00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

קינות לתשעה באב

15/07/2013

בתשעת הימים של ראשית חודש אב נהוג לא לשמוע שירה, אך יש סוג מסויים של שירה-נעימה שכן נהוגה בתשעה באב – וזאת הקינה.

קינות הן שירי אבל, שירים עצובים.

קינות תשעה באב הן בעצם פיוטים מלאות בעצבות.

סדר הקינות התחיל להתבסס עוד מתקופת חתימת התלמוד, קינות ששאבו את המקור ממגילת 'איכה', מגילה שאותה קוראים בתשעה באב ומתארת את חורבן בית המקדש.

הקינות הקדומות ביותר הן של רבי אלעזר הקליר, שחי בארץ ישראל מעט לאחר חתימת התלמוד.

בהמשך התווספו קינות מימי הביניים, שנוצרו בעיקר סביב החורבן הקשה שנגרם לקהילות יהודיות במסעי הצלב.
נושא הקינות איננו החורבן שהיה בעבר, אלא הצרות הבאות עליהם בגלות כעת, בקינות רבות אובדן תלמידי חכמים ותורתם הופך למרכזי.

קינותיו של רבי יהודה הלוי הם כבר קינות שונות - אצלו כבר אין צער ויאוש על הצרות שהיו בעבר הרחוק או הקרוב, אלא געגועים: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך...

הקינות מסודרות בספרים פחות או יותר לפי זמן כתיבתן, אך בסוף הקינות יש תקווה - "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".

לי אישית, היו שנים שבהם לא היה לי ספר קינות (אחרי שיצאתי מהבית ולמדתי באוניברסיטה) ואני זוכרת שכל פעם שתכננתי לקנות את הספר, אמרתי לעצמי בעצם לשם מה לקנות, הרי ככה את בעצם כבר לא מאמינה ב'ביאת המשיח'...

ישנו סיפור המספר על כך שנפוליואון בונפרטה עבר באחד ממסעותיו ליד בית כנסת באחת העיירות.

היה זה ליל תשעה באב ומבית הכנסת הוא ראה יהודים היושבים על גבי הרצפה וממררים בבכי. "מדוע אתם בוכים?" שאל המצביא הגדול. "אנו בוכים על בית המקדש שחרב", השיבו המקוננים. "לפני כמה זמן חרב אותו בית מקדש?", הוסיף המצביא להקשות. התשובה הכתה אותו בתדהמה: "לפני למעלה מ-2,000 שנים". נפוליאון שנדהם מהמראה אמר "עם שמקונן כך על אירוע שקרה בעברו לפני מאות שנים על חורבן מקדש אין ספק שיבוא יום ויזכה לבנותו מחדש". (האמת שאני לא יודעת אם הסיפור אכן קרה, אך אני מאמינה שיש מאחורי הסיפור הזה שידוע כבר לכל, איזו שהיא אמת...)

קינות לתשעה באב (נוסח אשכנז)

 

הקינה האחרונה בסדר הקינות האשכנזי היא "אלי ציון ועריה"

קינה זאת המשורר פונה אל ציון, שכאבה משול כאן מצד אחד לכאבה של היולדת, כאב המביא עמו חיים חדשים ומצד שני לאסונה של בתולה שהספיקה להתאלמן עוד קודם שמומשה בריתה עם בעל נעוריה.
הפיוט כולו הוא קריאה לציון לילל ולקונן על שברה ואסונה. לאורכו נמנית רשימת אסונותיה של ציון, סיבות אבלה, הבנויה על המלים הפותחות כל שורה "עלי" ו"ועל" לסירוגין. רשימת הפורענויות מסודרת על סדר הא"ב, על הדרך שבה בנויים רוב פרקיה של אם הקינות (מגילת איכה)
צורה ספרותית זו מעידה על היקפו המלא של האסון שפקד את העם. רק בבית האחרון מסתבר שהפיוט אינו מהווה רק פנייה אל ציון לזעוק את זעקתה, אלא גם פנייה לאלוהים להקשיב לזעקה זו, שכן באסונה של ציון מתחלל גם שמו של האל.

 

לפיוט הזה יש ביצוע יחסית חדש של רונה קינן


אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ                            כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ

וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק                    עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ                   בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ

וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל                   בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ

עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל                   נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ

וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ                    כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ

עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ                        אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ

וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם                     וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ

עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ                       וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ

וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל                      וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ

עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ                          בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ

וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ                   בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ

עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה                    בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ

וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ                    וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ

עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת                   אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ

וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע                      עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ

עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ                  בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ

וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין                      נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה                 סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ

וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ                    שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ

עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ                   בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ

וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ                   בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ

עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל                  בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ

וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ                     קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ

 

 

 

שנשמע בשורות טובות

 

זמני כניסת הצום

ירושלים- 19:50.   תל-אביב- 19:48.   באר-שבע- 19:49.   חיפה- 19:52.

 

זמני צאת הצום

ירושלים- 20:15.   תל-אביב: 20:17.   באר-שבע: 20:15.   חיפה- 20:19.

 

סיור וירטואלי בהר הבית

 

[מקורות:

ויקיפדיה

הזמנה לפיוט]

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת