00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

כמה רוע באמת אפשר לבלוע?

כל חיי חששתי מהיום בו הצמחונות תגבר עלי (מימיי לא הרהבתי עוז בנפשי לחשוב על טבעונות). אני ממש זוכרת את השניה הראשונה בה גיליתי שאני אוכלת חיות- זה היה אפסילון סביבת גיל 3 (אחי היה בדרך) ופתאום הרגשתי משהו מאוד לא נעים בפה. פלטתי החוצה את חזה העוף שלעסתי ובהיתי. מיד הרמתי מבטי למאדר ושאלתי מה זה.
"חזה עוף" היא ענתה. לא אמר לי כלום.
"אבל מה זה?" דרשתי. היא מיד עטתה את המבט שהיה לה כל פעם ששאלתי אותה שאלות קשות. סוג של השלמה אצילית עם תפקידה להיות זו שמבשרת לי על תחלואות העולם- עם זיק נחישות בעיניים שאומר "אני לילדה שלי לא משקרת".
"זה החזה של התרנגולת" היא הודתה והניחה את היד על החזה.
"תרנגולת? לא כמו בדירה להשכיר" ניסיתי בכוח לשמור על תמימותי.
"כן. כמו בדירה להשכיר" היא התעקשה.
אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בה הרגשתי באמת ובתמים נבגדת במלוא מובן המילה בידי אמא שלי.
מה? היא השתגעה שהיא נותנת לי לאכול תרנגולת??? היא לא ידעה שזה מה שזה לפני שהיא שמה לי את הזוועה הזו על הצלחת?!
"אני לא אוכלת תרנגולת!" קבעתי נחרצות בכל המוסריות הילדותית של בת 3.
"גל, בלי שטויות בשר זה חשוב ואת לא תגדלי אם לא תאכלי בשר! חייבים לאכול בשר בשביל לחיות!"
בזאת נחתם הגולל על הסיפור. אוהבת חיות מהיום ועד מחר- החיים שלי חשובים יותר. 

היה זה בוקר שמשי ויפה לפני כ-6 שנים כשנפגשתי עם חברה (סופר-אינטליגנטית... מהמעטים שאני באמת ממש מאוד מעריכה בטירוף). השלמנו פערים כמו שאנחנו לרוב עושות אחת לשנה כשיוצא לנו להפגש, וסיפרתי לה על מישהו שעשיתי איתו פרוייקט באוניברסיטה- טבעוני, פמיניסט, שמאלן אנרכיסט, לומד שקר כלשהו במדעי הדשא... ממש פוסטר-בוי של קיצוניות הזויה. באופן מעניין השיחה לא גלשה לתחומי ביזאריות אחרים שלו- אלא דווקא לטבעונות. "גם אני אוהבת חיות", היא אמרה. "אבל האנשים האלה... פשוט לא מבינים איך העולם עובד". חייכתי אליה. אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת אותה היא היכולת המופלאה שלה לראיה מורכבת של המציאות. רוב האנשים, גם החכמים ביותר, נופלים להגדרות של שחור-לבן מבלי להבין שאפאס.. ב99% מהמקרים (לא 100% כי גם זה לא שחור-לבן) העולם באמת פשוט לא עובד ככה.

כיום שתינו טבעוניות.
לא יכולה לדבר בשמה אבל שום דבר תהומי לא השתנה בתפיסת העולם שלי. אני לא אוהבת חיות יותר היום משאהבתי אז באותו בית קפה כשסעדתי על סנדוויץ' טונה. מה השתנה? הידע שלי. בשלהי תואר ראשון המשלב מדעי החיים ורפואה עם מתמטיקה- אני יכולה לומר בבטחון די רב- עבדו עלי. גרמו לי להאמין שבשביל לחיות כמו שצריך עלי לקחת חלק בסדרי גודל בלתי נתפסים של התעללות וסבל שבסופם מגיעה הישועה המבורכת העונה לשם "שחיטה". פימפמו לי שזה עניין השרדותי, אבולוציוני, דרך הטבע וחלק מהרוע ההכרחי הקיים בעולם הזה. פימפמו לי תדיר מספיק וחזק מספיק שאני, שתמיד אהבתי גנטיקה וידעתי שאנחנו משביחים מינים עבור תכונות מסויימות- מעולם לא העלתי על דעתי לשאול מה קורה לאפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים... וידעתי בגדול מה הפיסיולוגיה של יונקים- אבל מעולם לא תהיתי למה, לעזאזל, שפרה תייצר חלב כל הזמן אם יונקים מניקים רק אחרי לידה.... לא תהיתי לשניה אודות אותו מנגנון מסתורי וחמקמק שיפריע לי לקבל חלבון מלא אם לא מבשר, חלב או ביצים. מעולם לא שאלתי את עצמי!

הסיבה שמעולם לא שאלתי את עצמי שאלות חשובות אלו היא שככה חינכו אותי. החל מאמא שלי בגיל 3 ועד למרצה לביולוגיה של התא בגיל 25. בדרך היו גם המורה לטבע בכיתה ו' (שאלה מהמבחן: "מאיפה מקבלים סידן לבניית העצמות?" דיקלמתי "מחלב שפרה נותנת"... קיבלתי 100) והמורה למדעים בכיתה ט' (שאלה מהמבחן: "מה יהיה חסר לצמחונים?" דיקלמתי "חומצות אמינו הכרחיות"... קיבלתי 100). המקום בו הסבירו לי שאהיה חולה אם לא אצרוך בשר, חלב וביצים הוא אותו המקום בו לימדו אותי לגזור פונקציה בפעם הראשונה. לא היה שום גורם בנמצא שיסתור את כל הדיסאינפורמציה המשוועת הזו! הטענות הללו הוכיחו את עצמן כעקביות עם כל פרסומת בטלוויזיה, כל אירוע השקה בכיכר העיר וכל קמפיין ממומן על אוטובוסים, שלטי חוצות ודוכנים מחוץ לשערי בית הספר. לא היה גורם אחד לרפואה- בטח שלא מערכת הרפואה- שזעק לי את האמת מעבר לכל הכסף שמניע את המכונה המשומנת הזו- "משקרים לך!".

המילה "שקר" היא אולי לא הכי מדוייקת כי היא מרמזת על הטעייה מכוונת, ולא נראה לי שזה המצב (בואו נסכים על שקר פשוט כהיפוכה של האמת). בנושאים פילוסופים מורכבים כל כך, המתעסקים בשאלות של חיים ומוות וניצבים אל מול שיטה כל כך מקושרת וכל כך משפיעה- יש נטייה לחשוב במונחים של קונספרציה. אני לא חושבת שאיפשהו בשרשרת הניקור נמצא אדם כלשהו שצוחק בצרימה גרגמלית מרושעת בעודו סופק כפיים- מאושר על שהצליח להונות אותנו. לא.... מערכת כזו היה קל יותר להפיל. הבעיה שעומדת מולנו חמורה הרבה יותר- מדובר בדורות על גבי דורות של טעויות אנוש שהוטמעו כל כך עמוק בבסיס הידע שלנו שבעשור האחרון כמות אדירה של מחקרים הזועקים כי אנחנו מרעילים את עצמנו- פשוט הושתקה מכל וכל. "לא להגזים בבשר" הוא אולי משפט נדיר שאפשר לחלץ מאיזה רופא ממש מבריק ואמיץ וגם זה אחרי שכבר חטפת סכרת ואתה לפני ניתוח בהול לקיצור קיבה. אף אחד לא מתעסק עם הדברים ההו, כל כך חיוניים האלה- הדברים ששומרים עלינו בריאים, ולמי אכפת שאנחנו החברה הכי חולה שאי פעם הייתה בהיסטוריה האנושית?! (כן כן, אני יודעת שתוחלת החיים רק עלתה, כי אנחנו גם עם הכי הרבה ידע מאי פעם. נהיינו די טובים בלהחזיק בקיום החולה והאומלל שלנו ליותר זמן, אבל תשמחו לגלות שגם לנפלאות הרפואה יש גבול. לראשונה מזה המון זמן- הדור שלנו אמור למות צעיר יותר מהדור שקדם לו. מקסים.)

נשמע כמו "שטויות. אם היו כל כך הרבה ממצאים נגד בשר, חלב וביצים- בטוח היו עושים עם זה משהו, לא?" וזו אולי הגאונות המדהימה ביותר של תעשיית ההרג והסבל הזו- היא לגמרי מודעת לכך שלאנשים יש תחושה חזקה (באותה מידה בה היא שגויה) ש"יש מי שתפקידו לדאוג לנו". מתוק כמה שזה נאיבי.
תארו לכם שמחר היה יוצא מחקר מבוסס ונחרץ הקובע חד משמעית שטלוויזיה הורגת. לא מעלה את הסיכון, לא מחליאה, לא אולי...... לא - פשוט הורגת. יש לנו 3 שנים לחסל את כל הטלוויזיות בעולם לפני שיתחיל מוות המוני. כמה מהר אתם חושבים שהמידע הזה היה מגיע אל הציבור הרחב? כמה מעצורים היו לו בדרך אל אוויר העולם? ואחרי שהאמת הייתה יוצאת לאור כמה קורבנות טלוויזיה היו משלמים בחייהם לפני שהדבר הזה היה מחלחל לתודעה ואנשים היו נמנעים ממנה? מחר בבוקר הייתם פשוט מוותרים על האח הגדול רק בגלל איזה מדען מופרע שאומר שעברנו איזה סף קריטי ואנחנו הורגים את עצמנו? ביץ', פליז. 
(ועוד טלוויזיה, בניגוד למזון מן החי, מעולם לא שווקה לנו בתור דבר בריא במיוחד. היא אף פעם לא התיימרה לבנות אותנו, או לחסן אותנו... לפחות לא גופנית.)

בכל הקשור לטבעונות, כמו כל נושא בו אני נדרשת לשאלה "האם עלי לפגוע במישהו?" הסוגייה מעולם לא הייתה "למה לא?" 
השאלה הראויה היחידה כאן היא "למה כן?" 
למה לי לפגוע ביצור חי, נושם, חש, אוהב, מפוחד, כלוא, עצוב ומסכן?
למה שאזיק לחיה חמודה שלא עשתה לי כלום ולא מאיימת עלי בשום שלב שהוא?
למה?
ככל שהדבר נוגע לי, לשאלה הזו יש רק תשובה טובה אחת: "כי אני חייבת ברמה הקיומית".
שום דבר, ואני חוזרת- שום דבר זולת התשובה הזו אינו ראוי בעיני! 
לא טעם, לא נוחות, לא אדישות, לא הרגל, לא התמכרות ולא עיוורון- פשוט לא! 
אנחנו לא חייבים מזון מהחי כדי לחיות וזה סוף הדיון הענייני- מכאן והלאה מדובר רק בתירוצים.
​ובעוד שמאז ומעולם היה ברור לכל בר דעת שבורות היא ברכה... חברים יקרים, שלא יהיה ספק: 
בעידן האינפורמציה- בורות היא בחירה

בחרו נכון!

Go vegan! 

 

ומאחר ונורא IN עכשיו לקרוא לטבעונים "טרוריסטים"... אני רק אניח את זה פה:

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת