של קבוצת אנשים ניתן לצפות שבאוויר ירחפו מצבור רב של רגשות תדרים ואנרגיות (שמחה, אהבה, תחרות, קנאה, השוואה, אחדות, עוינות, ובקצרה כל צבעי הנעימות והאי-נעימות). וכך מתנהלים חיינו בין ג'אגלינג של פונפונים. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת