00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

Canyon De Chelly National Monument 1

קרבתו של מלוננו לפארק איפשרה לנו יותר מנוחה מאשר במלון הקודם בו שהינו שהיה מרוחק כמאה וחמישים קילומטרים דרומה. אולם כמו תמיד אנחנו מאלה שמשכימים קום ויוצאים לדרכנו עם הנץ החמה. אויר הבוקר הקריר, השקט והשבילים הריקים תמיד מחדירים בנו את המוטיבציה לעשות יותר, וחוץ מזה להתבונן בזריחה הנהדרת ממרומי הקניון זו חוויה בפני עצמה. השמש שזה עתה צצה לה משולי השמיים שלחה את קרניה הצהובות כתומות וצבעה את היקום כולו בגוונים אדמדמים שגרמו לסלעים להיראות אדומים יותר ממה שהם באמת.

הגענו למרכז המבקרים שממוקם מיד בפתחו של הפארק מוקדם מידי. הוא היה עדיין נעול ונותרה כחצי שעה עד שיפתח למבקרים.למותר לציין שהפארק מנוהל כולו בידי אנשי ה- Navajo ולמעשה רבים מהם מתגוררים בקניון עצמו שם הם עוסקים בחקלאות. מרכז המבקרים נפתח בדיוק בשמונה כשקדם לו טקס קטן ומרשים בו הועלו לראש התורן דגליהן של ארצות הברית, אריזונה ודגל ה-Navajo. לאחר מכן נכנסנו פנימה וקיבלנו הסבר על הפארק. 

חלק גדול מהמזרח הצפוני של אריזונה הוא שטח עקר ולא נופי במיוחד ובו האדמה יוצרת שרשרת עמקים רחבים וריקים מוקפים בגבעות שטוחות. אחד העמקים האלה הוא קניון דה צ'לי שקירותיו מתרוממים לגובה של 300 מטרים ומכיל מיצפים רבים לאורכו. הקניון מאכלס בתוכו שרידים רבים ומעניינים מעברם של האינדיאנים המקומיים המפוזרים בחלקים שונים לכל אורכו ומאפשרים למבקרים הצצה לחייהם של אנשי הנבאהו כיום שעדיין מאכלסים את הקניון ועוסקים בטיפוח קרקעיתו.  

הקניון מחולק לשתי דרכים ראשיות, הדרך הצפונית והדרך הדרומית. ניתן לטייל על רצפת הקניון הענק הזה ברגל או על על גבי סוסים וג'יפים בלווית מדריכי ה- Navajo בלבד מבחינת בטחון המבקרים שאינם מכירים את האזור. הדרך היחידה לתוך הקניון ללא מדריך הוא המסלול ל"בית הלבן"  שאורכו כארבעה וחצי קילומטרים הלוך וחזור ויורד כמאתיים מטרים לתחתית הקניון עד לחורבות  הענקיות של ה"בית הלבן".

לרשותנו עמדו כארבע שעות של בילוי בפארק משום שמכאן ניסע היישר לסנטה פה שבניו מקסיקו מרחק של 432 קילומטרים ולכן בחרנו להשתמש במסלול היחיד מתוך ארבע עשרה אתרים בו ניתן לטייל לתחתית הקניון ללא ליווי צמוד של אנשי ה- Navajo. הדרך אינה קלה כלל אולם אפשרית בהחלט. צעדנו רוב הזמן על גבי שביל שלמעשה עבר בזיגזגים לאורך צלע ההר בשולי הקניון עד לעמק עצמו ובדרכו גילה לנו מראות מהממים שלא מן העולם הזה. המצלמות עבדו ללא הרף ואני מקוה להביא לכם כאן במספר גדול ככל האפשר של רשומות את המראות והחוויות שעברנו בדרך ל"בית הלבן". אז קדימה, לדרך.

הקליקו על התמונות להגדלה

במרכז המבקרים בפארק מצאנו מפה המתארת בפרוטרוט את האתרים השונים שקיימים בו, קיבלנו אינפורמציה על הפארק עצמו וכן הדרכה על תוואי השטח והמסלול ל"בית הלבן". אינפורמציה חיונית שללא ספק עזרה לנו רבות בניווט והגעה לאתר. כמי שמבקר בו בפעם הראשונה בחייו חובה היה לעצור שם קודם ולהתעדכן.

לא הרחק ממרכז המבקרים ניצב לו מבנה מוזר הבנוי מקורות עץ ונראה כאילו מבנה שנינטש. משיחה שהיתה לי עם הרייג'רס המקומיים הוברר לי שהמבנה הנקרא "Hogan" משמש לעריכת טקסים דתיים עבור אנשי ה-Navajo וכאן משחזרים אותו למטרת תצוגה אולם הפרוייקט נעצר מעט מחוסר תקציב.  משתושלם בנייתו הוא יכלול מלבד קירות העץ המיוחדים גם ריהוט ויהפוך למוצג שימחיש את משכנם של אותם אנשים.

המשבנו לכיוון השביל המוביל לתחתית הקניון והגענו כעבור מספר דקות לתחילתו. בקטע זה של השביל קיים מעקה ברזל ועליו שלט קטן המבשר לנו שעלינו לצעוד כמייל וחצי עד לתחתיתו של הקניון, אז "סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו והולכים לחפש את הביכורים" הצעדה מתחילה!

שלטי הדרכה ואזהרה מתנוססים בגאווה מיד בכניסה לשביל ומעוררים את תשומת ליבנו לנעשה במקום ועדיף שנשים לב אליהם למען נישאר שמחים לכל אורכו של הטיול.

שלט אזהרה ממש בתחילת השביל משך את תשומת ליבנו באופן מיוחד כשהבהיר לנו באותיות של קידוש לבנה לצעוד אך ורק על המסלול, לכבד רכוש פרטי, לא לצלם את אנשי ה-Navajo מבלי לקבל את רשותם קודם לכן, במידה וממשיכים לצעוד מעבר לתחומי ה"בית הלבן" עלינו להצטייד באישור מתאים לכך משלטונות ה- Navajo  המקומיים ואיסור על כלבים להיכנס לאזור. חושבני שהחוקים כאן סבירים מאד ולא קשים לשימור.

השביל מוביל אותנו מטה לאורך צלע ההר ועובר במערה החצובה בסלע. ההרגשה נהדרת, נכון שמזג האויר חם אולם לא לח, רוח קלילה וקרירה מנשבת בפנינו ומקררת מעט, ממש נפלא. הנוף עוצר נשימה ובכל סיבוב עצרנו למספר שניות על מנת להינות ממנו.

קטע זה של השביל נראה כאילו נוצר במשך שנים רבות מזרימת המים בחורף שחצבו בסלע ועיצבו אותו כגלים גלים. זה אמנם גרם לאי נוחות מסויימת אולם למזלנו זה היה קטע קצר.

אתי צועדת במורד השביל כשג'ייקוב צועד מאחוריה ומוודא שהכל בסדר.

מפת האתר ומיקומו בפארק.

אם מישהוא מכם מעוניין בסרטון העוסק בצורת חייהם של אנשי ה- Navajo אז הרי הוא לפניכם:

 

עד כאן ברשומה הזאת. ברשומה הבאה נמשיך לצעוד ונהנה מהנוף המרהיב הסובב אותנו מכל עבר.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת