00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המאור הקטן

פוגעים בגנים הנכונים - שיטה חדשה מאפשרת לזהות בדיוק רב את הגנים האחראים לסרטן

16/07/2013
מחלת הסרטן מוכרת לרפואה המודרנית משחר הולדתה, ואולם ידיעותינו על הבסיס הגנטי של המחלה חדשות יחסית, ועדיין מועטות ביותר. רק בתחילת שנות ה-70 – לפני כ-40 שנה בלבד – התגלה הגֶן הראשון המעורב בתהליך סרטני. הוא התגלה בנגיף הגורם לסרטן בעופות, ולאחר מחקר ממושך התברר כי תוצר הגן הוא חלבון המפעיל ומכבה תהליכים שונים בתא. זה גורם בסופו של דבר להשבתת מערך הבקרה על חלוקת התא, והתא מתרבה בלי שליטה ויוצר גידול סרטני. המחקר ההיסטורי הזה סיפק את ההוכחה הראשונה למה שנראה היום כה מובן מאליו – העובדה שהתהליך הסרטני נגרם משינויים גנטיים בתא. השינויים הללו – המכונים מוטציות – יכולים להיגרם בשל סיבה חיצונית, כמו קרינה או כימיקלים הפוגעים ב-DNA, או בשל סיבה תורשתית – גנים "מועדים לפורענות" העוברים בתוך המשפחה (בעת האחרונה עלה לכותרות גן כזה, BRCA1, המגדיל מאוד את הסיכוי של נשים הנושאות אותו לחלות בסרטן השד, לאחר שהשחקנית האמריקנית אנג`לינה גו`לי, הנושאת את הגֶן – אמה ודודתה מתו מסרטן השד – החליטה לכרות את שדיה כצעד מונע). 

משימה מסובכת במיוחד 

אף על פי שכבר ארבעים שנה אנו יודעים על הקשר המובהק בין גנים לסרטן, מציאת הגנים המעורבים בתהליך הסרטני אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. נהפוך הוא. הדרך העיקרית לנסות ולאתרם היא לסרוק את הגנים של חולים רבים באותו סוג של סרטן, לאתר מוטציות המשותפות לכולם, ואז לקבוע באיזה גן התחוללו המוטציות. השלב הבא הוא לנסות ולקבוע את הקשר בין המוטציה לתהליך הסרטני. הגנים עצמם אינם אלא כלי לאגירת מידע. המידע הזה מתורגם בסופו של דבר ליצירת חלבונים, והם המשפיעים על פעולות שונות בתא ועל התהליכים הגורמים לאובדן השליטה על חלוקת התא. אם יצליחו החוקרים להבין בדיוק איזה חלבון משבש איזו פעילות בתא, יהיה אפשר לתכנן ביעילות רבה יותר תרופות שימזערו את הנזק, או אפילו ימנעו אותו מראש. זה גם יאפשר להתאים את הטיפול לחולה ביעילות רבה יותר, משום שכיום רוב התרופות הכימותרפיות אינן ספציפיות. בד"כ אלה חומרים הקוטלים תאים רבים – בעיקר כאלה המתרבים במהירות – נוסף על הפגיעה בגידול גורמים גם נזק רב לרקמות בריאות. 
ואולם, אפילו השלב של זיהוי הגן עדיין עורם בפנינו קשיים רבים. בכל סריקה כזו של חולים, מתגלות מאות – או אלפי – מוטציות המשותפות לכולם. הבעיה היא שרק מיעוט קטן מהן אכן מעורבות בגרימת התהליך הסרטני, ורוב רובן הן תופעות לוואי של הגידול עצמו. הקושי הרב לברור את מעט המוטציות החשובות לנו מתוך אלפי מוטציות, הביא לכך שעד כה זיהו מדענים רק כ-300 גנים הגורמים לסרטן. זה ככל הנראה חלק קטן ממספר הגנים המעורבים בסוגים הרבים והשונים של המחלה. 

ניתוח מתקדם 

כאן נכנס לתמונה צוות המעבדה לגנטיקה של הסרטן באוניברסיטת הארווארד, בראשות ד"ר גדי גץ (Getz), פיסיקאי ומתמטיקאי המתמחה בשנים האחרונות בביולוגיה חישובית. הצוות עוסק בשנים האחרונות בפיתוח שיטות יעילות יותר לניתוח סטטיסטי של נתוני הסרטן, בנסיון לבודד בהצלחה את המוטציות והגנים שאכן גורמים למחלה. "השיטות הסטטיסטיות הקודמות התבססו על ההנחה שמוטציות גנטיות מתחוללות פחות או יותר באופן אקראי, והסיכוי שלהן דומה להתרחש בכל מקום בגנים שלנו", אומר ד"ר גץ. "המחקרים שלנו מראים שזה ממש לא כך. למשל, בגנים ארוכים יש סיכוי גבוה יותר להופעת מוטציות מאשר בגנים קצרים. כמו כן, בשעה שהתא מתחלק ומשכפל את כל ה-DNA, יש לו סדר קבוע לעשות זאת. מצאנו שככל שהגנים קרובים יותר לסוף התור, כך עולה הסיכוי שיופיעו בהם מוטציות. בנוסף, יש תבניות אופייניות של תדירות מוטציות בסוגים שונים של גידולים סרטניים, הבדלים בין חולה לחולה, ועוד. 
את כל הנתונים האלה שקללו גץ ועמיתיו למערכת חדשה לניתוח סטטיסטי, המכונה MutSigCV. "הניתוח הסטטיסטי הזה מאפשר לשפר מאוד את זיהוי הגנים שאכן מעורבים בסרטן", מסביר גץ. "הוא מאפשר לנו לסנן גנים רבים שאינם קשורים לתהליך, וכן מחזק את תוקף הניבוי הסטטיסטי לגבי הגנים שכן מעורבים בסרטן". במאמר שפורסם בימים האחרונים בכתב העת Nature, החוקרים מציגים את יעילות השיטה בסוג מסויים של סרטן הריאות. שיטות קודמות מצאו לא פחות מ-450 גנים הקשורים לכאורה לסרטן הזה, בעוד שבאמצעות MutSigCV, הפחיתו החוקרים את המספר ל-13 גנים בלבד. 

אבחון וריפוי 

השיטה הסטטיסטית החדשה מעוררת הדים רבים הן בקהילה המדעית, הן בקהילה הרפואית. צוות המחקר כבר פתח בהליכים לרישום פטנט על השיטה בארה"ב, וכעת מנסים לבחון באמצעותה יותר ויותר סוגים של סרטן. "המטרה היא בסופו של דבר להשלים את מיפוי כל הגנים המעורבים בתהליך הסרטני", אומר גץ. "כמו כן, השיטה יכולה לסייע גם בחקר מחלות תורשתיות אחרות, לא רק סרטן". 
החוקרים מקווים כי זיהוי טוב יותר של הגנים המעורבים בסרטן, יאפשר לייעל ולשפר את אבחון המחלה, ואת הסיכונים של אדם מסויים לחלות בסרטן. בשלב הבא, התמקדות בגנים המעורבים בתהליך וחקר האופן שבו הם גורמים לסרטן, תוכל – מקווים החוקרים – לסייע בהתאמת הטיפול לחולה, לתרום לפיתוח טיפולים חדישים ואולי אף לסייע בפיתוח טיפולים מונעים. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ettaynevo אלא אם צויין אחרת