00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זמן למוזיקה

סיכום מוזיקלי חצי שנתי: מקומות 31-50

אז אחרי שסקרתי את המקומות 51-60 של תחילת שנת 2013, הגיע הזמן להתקדם קדימה והפעם לא עם עשירייה, אלא עם 20 המקומות שייקחו אותנו עד לאמצע המצעד ממנו הדברים רק הולכים ומשתפרים. יחד עם זאת, 20 החבר'ה שיופיעו כאן למטה הם אלבומים נפלאים שבכל שנה אחרת (2012, למשל) היו מדורגים הרבה יותר גבוה. אז יאללה, לשים ווליום או אוזניות ולהתחיל להתאהב...

מקום 50: Mark Lanegan And Duke Garwood - Black Pudding

מארק לנגן ממשיך לייצר הרכבים חדשים השכם וערב מאז החל את הקריירה המוזיקלית שלו עם ה-Screaming Trees, אי שם ב-1985. אחרי שטייל קצת עם Queens Of The Stoneage (שעוד יופיעו בהמשך המצעד), פלרטט עם Unkle ו-Soulsavers האלקטרוניים יותר וחבר לגרג דולי ב-Gutter Twins ולאיזובל קמפבל, הגיע זמנו לחבור ל-Duke Garwood, אמן בריטי מחונן שמייצר בעיקר מוזיקה נסיונית. התוצאה לא רעה בכלל, עם כמה פנינים בתוכו, אם כי כבר שמענו בעבר דברים טובים יותר מנסיך האופל...

טעימה קטנה: Thank You

 

מקום 49: The Flaming Lips - The Terror

עוד הרכב שמתקיים לאורך זמן רב הם השפתיים הלוהטות שממשיכים לעשות ככל העולה על רוחם, תלוי על זה צד קם Wayne Coyne, הלב הפועם של ההרכב הזה מאוקלהומה (כן, יש שם גם מוזיקה מעבר לראסל ווסטרברוק וקווין דוראנט). השנה הם הלכו לכיוון קצת יותר קונבנציונלי, והוציאו את אלבומם ה-13, שהוא די רחוק מיצירות המופת שלהם בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, אבל עדיין מספיק כדי להכניס אותם ל-50 הראשונים של השנה הנוכחית

טעימה קטנה: The Terror

 

מקום 48: Little Boots - Nocturne

Little Boots היא זמרת אלקטרו-פופ בריטית צעירה מבלקפול, בריטניה. השנה היא הוציאה את אלבומה השני שמדיף ממנו רוח נעורים מהולה באיטלו-דיסקו נעים. קצת קשה להסיר את האוזניים מהאלבום הזה של ויקטוריה הסקט (Victoria Hesketh) והמגפיים הקטנות שלה.

טעימה קטנה: Satelite

 

מקום 47: Quadron - Avalanche

האלבום הזה יצא לא מזמן, אבל לא זכה לתהודה גבוהה כמו האלבום השני (שנפגוש הרבה יותר גבוה), שהוציא השנה המפיק רובין חניבעל (Robun Hannibal), הצלע המפיקה של הצמד הדני הזה. השילוב שלו עם Coco O, בעלת קול הקטיפה הולידה אלבום שנע על הציר הנעים של סול וטריפ הופ ומארח כמה שמות גדולים כמו קנדריק לאמאר. נשמע ממש לא רע עבור אלבום שני

טעימה קטנה: Better Off

 

מקום 46: Houses - A Quiet Darkness

"בתים" צמחו בשיקגו והוציאו השנה אלבום אינדי דרים פופ יפהפה המספר את סיפורם של בני זוג שהופרדו זה משה בגלל שואה אטומית, לא פחות... אז אולי הסיפור נשמע קצת מופרך, אבל דקסטר טורטורילו (Dexter Tortoriello) ומייגן מסינה (Megan Messina) עשו ממנו מטעמים נעימים לאוזן, שלא כולם הצליחו להגיע אליהם השנה, וחבל...

טעימה קטנה: Beginnings

 

מקום 45: Still Corners - Strange Pleasures

עוד הרכב אלמוני יחסית הם Still Corners, צמד דרים-פופ, ניו ווייב מלונדון, שהוציאו השנה את אלבומם השני. ההרכב מובל על ידי קולה הנפלא של טיסה מוריי (Tessa Murray) ומייצר אלבום שכולו Fun ורוח צעירה.

טעימה קטנה: Going Back To Strange

 

מקום 44: Johnny Marr - The Messenger

כבר כמעט שכחתי, אבל ג'וני מאר, הגיטריסט האגדי של הסמית'ס (The Smiths) הוציא השנה את אלבום הסולו הראשון שלו. אמנם הוא לא ניחן ביכולות הווקאליות של מוריסי, אך יש לו לא מעט להציע, בעיקר בצד של העיבודים המהודקים. שיר הנושא המוביל מהאלבום נושא את ריף הבס הטוב ביותר ששמעתי השנה ויחד עם הגיטרות המנסרות של מאר, זה נשמע מצויין.

טעימה קטנה: The Messenger

 

מקום 43: Nataly Dawn - How I Knew Her

נטלי דאון היא זמרת אינדי פולק אמריקאית צעירה, שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה. אמנם הוא לא ניחן בעיבודים יוצאי דופן, אבל השילוב בין קולה המשוברר של נטלי ללחן הפולקי פשוט נהדר

טעימה קטנה: Araceli

 

מקום 42: Night Beds - Country Sleep

כיאה להרכב שמגיע מנשוויל, Country Sleep לוקחים אותנו באלבום הבכורה שלהם למחוזות הנשמה האמריקאית, עם גיטרה אקוסטית ומעט מאד חשמל באוויר. התוצאה היא אלבום בטעם של פעם

טעימה קטנה: 22

 

מקום 41: Yo La Tengo - Fade

במקום הזה אנחנו פוגשים עוד הרכב מוותיקי המצעד, Yo La Tengo, כוהני האינדי רוק מניו ג'רזי שהוציאו את אלבומם ה-13, אי שם בתחילת השנה. אמנם היו להם בעבר אלבומים הרבה יותר טובים, אבל תשמכו עליהם, שכל דבר שיוצא תחת ידיהם ראוי למשמע אוזן

טעימה קטנה: Before We Run

 

מקום 40: Depeche Mode - Delta Machine

הררי מילים נשפכו השנה על דפש מוד, בעיקר לאור העובדה שהם טרחו לבקר את ישראל בפעם השנייה ולתת עוד הופעה בלתי נשכחת. מה ששכחו להזכיר זה שהאלבום ה-13 שלהם לא יכול להיחשב כאחת מפסגות היצירה שלהם, אבל עדיין מספיק טוב כדי להיכנס למצעד החצי שנתי של 2013

טעימה קטנה: My Little Universe

 

מקום 39: Low - The Invisible Way

השלישייה ממינסוטה, העונה לשם Low, פועלת כבר כמה עשורים יחד והוציאה השנה את אלבומה העשירי. גם באוזן בלתי מזויינת אפשר להבחין בכך שהם כל כך מתואמים ומכירים אחד את השנייה, כך שהאלבום מרגיש כמו תולדה של משהו שנעשה בקלילות.

טעימה קטנה: Just Make It Stop

 

מקום 38: Eleanor Friedberger - Personal Record

אלינור פרידברגר, זמרת פולק מאילינוי, הוציאה השנה את אלבומה השני, אותו הגדירה כבר בכותרת כאלבום אישי. ואכן, נבירה לתוך השירים יכולה להעלות פרקים מהביוגרפיה של הזמרת, ששרה אותם באופן נינוח, אך יחד עם זאת מטלטל בחלק מהמקומות. אלבום המשך לא רע לאלבום בכורה מצויין

טעימה קטנה: Singing Time

 

מקום 37: Beacon - The Way We Separate

עוד אלבום שכמעט חמק לי מתחת לרדאר הוא אלבום השני של צמד האלקטרוניקה מברוקלין, Beacon (מסתבר שיש גם דברים פחות כשרים שם...). למזלי, נחשפתי אליהם דרך הסינגל הראשון ומשם זו הייתה התאהבות משמיעה ראשונה. אם הטריפ הופ היה ממשיך להיות רלוונטי היום כמו בשנות ה-90, הוא היה נשמע בוודאי קרוב לזה.

טעימה קטנה: Bring You Back

 

מקום 36: She & Him - Volume 3

מה עוד אפשר לומר על השילוב המענג בין זואי דשנל (Zooey Deschanel) ל-M.Ward, שכבר רצים יחד ארבעה אלבומים? אפשר לומר שהם מיושנים מחד, אך מזריקים רוח מרעננת לשנות ה-60 מאידך. מה שברור הוא ש-Volume 3 הוא עוד צעד בהתקדמות של הצמד הנעים הזה, ששר בצורה מתוקה על הדברים החמצמצים בחיים

טעימה קטנה: Somebody Sweet To Talk To

 

מקום 35: Olafur Arnalds - For Now I Am Winter

לבחור הזה כנראה לא הייתי מגיע בחיים ללא עידן האינטרנט. מה היה הסיכוי, לפני עשור או יותר, לשמוע את יוצר איסלנדי שמייצר מוזיקה אינסטרומנטלית עם נגיעות קוליות רכות. אז תודה לך WWW, על החשיפה שאתה מעניק לדברים החבויים בפינות שונות של העולם

טעימה קטנה: Old Skin

 

מקום 34: Mount Kimbie - Cold Spring Fault Less Youth

צמד הדאבסטפ הזה מלונדון, הוציא השנה את אלבומם השני, שהמשיך להעשיר את חובבי הז'אנר המתפתח שהולך ומתגוון. הייתה להם רק בעייה אחת השנה והיא שמלך הדאבסטפ הבלתי מעורער של השנים האחרונות גם הוציא אלבום השנה ולהטיל עליהם את צילו הענק (שייראה במעלה המצעד)

טעימה קטנה: Meter, Pale, Tone

 

מקום 33: Austra - Olympia

אלבום שנדחף למצעד ברגע האחרון ויש סיכוי שישנה את מקומו לקראת השנה ככל שהוא יתגלגל לי יותר באוזן. החבר'ה הקנדיים האלה מטורנטו ממשיכים את הקו של אלבום הבכורה שלהם וההגשה של קטי סטלמניס (Katie Stelmanis) רק הולכת ומשתפרת. התוצאה היא אלבום מהנה במיוחד שיגדל לאורך השנה

טעימה קטנה: Painful Like

 

מקום 32: Widowspeak - Almanc

פנינה נוספת שנגלתה השנה מברוקלין, הם צמד האינדי פולק Widowspeak, שהוציאו את אלבומם השני. בשונה ממקצב הרוק שכובש את בירתו החדשה של האינדי האמריקאי, הצמד הזה עשה דווקא אלבום שקרוב יותר לקאנטרי ולאמריקנה מאשר לגדות המלוכלכים של ההדסון ועשו את זה מעולה

טעימה קטנה: Dyed In The Wool

 

מקום 31: Iron & Wine

החצי הפחות מוצלח של המצעד (אם בכלל אפשר לכנות אותו כך...) נסגר דווקא עם אחד האמנים המאכזבים של השנה, סמואל בים (Samuel Beam). למען האמת, ציפיתי ממנו להרבה יותר השנה, בעיקר לאור ארבעת האלבומים הנפלאים הקודמים שלו. בפועל זה אלבומו החלש ביותר בעיניי, אבל עדיין יש בו את הקסם המיוחד שרק שילוב בין יין לברזל יכולים להוליד.

טעימה קטנה: Joy

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל coffeebreak אלא אם צויין אחרת