33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ליאתה

איסקיה (Ischia) - האי הירוק כל ימות השנה

 

אי שהוא ספא או ספא שהוא איעל איסקיה שמעתי בערך איך שהגעתי לאיטליה.

אי שמגיעים אליו בעיקר על מנת ליהנות מהחופים וממגוון של טיפולי בריאות וספא.

כמובן שבין כל המנוחה הזו האי מוכר בקרב האיטלקים כמעניין בתחום חיי הלילה.

 

חובה להאזין לסרג'ו ברוני הענק לפני שמתחילים לקרוא 

 

 

מספר עובדות על איסקיה:

* הוא האי הכי גדול במפרץ נאפולי ויש בו בסך הכל שישה ישובים שלכל אחד מהם מרכז משלו. אפשר לחקור את הישובים מהים עם שייט בסירה, באמצעות אוטובוס/מונית/רכב שכור (החל מ-30 אירו ליום השכרה) וכמובן שגם ברגל.

* בעל 34 קילומטרים של חוף ויש בו גם הר געש (גובהו 789 מטרים) בשם מונטה אפומאו Monte Epomeo.

* כשישים אלף תושבים מתגוררים בו, זהו האי השלישי המיושב ביותר באיטליה אחרי סיציליה וסרדיניה.

 

 

בחזרה לטיולנו! ובכן, חלפו עברו להן השנים מאז הגעתי לאיטליה ועוד לא ביקרתי באיסקיה... השנה החלטנו אני והאיטלקי שלי שחייבים לבקר בה – יחד עם אפשרות להפלגה ישירה מאמאלפי (רק בחודשי הקיץ, במשך כל השנה יש מעבורות מנאפולי) הביקור הפך ליותר ממשי.

תכנון של יום חופש משותף לי ולאיטלקי שלי הוא כמו הכנה לקראת יציאה למבצע צבאי  אך סוף כל סוף זה קרה!

רכשנו כרטיסים להפלגה יום לפני, הוצאתי את המפות וספרי התיירות ממקומם הקבוע ועידכנתי נקודות לביקור יחד עם המלצות מטריפאדוויזר במפה מפורטת שהמתינה לה בשקט מספר שנים...

כמובן שהספקנו לבקר במעט מאוד מהמקומות המסומנים אז הם יחכו לנו עד הביקור הבא 

 

 

ההפלגה שלנו יצאה בשעה 08:25 מאמאלפי וארכה כשעתיים וחצי, בדרך עוצרים בפוסיטנו (בתמונה למטה) וגם באי קפרי כדי להעלות ולהוריד נוסעים.

 

 

אחרי שתי העצירות הקצרצרות התקרבנו לאי איסקיה כאשר מרחוק ראינו את קסטלו ארגונזה Castello Argonese... כעבור מספר דקות רגלינו דרכו על אדמת האי. נכון שיש משהו מרגש באיים או שזו רק אני? 

 

 

הנמל שאליו מגיעות הסירות מאמאלפי הוא הנמל של העיר איסקיה, כיוון שעמדו בפנינו מספר מצומצם של שעות התמקדנו רק בחלק מאיסקיה עצמה.

 

יצאנו שמאלה מאיזור הנמל וביקרנו במשרד התיירות המקומי בו ניתן לקבל שפע של מפות ומידע ללא תשלום.

 

משם המשכנו לכיוון הרחוב הראשי – ויה רומא שהופך להיות ויה ויטוריה... סוג של רחוב החנויות, למרות שחלונות הראווה הצביעו על סיילים ראינו מעט אנשים נכנסים אליהם, היה יום חם ונראה שהחבר'ה העדיפו לבלות אותו בחופים מאשר בחנויות 

 

אחרי שעשינו קצת קניות המשכנו לכיוון מסעדה שקראתי עליה המלצות בטריפאדוויזר – ריסטורנטה דה צ'יצ'ו Ristorante da Ciccio  היינו הראשונים שהתיישבו בה לצהריים, פינקו אותנו עם כוסיות פרוסקו על חשבון הבית!  ואז הגיעה גם צלחת זיתים ירוקים מעולים בתיבול משגע + סלסלת לחם נפלא עם קרום מתפצח בפה והחלק הפנימי רך ונהדר!

 

 

בחנו את המנות בתפריט והחלטנו לקחתסלט ירקות (אפשר גם ללא עגבניות)

 

 

פסטה טרייה (מקומית בשם פאקרי - Paccheri) עם צדפות וגבינת פקורינו

 

 

חצי מנת אנשובי מטוגנים – ללא ספק אחת מנות האנשובי היותר טעימות שאכלתי באיטליה

 

 

דניס צלוי (עם סגירה בטיגון של מרכז הדג) שהגיע עם סלט ירקות קטן

 

 

פילה של "פשה בנדיירה" (מי מכיר/ה את השם העברי?) אלה פוטנסקה (רוטב עגבניותצלפים וזיתים)

 

 

ברוקולי מוקפץ במחבת עם שום (מעולה!)

 

 

עלי עולש מבושלים עם זיתים וצימוקים

 

 

אחרי שסיימנו את כל האוכל הנהדר הזה המלצר הציע לנו לימונצ'לו וקפה על חשבון הבית – אני סרבתי בנימוס, האיטלקי שלי התפנק על לימונצ'לו ומוסר שהיה טוב בהחלט

 

 

המשכנו להסתובב באיזור מהמסעדה לכיוון הקסטלו ועוד קצת ברגל לכיוון המוזיאון הימי שכמובן היה סגור להפסקת צהריים, אז החלטנו לוותר עליו ולקחת קינוח בצורת גלידה אצל לוצ'אנו. שהוא עוד מקום שקראתי עליו בטריפאדוויזר. אבל אפשר להגיד שכאן נפלנו! laugh אני לקחתי טעמי פיסטוק ווניל, האיטלקי לקח טעמי לימון וקפה – הטעם היחיד שהיה טעים לדעתנו היה הקפה.

 

 

זו הגלידה הכי לא מומלצת שטעמתי באיטליה – וההוכחה לכך היא שהשארתי יותר מחצי גביע גלידה מבלי לגעת בו – פשוט "לא" לדעתי. בקיצור אכזבהממש מול מקרר הגלידות שלהם יש ספסלים לישיבה.

במקום מוכרים גם בריוש עם גלידה. מגי!  מבלי לטעום אני בטוחה שהבריוש+הגלידה שלך היה הרבה יותר טוב מזה שהם מכרו, בכל אופן, התמונה הזו מוקדשת לך!

 

 

כדי לשרוף קצת חום החלטנו לחזור את כל הדרך לנמל ברגל ואז עשינו עוד קצת קניות surprise בדרך ראינו את היצירה היפה הזו...

 

 

אחרי האכזבה אצל לוצ'אנו ועוד קצת קניות החלטנו לשבת לעוד משהו קטן בצורת סלט פירות + יוגורט עם תותים אצל צ'יצ'ו, כן, עוד צ'יצו אחד, אבל אחר. היה טרי וטעים אבל השירות היה סביר-... היה יום ממש חם והעובדת במקום נראתה עייפה מאוד וכאילו לא נהנת להיות במשמרת. רק בגזרת מה שלקחנו לא נרשמת תוספת מחיר בישיבה. יש במקום WIFI וחדר שבו ניתן לשבת בצל + גלריה קטנה לישיבה.

 

 

כשהגענו לנמל ראינו את סירתנו עוגנת ומתחילה להעלות את הנוסעים חזרה ליבשת.

 

 

רשימת התובנות שחזרתי איתן מאיסקיה:

ההגעה לאי (מאמאלפי) יקרה, אפשר לומר יקרה מדיי. כדאי להגיע לאי למספר ימים. יום טיול יחיד לא מספיק.

היו חנויות סגורות לחלוטין ומעט תיירים ברחובות/חנויות – ציפיתי להרבה יותר בחודש יולי. בשיחה עם שני בעלי עסקים מתברר שהם מרגישים האטה רבה בכמות תיירים המגיעים לאי, בהשוואה שלהם לשנים עברו כעת חשים פיזית וכלכלית את המשבר.

גם כאן יש שלטים להשכרת דירות בחודשי הקיץ. ממש כמו בקוסטיירה רוב התיירות מתבססת על העונה החמה, למרות שיש באי מעיינות חמים ויש אפשרות הגעה מנאפולי בתקופת החורף.

אהבתי באיסקיה את הספסלים לישיבה, חלקם תחת עץ רענן ואז זוכים לצל בימים חמים כמו ביום שביקרנו.

ועוד אחת קטנה ממידע שלקחתי ממשרד התיירות, יש חברה בשם פלטיפוס שמציעה בין היתר קורסי בישול, שנורקלינג ואם אתן/ם מגיעות/ים עם ילדים אז ישנם שיעורי טבע, מדע ותרבות – אין לי נסיון אישי איתם אבל בהחלט נראה מעניין.

 

***

לסיום סיומת ראיתי "בוחן יינות קמפניה" באיטלקית, אז מי מכן/ם ניגש/ת להיבחן? surprise שיהיה בהצלחה!

***

 

מקווה שנהנתן/ם ושתבקרו באיסקיה!

כי אנחנו בהחלט מתכוונים לחזור אליה! 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תותי-בת אלא אם צויין אחרת