00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

הסיפור שלא היה - פרק ג`

הסיפור שלא היה – פרק ג

 

חום הקיץ היה קשה מנשוא, חדר המדרגות להט והזיעה ניגרה ממצחו.הוא ירד במהירות מתנשף ונרגש, השמש בחוץ סנוורה את עיניו , החולצה הבהירה קיבלה כתמי זעה כמו אגמים בתוך שטח לא מישורי.

הוא עמד בקצה הרחוב ולרגע שכח היכן החנה את רכבו,נשם עמוק כמה פעמים עד שרוחו שבה אליו. רץ לעבר הרכב ונכנס , לא התניע רק ישב וחשב מה לעשות.

אתה עד לרצח

מוזמן לחקירה

תהיה בארץ , אתה עד

 

כל אלה חשב במוחו יכולים לקרות לו, הגוויה שראה לא משה מדמיונו.

חור המנעול היה מספיק גדול בכדי לראות את מחזה הזוועה שהיה בדירה.

הגופה שכבה על הרצפה בתוך שלולית דם ועל הכסא היו בגדים צבעוניים כשל ליצן , אולי של שחקן ואולי של תייר מאסיה, הוא לא ממש זיהה.

 

הרחוב היה רחוב צדדי, אנשים רבים לא עברו בו, רק זקנה עם כלב פסעה באיטיות ונעצרה לידו.

 

"אדוני , אתה מרגיש טוב ?" שאלה והתכופפה לעבר חלון מכוניתו.

"כן גברת, זה בסדר , את יכולה ללכת" ענה בלי לסובב את ראשו, רק רצה שתסתלק כבר ולא תפריע לו.

הכלב החל לנבוח ויהונתן נעשה חסר סבלנות.

"גברת, קחי את הכלב שלך ולכי"

"פוצי דיי, פוצי דיי!" פקדה עליו הזקנה.

"אולי אתה צריך משהו אדוני ."

"לא גברת , אני לא צריך כלום" אמר בקול גבוה.

הזקנה משכה את הכלב וניסתה להתרחק, אך הכלב סרב לזוז והמשיך לנבוח.

יהונתן התניע את הרכב ונסע. רגליו רעדו והזיעה עטפה את כל גופו. הוא הגביר את מזגן הרכב וכיבה את הרדיו, פשפש בעצבנות בתא הכפפות כעצר ברמזור, חיפש את משקפי השמש שלו ולא מצא.

"היכן המשקפיים" צעק לעצמו וסינן קללה עסיסית.

כשהוא עלה לאודיה המשקפיים היו איתו. לרגע הוא נחרד שמא נפלו שם, ליד הדלת, מה יעשה ? הוא לא יכול לחזור, אולי יש שם כבר משטרה.

הוא עצר את הרכב בצד הדרך וחיפש את המשקפיים.חיפש וחיפש ואין משקפיים.

היה גם ריח מוזר של ברזל חלוד קרוב מאד לגופו, חיפש על גופו אולי יש איזה לכלוך,

לא מצא, חפש אפילו בנעליו וכשהפך אותם ראה את כתמי הדם שעל גב הסוליה.

איך זה קרה?

 

שעת צהריים, מכוניות שעטו מכל הכיוונים כמו דהרת סוסי מרוץ, הרעב כרסם בבטנו וליבו דפק בקצב הדרבוקה, צריך לברוח , מהר ככל האפשר, חשב לעצמו.

לחץ על דוושת הגז ודהר לשירותים ציבוריים לשטוף את נעליו.

 

המשך יבוא....

 

 

רחלי ג.

7.13

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת