00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

שופינג וסיום שנה

מאושרת חבל על הזמן. היה מדהים. מדהים. מדהים. 

אז מה היה לנו אתמול, קמתי בבוקר קצת עייפה כי במשך 3 ימים ברצף הייתי בעבודה כמעט עד 19:00 ואצלנו זה מאוד מעייף

אני מרגישה את חגורת הכתפיים הצוואר הראש והידיים וחצי גב עליון כמשהו שאולי שייך למישהי אחרת - הכל כואב, מכווץ, מותש. 

אבל מה שעשיתי אתמול פיצה על חלק מהכאבים. 

אז התחלנו בבוקר עקום שהכל כאב לי והייתי עייפה בטירוף. הגעתי לעבודה. בכלל עצם העובדה שאני נוהגת כבר מעל שנה 

זה משהו שלא הולך ברגל. אני כל יום מחדש לומדת דברים על הכביש, הפחד העיקרי שלי זה עדיין משאיות מכל המינים והסוגים

ונכון לאתמול אפשר להוסיף גם את רכבי ההסעות הענקיים (אלה של 20 נוסעים שנראים כמו אוטובוסים קטנים) אז גם הם התחילו 

להפחיד אותה ואני משתדלת כמו עם המשאיות לעקוף לעקוף לעקוף להיות לפניהם העיקר שהם לא יהיו לפני או מצדדי. הגעתי 

חניתי הרגשתי כמו גדולה. 

ידעתי שאני לא מתחילה לפני הצהריים לעבוד ככה שיש לי כמה שעות רק לעצמי במשרד לבד בבוקר כי כולם תתפזרנה להן 

בבניין מי לעבוד באולמות ומי לעבוד עם עצמה בעבודות לשכה ואני את שלי סיימתי לפני הפגרה אז אין לי צבירות ומשמע שבאמת 

יש חופש. אז אני סוחבת סריגה איתי. מתקדמת יפה בשמיכה החדשה שהתחלתי לפני שבוע סיימתי לפני חצי שעה את שורה 17. 

ככה ישבתי לי בכייף עם השתיה של הבוקר והמחשב בערך עד שעה 10 אז נפתח הקניון לידינו. האמת הוא נפתח שעה קודם 

אבל החנויות רובן לא מתחילות לפני 10 בבוקר. 

בקשתי רשות ויצאתי לקניון. בכלל ברגיל מותר לנו לצאת לשעה בפגרה ובמשך השנה חצי שעה. יצאתי לבד. 

בהתחלה הסתובבתי והסתכלתי בחלונות. 

לא ידעתי בדיוק מה בא לי רק שקבלנו את ההבראה ובעוד שבועיים במשכורת הבאה מגיעה גם הביגוד אז זה לבד נותן סכום 

מאוד יפה למי שלא צריכה לחסוך כל כך. ואני החלטתי בסכום הזה להלביש ולהנעיל אותי השנה וכל מה שיישאר יהיה קודם 

למתנת יום נישואין שלי לעצמי ולחצי בבית מלון או צימר עם שפע טיפולי ספא. 

ונחזור לשופינג. אז אני מסתובבת וקולטת חנות שאני מאוד מאוד אוהבת לקנות בה, נכנסתי. הם כבר מכירים את רובנו 

גם בשמות, גם בסיפורים, היה ממש כייף. קניתי 7 חולצות (מהן 2 טוניקות שאפשר אם רוצים אח"כ להפוך לשמלות זה מגיע 

עד הברכיים ולי יש רגליים מאוד יפות וכבר רזות) ולזה הוספתי טייץ אחד בגוון כהה שאפשר לשים למטה שלא יהיה קר 

ברגליים החשופות בעבודה אני לא רגילה ללכת עם שמלות בכלל. 

ומשם המשכתי לחנויות הנעליים. בשתי חנויות - 2 מבצעים שווים ביותר. בחנות אחת חדשה לגמרי (חודשיים בלבד) 

הורידו את כל המחירים ל-99 ש"ח לזוג והם נותנים זוג שלישי במתנה. אז השארתי שם 200 שקלים וקבלתי 3 זוגות. 

אחד יותר יפה מהשני. 

חזרתי לעבודה. 

חברה רצתה שאני אצא איתה שוב לקניון כי מחזיקים ממני שיש לי טעם טוב ומיוחד ואני יודעת להתאים כל כך טוב 

בצבעי הסריגה ובמה שאני לובשת ואיך שאני מתלבשת לעבודה שכולם רוצים לצאת איתי לקניות. אז בקשנו רשות 

ויצאתי עם בחורה נוספת לקניון ברווח של שעה מהיציאה שלי. שוב חלפה שעה שלמה בקניון. זוכרים אני מתחילה 

לעבוד רק בצהריים. 

חזרתי. ישבנו שתינו על קפה והפלגנו בסיפורים וחוויות. היא העבירה לי עוד 40 דקות. ואז הלכתי לחפש את השופט 

לבדוק האם באמת יש לנו דיון או שסתם עובדים עלי. עכשיו פגרה אז כל אחת קיבלה בפגרה שבועיים שבהם היא 

באמת עובדת וביתר הזמן נעביר אותה ונעזור לבנות אחרות. הרבה יותר רך אצלנו בפגרה אין כל כך לחץ של דיונים 

יש יותר לחץ של כתיבה ועזרה לשופטים אבל יחסית לשנה הרגילה גם זה בקטנה. 

אז הלכתי לדיון שהסתיים לא עלינו לא יאומן תוך 20 דקות הייתי מחוץ לאולם. סיימתי את יום העבודה שלי. 

ואז הצלה דפנה התקשרה לבקש שאני אחזור הביתה מוקדם יותר אם אפשר. 

השעה היתה כמעט 14 הלכתי לבקש רשות לצאת הביתה. קבלתי ויאללה למכונית לגלות ש- נכון אני חסומה. 

ואין זכר לנהג שחנה ככה שאני לא יכולה לצאת. מבט אומלל במכונית שלי ובמכונית הפיאט הקטנה שחנתה לידי 

שעשתה תמרונים אדירים כדי לצאת מהחסימה היא הצליחה. אני ידעתי שלא אצליח כי אני יותר גדולה וארוכה 

ממנה. חום איימים. עמדתי דקה-שתיים והסתכלתי לכל הכיוונים כי זה שחסם אותי השאיר 2 חלונות פתוחים 

לרווחה משמע הוא בסביבה . צעקה קלה ואף אחד לא בא. 

אז בצר לי הוצאתי שוב ארנק וחזרתי לקניון. 


חנות נעליים נוספת וקניתי לי עוד 2 זוגות סנדליים מדהימים בעוד 200 ש"ח (למרות שהסכום 

המקורי כמעט צריך להיות מעל 300 שוב מבצע שווה ביותר). 

ומשם דפנה לא צריכה מתנה והתוכים לא מגיע להם פינוק. נכנסתי לחנות החנויות קניתי לדפנה טלסקופ 

מדהים (דג זהב עם עיניים בולטות) בצבעים שבחיים לא ראיתי בשום חנות אחרת שאני קונה בה. והוא גם 

קיבל דגי גורמי ננסי אז קניתי לי זוג כזה בצבעים מנוגדים. ויש לו עוד דגים יפים שהגיעו עם הגורמי אז 

נראה קודם איך הגורמי נקלטים אצלי ואז נחליט אם אני מביאה להם עוד חברים או לא. נורא מתחשק לי 

גופים כי הוא הביא המון גופים בצבעים מדהימים (עד כה לא הצלחתי שהגופים שאני קונה ישארו בחיים 

תמיד הם מתים לי תוך 3 שבועות מקניה לעומת דגים אחרים ששורדים אצלי שנה ויותר). 

יצאתי לרכב. כן החסם נעלם מתניעה מקררת את הרכב הרותח ויוצאת הביתה. 

תוך 15 דקות (כבישים פנויים - זה חופש לילדים) אני בבית. ברגיל זה לוקח כפול זמן ולפעמים עוד קצת. 

לגלות בבית שלדפנה יש חברה. בקשה קלה והילדה חוזרת לביתה כי אנחנו צריכות תוך פחות משעה 

להתארגן לצאת לחוג שלה. 


מבט על המקרר שם יש פתק שמגיע לנו משחקון חינם במקום. לקחנו את זה איתנו. 

אני מזמינה את המשחקון ואני ודפנה נהנות שיגעון לפני התחלת החוג. חיממתי אותה היטב מסתבר. 

ואז מגיעים כל הילדים. המדריך מסביר הסברים. אומר סוף שנה והשותפה שלה אומרת שיש הפתעות 

לילדים בסוף. ומתחלקים למסלולים. 

אני לא יודעת מה קרה פה אולי השיחה עם המדריך, אולי החימום שלי, אבל דפנה היתה כמו חמאה 

שרירים חמים, ידיים מוכנות והופ הילדה כובשת את המסלול. משחק ראשון - 95 נקודות. 

משחק שני - 139 נקודות. הכי הרבה מכל הילדים שם ממש שיאנית. (בשקט בשקט היא לוחשת לי 

באוזן אמא אני רוצה לראות את השם שלי על קיר השיאים) אודה לא הבנתי בהתחלה מה היא רוצה. 

בהמשך ראיתי כי על הקיר כתובים שיאים למסלולים ואת שמות מי שהשיג אותם ואת השנה אז גם היא 

רוצה לראות את השם שלה שם. הסברתי לה שזה שחקנים שכנראה באים על בסיס קבוע כל יום או כל 

שבוע לכמה וכמה שעות להיות שם לא כמו שאנחנו בחוג באים פעם בשבוע לשעה וחצי ועוזבים. הבינה 

וביקשה שבנוסף לחוג אם אפשר להוסיף גם את שבת ולבוא כמשפחה. הסכמתי. 


אז השבת הזאת בהרכב מלא גייסתי כבר גם את החיילת נעשה טורניר משפחתי של באולינג. 

ואם שכחתי לספר אז אני קניתי לעצמי 2 משחקונים ומסתבר שגם ההתחלה שלי לא רעה בכלל. התייעצתי

עם המדריך ואמר שכן יש לי יופי של התחלה אפילו הצלחתי לעשות סטרייק ראשון ואליו הצטרפו גם ספיירים. 


מסתבר שכדי להשיג הרבה נקודות יותר כדאי לעשות ספיירים ברצף כמו שדפנה יודעת לעשות מאשר 

סטרייקים וזה משום שעל כל משחק ספייר מקבלים זריקה נוספת ובה ניתן לצבור עוד נקודות ואפשר להשיג 

כמעט כפול. אז במשחק נוסף שקניתי לי ולדפנה ביחד בסוף החוג היא עשתה 123 נקודות ואני 86. 

גאה נורא בה. חיבקתי אותה ונישקתי אותה ובהחלט ננסה כל הקיץ לאמן אותה רציני שתגיע לשנה הבאה 

עם הרבה כוחות. מה גם שהתחלנו עם השנה עם כדור של 6 ק"ג והיום היא משתמשת בכדורים של 9 ק"ג 

ו-10 ק"ג ואני זורקת כדורים של 11 ויכול להיות שאני יכולה לעלות גם ל-12. הזריקות שלי ממש טובות. 

נראה בשבת. 

אז עכשיו מחכה ליציאה המשפחתית וכנראה שנוסיף לה גם מסעדה וככה נחזור הביתה רק לשנת צהריים 

כייפית לפני שצריך להחזיר את רותם להוסטל. 



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת