00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיולים בטבע

פארק היערות המאובנים 10 - Blue Mesa

אחד העמקים היפים בפארק הוא ללא ספק עמק ה- "Blue Mesa" שמציג בתחומיו אוסף נהדר של גבעות, מדרונות ושבילים בכל צבעי הקשת. העמק מסוגל לשנות את צבעיו במשך היום והדבר תלוי בעיקר בקרני השמש הנופלות עליו.

שביל ה"Blue Mesa" מתפתל בינות יערות העצים המאובנים כשבדרכו הוא חוצה גבעות חומות אפורות ותלוליות מפוספסות בצבעי לבן וירוק. צבעים אלו הם תוצאה של עליה במפלס המים הגבוה כתוצאה מגשמים והפשרת שלגים המונעת את הגעת החמצן אל המינרלים השונים המצויים שם. הגוונים האדמדמים נוצרים כאשר מפלס המים משתנה ומינרלי ברזל מקבלים את החמצן הדרוש לחימצונם או החלדתם, והגוונים הלבנים הם תוצאה של אפר וולקאני שבמשך הזמן הפך לחימר בנטונייט Bentonite Clay כמעט טהור. מים שחילחלו בינות לאבני החול במקום גרמו לשינויים קלים ועזרו בהגברת משטח הצבעים שבמדרונות.

השביל עצמו זרוע בעץ מאובן, זכר לאותה תקופה לפני כ-225 מליון שנה  כשצפונה של אריזונה היה מיוער לחלוטין בצמחייה טרופית עשירה. עצי מחט ענקיים קרסו מחמת גילם המופלג או כתוצאה מרוחות עזות, מגפות וחרקים ונשטפו במורד הזרם כשבסופו של דבר התיישבו בסביבות נחלים שעברו באותה תקופה בשטח. לאחר שהשטח הוצף ופעילות וולקאנית עזה מהדרום והמערב הביאה לשם אבק וולקאני רב הם כוסו בעיסה בוצית שכאמור גרמה להתאבנותם במקום.

נתיב השביל המחוספס מתפתל בתלילות מטה בדרכו אל הקניון והופך ללולאה באורך של כחצי קילומטר הניתנת בקלות לזיהוי מעצם סימונה וצבעיה הבהירים, במיוחד כשהיא הופכת לשביל עפר שטוח המאפשר מעקב קל אחריו. ירידה מהשביל עצמו אסורה כאן בתכלית האיסור בשל קירבתו למבנים רגישים שבהם עדיין נמצאים צמחים ודגים מאובנים ושלטונות הפארק מזהירים את המבקרים להימנע מהירידה לצורכי תגליות או חיטוט.

עצרנו את מכוניתנו במגרש החנייה הצמוד לתחילתו של השביל והחלטנו לשהות במקום לא יותר נעשרים דקות בשל חוסר זמן (היום החל להתקצר ונשארו לנו עוד מספר אתרים לבקר בהם) אז טיילנו בתחילתו וכעבור מספר דקות חזרנו על עקבותינו. הנוף הנהדר שנשקף שם מול עינינו שבה אותנו בקיסמו וגרם לנו להרגיש כאילו הפסדנו מראה הרבה יותר קסום אולם ככלות הכל ערכנו בפארק זה ביקור חטוף וחיכו לנו עוד כמה אתרים בהמשך הדרך (הדבר היחיד שלא חיכה לנו היתה השמש והזמן שהמשיכו במרוצתם הקבועה). הבננו גם שפארק בסדר גודל כזה ועם כל כך הרבה אתרים מרהיבים ומעניינים דורש יותר משהות בת יום אחד ובעתיד נבקר בו שוב לפחות שלושה ימים, יש שם המון מה לראות ולחקור.

הקליקו על התמונות להגדלה

השלט הניצב בסמוך למגרש החנייה מספק את האינפורמציה המתבקשת והשביל שלידו מתפתל בין הרים וגבעות בדרכו לקניון.

נוף מקסים ניגלה לעינינו מעל לקניון ואילולא הזמן שהחל לדחוק מעט בוודאי שהיינו יורדים במורד הדרך ומטיילים לאורך השביל עליו ניתן לחזות באופן יותר מפורט וקרוב ביופי הזה.

מפת האתר ומיקומו בפארק.

 

הזמן כאמור החל לדחוק ולהאיץ בנו מעט. הבטנו שוב בנוף המקסים והמרהיב שנפרש מולנו ובמין הרגשת ריקנות והחמצה עלינו על מכוניתנו להמשך הדרך צפונה. ברשומה הבאה נבקר בקטע בו גבעות בצורת אוהלים אינדיאניים מזדקרים לצידי הדרך בשלל צבעים וצורות.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבי דרורי אלא אם צויין אחרת