00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

ביקור במספרה

                                                          

השבוע קפצתי כהרגלי בקודש, או יותר נכון כהרגלי בשבוע, למספרה. במילים אחרות אפשר להגיד, לשעת פינוק אצל הספר שלי. מכיון שאני בדרך כלל יושבת אצלו עם צטאלך ומלא פתקאות ורישומים של הגיגים, הוא כבר מכיר אותי ויודע שמנהלת בלוג אנוכי. ופתאום בלי שום התראה, הוא שאל: "את כותבת חוויות מהמספרה??"...וככה חשבתי לתומי, וואלה..למה לא בעצם..אז הנה, אבי, הרשומה מוקדשת לך..

 

                                             

נשים אף פעם לא מרוצות מהשיער שלהן. גם כאלו שניחנו בנתונים טבעיים מדהימים. אין אשה שמבסוטית ממה שקיבלה מהטבע מתנה. כל אחת מוצאת איתו איזו שהיא בעיה ולא רק בגיל העמידה. גם צעירות מתלוננות בלי סוף על שיער יבש או שמנוני מדי ולא פעם גם על נשירה חזקה. לאחת יש תלתלים ומפנטזת על שיער חלק כמשי וזו שהטבע חנן אותה בשיער חלק וגולש, מקנאה בכל מי שתלתלים נופלים על כתפיה. גם אני לא הייתי מרוצה אף פעם מהשיער שלי. כל השנים נאלצתי להיאבק בשיער מרדני (כמו בעלת הבית שלו..) בדיוק כמו שקורה לי עם המשקל. רק שבענין השיער הבנתי שיש פתרון למלחמות מיותרות וטיפשיות, ובשביל זה יש מספרות. כנראה שיותר קל לי להפקיר את ראשי אצל הספר, מלסגור ת`פה ולא להכניס שום דבר. היחסים שלי עם השיער תמיד הילכו על גבול הדק של הרגשות. אהבה-שנאה. כשהצלחתי לסדר אותו לשביעות רצוני הרגשתי איתו נפלא, אבל כשהוא היה מתנפח כל המצב רוח שלי יכל להיהרס בשניה. אף פעם לא ידעתי איך אני אצא אחרי חפיפה. הייתי מרגישה עוד במקלחת שאני נכנסת למצוקה. כל עוד הוא היה רטוב הוא היה נשאר חלק, אבל איך שהתחיל להתייבש הוא היה מתעגל וכל שערה מצאה לה כיוון אחר. כשהייתי נערה בתקופה של טרום הבייביליס וההחלקות היפניות או הברזיליות, היה באופנה לעשות אבועגילה. למי שלא יודע על מה מדובר, אז אני יכולה רק להגיד שמעבר לזה שזה היה חסכוני מאוד, זו היתה תרופת סבתא להחלקת שיער. מה שהיה צריך בסה"כ זו חבילת סיכות ראש ולהעביר כל פעם לצד אחר את כל השיערות. מחזיקים עם סיכות מסביב לראש ואחרי שעה מחליפים צד. וככה הייתי מסתובבת בבית כמה שעות. לאט לאט עם השנים במקום להשאיר את השיער כמו שהוא טבעי, עשיתי את כל הטעויות האפשרויות. מאז ימי בחרותי עברו הרבה צבעים, גוונים ותסכולים על השיער שלי. היום בגילי "מה שלא עשה הטבע יעזור לו הצבע" כבר לא קלישאה, זו מציאות חיים..

                                         

במשך השנים השיער שלנו משתנה. מזג אוויר, חשיפה לשמש, שינויים הורמונליים ואפילו מצבי רוח ומתח משפיעים על השיער, לא פחות משגורמים היווצרות קמטים על המצח. המוצרים לטיפוח השיער שנמכרים בכל הרשתות, כולל מסכות וסרומים למיניהם, ושעל האריזה מצויין שהם מכילים ויטמינים ומינרלים חיוניים, וגם מבטיחים להעניק לשיערך זוהר, חיוניות ועמידות בפני כל פגעי הטבע, לעולם לא יחזירו את השיער להיות מה שהיה. אלא אם את בת 16 ועדיין לא הספקת להרוס את השיער שלך עם צבע, גוונים או כל ג`יפה אחרת שמרחת לך על הראש. למי שלא יודעת, אז למרות שבמספרות המוצרים יקרים יותר, הם אמינים יותר כי הם בעלי רכיבים פעילים שעוזרים לשיקום השיער. כמובן שחשוב לא פחות מזה לבחור את הספר הנכון. שלא יהרוס את מה שעוד נשאר לך על הראש ובטח שלא ישתמש בחומרים כימיקלים נדיפים, שתצטרכי לנשום אותם ואחר כך עוד להסתובב שעות עם עור אדמדם ומגורה. 

למרות כל ההתעסקויות שלי עם השיער לאורך שנים, עד היום לא התרגלתי למכשיר הזה שפולט חום ושאמור גם לייבש ולסדר לי את השיער. כשאני מתיישבת על הכסא במספרה, אני מרגישה כאילו והושיבו אותי על "כסא חשמלי". כשהפן מתחיל לעבוד אני הופכת אוטומטית לפקעת עצבים, בוערת כולי ,אגלי זיעה נוטפים ממני, ואני מרגישה שעשן יוצא לי מהאוזניים..

אבל לא רק זה. אני לא שוכחת את הנשק שהם מחזיקים ביד. המספריים! מה שגרם לי עד היום להיכנס לכוננות ספיגה לפני הכניסה למספרה. הייתי יושבת מכווצת עוד לפני שהיו בכלל נוגעים לי בשיער. הפחד שלא יקצרו הרבה ושלא "יחגגו" על הראש שלי.
אבל זהו. לא עוד. מאז שהגעתי למספרה של אבי, אני יכולה לשבת רגועה על הכסא, לפרוס את הניילון מסביב לצוואר (רק שלא יחנוק אותי כמובן..) ולהפקיר את ראשי בידיו הנאמנות. אני שקטה ורגועה כי אני יודעת שהוא יעשה את מלאכתו מהימנה ולא יחרוג אפילו בס"מ אחד מיותר. ואפילו לא תאמינו, הוא גם דואג לתת לי מניפה כדי להקל על ההתמודדות עם תופעות המנופאוזה והחום הנורא..

                                         

מעטות הנשים בגילי שלא מבקרות היום במספרה לפחות פעם בחודש. לנשים תמיד יותר קשה להזדקן מלגברים ולכן להבדיל מהם, הן לא מרגישות נוח עם השיער הלבן שמבצבץ להן בצידי הרקות. בכלל, נשים אוהבות לצאת מהמספרה מתוקתקות ושהעולם ידע שהן היו בה. אולי לא ידעתם, אבל מעבר לסיבה הגלויה שזה נותן להן תחושה של הופעה מטופחת, זה סוג של סטטוס. בדיוק כמו עם שופינג של מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים. אני לעומת זאת לא אוהבת לצאת מהמספרה מלאכותית עם שיער מפונפן. מעדיפה להיראות טבעית עד כמה שניתן כמובן בגיל שלי..וזה מה שבעצם קיבל לידיו, אבי, הספר שלי. לשקם את השיער שלי ולתת לי הרגשה שאני נראית בדיוק כמו הדוגמנית בפרסומת של לוריאל..

 

                                       

אני אישית לא אוהבת מספרות רועשות והמוניות, שצריך לשבת לחכות שעות בתור לצד נשים צעקניות לפעמים. במספרות כאלו אף פעם לא הרגשתי רגועה והייתי מנסה להעסיק את עצמי בלדפדף במגזינים, שעשו אותי עוד יותר עצבנית רק מלראות את כל הדוגמניות השדופות והמטופחות. אבל במספרה של אבי זה לא ככה. כשאבי קובע לך שעה הוא תמיד משתדל לקבל אותך בשעה היעודה. אבי בחור שקט, סולידי ומאוד מוכשר. כשברקע מתנגנת לה מוסיקה נעימה ולהיטי כל הזמנים, הוא עושה את עבודתו ברצינות רבה, סבלנות והקפדה. הוא מקדיש לכל לקוחה את היחס האישי והזמן הדרוש לה. אצל אבי את יכולה להיות שקטה ורגועה שהוא ישמור על בריאות השיער, ישתמש בחומרים הנכונים וימזער נזקים. הוא יעניק לשיער שלך טיפוח מקצועי ובעיקר יממש את הפוטנציאל שלו ויוציא אותך הכי יפה שאפשר..

 אז למרות שפרסומת לא היתה הכוונה שלי בתחילת הרשומה, הרגשתי צורך בדיוק כמו בכל תחום אחר בבלוג שלי, להמליץ לכם עליו, לכל מי שגרה באזור חיפה והסביבה.

הכתובת למי שמעוניינת: אבי גבאי, עיצוב שיער, רח` מוריה 11, חיפה, טל:  04-8340776  - מומחה גם בהחלקות ברזילאיות.  

* הרשומה נכתבה תוך כדי שהייה של שעה אחת בלבד במספרה.  אז תודה לך אבי, על ההשראה ולהתראות בשבוע הבא

                                        

 

 

* התמונות  מ-Google

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת