00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

הכר את הבלוגר- נעים מאוד כאן תפו.

04/08/2013
הכר את הבלוגר- נעים מאוד כאן תפו.

 

 

 

אכן זה קורה חגיגות העשור לבלוגיה נמשכות כמו משתה ואנו נהנים עוד ועוד. מזל טוב תפוז. ברכות לבלוגייה. תודה על ערב מדהים עם רשף לוי והסרט "לצוד פילים".

 

 בחרתי להיות חלק משאלון הכר את הבלוגר: ואני משתפת גם אתכם 

 

 

היי חברים. אני תפו ופוזה או בשמי ריקי. בעלת הבלוג: בחירות נכונות .

 


  

 

*מאז פרשתי מהוראה לפני 7 שנים אני מאמנת אישית ומאמנת קבוצות. עושה את ימי בלמידה, בתהליכי מודעות שלי ושל קהל מתאמני. אני מרבה לכתוב, משתלבת בתרומה לקהילה ומלווה בהתנדבות נשים מסורבות גט. כותבת בפורטל הורים למתבגרים ובעלת טור קבוע. בין לבין אני בעלת משפחה מופלאה: בת קרייריסטית נשואה ובן סטודנט. התא המשפחתי שלנו הוא תא של בוגרים. בעלי, אני, הילדים ובני הזוג. חיים יחד בבית שמח ומאתגר בו זמנית. 

 

*תפו ופוזה הוא סיפור אהבה בין תפוז לתפוזה כפי שנקרא ספרו המופלא של ס. יזהר עליו גדלתי בילדותי ויצא אז בספריית החלון הכינוי המיוחד משלב את השייכות לאתר תפוז ואת אישיותי כאדם שמחובר לספרות, לילדות לאדמה ולשורשים. מבחינתי השילוב הראוי למקום ולהוויה. רוצים לקרא את הסיפור על תפו ופוזה? 

 

 

"אם תשבו ילדים בלי לזוזה,  אספר לכם את הסיפור על תפו ופוזה  

סיפור אהבה מלא אור ותקווה, בלי להכביר ברמזים: סיפור אהבה, בין שני תפוזים                              

שוכן לו תפו בפרדס משועמם,  פעם ער ופעם נם  והוא מדמיין  -איך פעם, כן, כן,

 עוד ייצא לטיול בעולם הרחב,  יד ביד עם תפוזה שבכל ליבו יאהב,

 אך בינתיים - כלום לא קורה

 תפו רק עלים ועלים מסביבו רואה,  הרגשה של בדידות  וכמיהה לידידות

 ואז לפתע כשפתאום חשב לנוח,  אל הפרדס הגיעה במלוא עוצמתה הרוח.

 והרוח נשבה כשפניה חמורות סבר  והעיפה עלים רבים לכל עבר...  ואז נעלמה

 ונותרה רק דממה.

 ותפו שכל כך נבהל מהסערה  נשם עמוקות ואז הוא ראה: 

 תפוזה נפלאה, תפוזה נהדרת,  ישבה על ענף ממש כמו גברת, ריסים ארוכים,  ופנים מתוקים

 תפו הרבה לא חשב  וכבר הרגיש שהוא מאוהב.  הוא נפנף בידיו ובקול גדול קרא: "הי חמודונת, התהיי לי חברה?"

 ואז היא חייכה,  קצת במבוכה  ואמרה בכל עדין כשל הפרפרים:  "בטח! בטח שנהיה חברים!"

 וכך ישבו בפרדס השניים  מפטפטים וצוהלים עד לב השמיים,  אך לפתע גילו, כי יחד להיות לא יוכלו  שהרי כיצד אפשר פה לזוז

 אם כל אחד מחובר לענף עץ תפוז?  הם ניסו להתקרב אך ללא הצלחה,  הושיטו ידיים,  אך נשמעה רק אנחה.

 התאמצו להשתעל,  לשווא, הם נשארו מחוברים לשני ענפים  בלית ברירה עד שיבואו קוטפים.

 

 

וביום בהיר אחד זה סוף סוף קרה:                                              

 ידיים גדולות וחזקות קטפום במהרה,  ובארגז עץ גדול התגשם אז הכל:  תפו ופוזה ישבו ביחד קרוב,

 יכלו להרגיש וגם לאהוב,  וכשהארגז טולטל וטרטור מנוע הורגש,   יצאו תפו ופוזה לירח דבש...

 אולי ליוון?  אולי ליפן?  את התשובה לבטח מי ידע?  נכון! מנהל בית האריזה.  את תפו ופוזה הוא יקלח,

 ינקה היטב ואז ישלח,  לאנשים בעמק וגם בהרים, שאוהבים מאוד פרות הדרים.

 

 

*הבלוג נפתח בדיוק לפני 3 שנים ביולי 2010 אחרי מחשבות ותהיות היכן למקם את כל הכתיבה הרבה שאני עושה ואוהבת כל כך לאורך שנים.  הבלוג מכיל את התהליכים שחוויתי בעיקר עם המפרישה ממערכת החינוך ומאז. הוא מתעד, משתף ומעשיר אותי ומקרב אותי לאנשים שלא הייתי זוכה להכיר בניסבות היום יום. 

 

*הבלוג שלי לא יעסוק בפוליטיקה. הוא עוסק בחיים, באוכל, באימון אישי, בהגגים ותהליכים בחיי, בנקודות מבט אישיות על החיים בכלל ולעל חיי בתא המשפחתי. הבלוג הוא 

 

*אני מעריכה את החיים. קודם כל ומעל לכל. מעריכה את העשייה, את ההתמסרות של אנשים לעצמם ולזולתם. אינני אדם של ססמאות. 

*להיות מאושר הוא "מצב" יחסי תלוי מקום, זמן, והרגשה. הבחירה בכל בוקר להודות ולברך על היום היא הבחירה שלי להיות מאושרת. בדרך לאושר הזה אני עושה בהתמדה תהליכי מודעות, לומדת לדייק ולהיות בכאן ועכשיו כל איימת שיתאפשר לי. 

*בשנים האחרונות למדתי את מלוא יכולותי מול עצמי ומול יקירי וסובבי. הכרתי בחשיבות המקום שלי בחיי ובחיי זולתי ואני צומחת דרכו.  
*גאה בתא המשפחתי שלי. בילדי המקסימים, בעלי ומישפחתי המורחבת. גאה בכולת ההתמסרות והלמידה המחוייבות  והבחירה בעצמי. 
  
* האתגר הגדול בחיי הוא לשמור על אופטימיות מוחלטת בכל בקר מחדש. לקבל כל דבר באהבה ולחיות בו. 

 

 

בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לכל מנויי הבלוג ולכם כל קוראי ששבים ומכירים עוד ועוד חלקים נוספים מיומי, גופי ונשימתי. חולקים את הכאב, את הקושי, הצמיחה ובעיקר את האהבה שאני רוכשת לכם, ולכל אוהבי. תודה לאתר תפוז שתמיד מסור, קשוב ומחבק. - תודה

 

 

תודה שהגעתם לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו. 

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

  שלכם תפו     

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת