00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרפרים - מחשבות, הגיגים, יצירה ומוזה...

לתת כבוד - חלק שני

 

לא תמיד חייבים ליצור משהו גרנדיוזי כדי להראות תשומת לב. לפעמים אפשר פשוט ללכת על משהו בנאלי ולצרף תוספת קטנה תוצרת יד. הפעם זה גם הזמן לנצל את שבוע/חודש הספר וללכת לקנות ספרים במחירים מצחיקים עבור כל המתנות. מה יכול להיות יותר מתאים לתת למורה מאשר ספר?

אנא, אל תבחרו ספרים כבדים (תרתי משמע) - לקראת הקיץ המתקרב במילא המוח שלנו מטוגן לו בשמש ואנחנו יכולים לעכל רק דברים קלילים שאפשר לקרוא על שפת הבריכה. קחו ספר שאפשר להפסיק לקרוא אותו בכל רגע נתון ולחזור אליו אחרי הפסקה של אייס קפה בלי נקיפות מצפון. למשל "לאכול, להתפלל, לאהוב" או "תפסיקי להיות כל כך מושלמת". זה פשוט מתבקש לקראת הקיץ - ויש לי הרגשה שיהיה לנו קיץ טוב. 

מה מצרפים לספר? מן הסתם סימניה. אפשר ללכת על סימניה תפורה או סימנייה מנייר - הנה כמה רעיונות: (אגב, חלק מהסימניות קלות להכנה אפילו ע"י ילדים - וזו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לשתף אותם ביצירת חלק מהמתנה ולתת להם להגיש אותה למורה).

נתחיל בסימניות הנייר - הנה סימניית אוזן. למה אוזן? בגלל המנהג המגונה של אוזני חמור - במקום לקפל את פינת הנייר כדי לזכור באיזה עמוד הפסקתם, שימו פינה חדשה! שמתם לב שהאוזן משולשת? אולי יש פה גם קשר לאוזני המן?

מתחילים בחתיכת נייר דו-צדדי בגודל 12X18 ס"מ ומסמנים סימנים על היקף הנייר כל 6 ס"מ. חותכים לפי הסימון הצהוב והופכים את הדף כך שהצד היפה כלפי חוץ.

    

מקפלים את הסימניה לפי הסימנים הצהובים בתמונה עם הצד הפרחוני - קודם כל צד אחד ועליו מדביקים את הצד השני.

  

נוצרה לנו אוזן שיכולה להתלבש על פינת העמוד ואפשר לקשט אותה איך שרוצים. אני החלטתי להוסיף עליה כיתוב.

  

והנה היא בשימוש (האותיות של מסטיקים ורחלי גזית):

רוצים להכין משהו פחות רציני? אין בעיה. נכין אוזן נוספת, נגזור רצועה של שיניים ונדביק אותה אחרי הקיפול הראשון, כך שהקיפול השני יסתיר את ההדבקה. נוסיף עיניים זזות וקיבלנו מפלצת...

   

שרק לא תאכל לנו את העמוד...

 

סוף שנת הלימודים הוא תחילת החופש הגדול - אז הנה סימניה בצורת ארטיק. חותכים שתי חתיכות נייר זהות בגודלן ומדביקים אותן זו לזו כשבמרכז מדביקים מקל ארטיק או מקל רופא.

  

בעזרת חפץ עגול (אני השתמשתי בתחתית של הכוס) מסמנים חצי עיגול בחלק העליון של הסימניה וגוזרים. עם פאנץ` עיגול קטן יוצרים חירור של ביס.

  

נוסיף כיתוב - והנה לנו סימניה לתפארת!

בכלל, עיניים זזות יכולות לשדרג כל דבר. מקל של ארטיק שנצבע בצבע אקרילי עם שתי עיניים זזות. לא צריך שום דבר נוסף...

  

ואם כבר מקל ארטיק, קצת וואשי טייפ וכיתוב (האותיות של יעל יניב) - וגם הוא כבר הפך לסימניה.

  

הנה רעיון נוסף - סיכת מהדק שמדביקים לה כל קישוט שרוצים עם דבק חם. בצד השני שמים עיגול לבד או עור כדי שיסתיר ולא יספוג את הדבק בעצמו.

  

ומה עם בד? בהחלט אפשר לעשות סימניה מבד!

הדרך הפשוטה ביותר היא לקחת שתי חתיכות בד בגודל זהה (עדיף להקשיח אותן עם פליזלין לפני כן) וחתיכת מילוי כותנה שקטנה במעט מגודל הסימניה.

מניחים חתיכה אחת כשהצד היפה שלה כלפי מטה, מניחים באחד הצדדים הקצרים רצועת סרט שמקופלת לשניים (כשהקיפול מחוץ לסימניה), ממרכזים את חתיכת המילוי על הבד (נשארים שוליים מכל הצדדים).

מניחים את חתיכת הבד השניה כשהצד היפה כלפי מעלה ומחברים בסיכות.

תופרים מסביב - והסימניה מוכנה!

זה המקום להשתמש בכל הבדים שאתן שומרות למקרים מיוחדים - צריך פה חתיכה ממש קטנה ואפקט ה-WOW יהיה שווה את זה. את הבד הזה הבאתי מאנגליה מהטיול עם אור ואני כל כך אוהבת אותו שאני מתקמצנת עליו בטירוף...

עוד שיטה היא לתפור את הסימניה כשהיא הפוכה (הבד היפה כלפי פנים) ולהפוך אותה בסוף. אפשר כמובן גם להשתמש בשילובי בדים ולא בבד אחד בלבד. בסימניה הזו, למשל, השתמשתי בשני בדים ובסרט תחרה (כולם מנתנאלה). פה אין צורך במילוי אבל יש צורך בהקשחה עם פליזלין.

תופרים את שילוב הבדים הרצוי ואחר כך חותכים את החתיכה לשני חלקים שווים.

מניחים את אחת החתיכות כשהצד היפה כלפי מעלה ומניחים באחד הצדדים הקצרים סרט מקופל לשניים כשהקיפול בתוך הסימניה.

מניחים מעל את החתיכה השניה כשהצד היפה כלפי מטה ומחברים הכל בסיכות.

תופרים מסביב ומשאירים פתח באחד הצדדים הארוכים כדי שנוכל להפוך את הסימניה. לפני שהופכים, חותכים את הפינות.

ע"י חיתוך הפינות נוכל להפוך את הסימניה ותהיינה לה פינות ישרות ללא עומס של בד שיצטבר בפינות.

הופכים, מגהצים ותופרים תפר חיצוני מסביב - התפר הזה גם יסגור את הפתח שדרכו הפכנו את הסימניה.

 

הסימניה האחרונה לא דומה לסימניה סטנדרטית - זו בעצם לולאה של בד שנסגרת עם כפתור וגומיה - פשוט מניחים את הרצועה בעמוד הרצוי וסוגרים את הלולאה עם הכפתור בכריכה החיצונית. לשם כך צריך למדוד את גובה הספר, להוריד 3 ס"מ ולהכפיל ב-4. כלומר עבור ספר בגובה 20 ס"מ אורך הרצועה צריך להיות (20-3)4X, סה"כ 68 ס"מ. רוחב הרצועה נתון לשיקולכם - אבל מומלץ רוחב של 5 ס"מ לפחות. גם פה מומלץ להקשיח עם פליזלין. מקפלים את הבד לשניים כשהצד היפה כלפי פנים, ומשחילים גומיה שתשב בדיוק בקיפול של הבד.

תופרים מסביב ומשאירים פתח להפוך. לשים לב לא לתפור את הצד בו נמצאת הגומיה, אחרת לא נוכל להפוך אותה לצד היפה של הבד.

דרך הפתח שהשארנו הופכים את כל הרצועה.

תופרים מסביב לכל הרצועה (התפר הזה גם יסגור את הפתח שדרכו הפכנו) ומחברים כפתור לקצה הרצועה (הצד ללא הגומיה).

מכניסים את הרצועה לתוך הספר וסוגרים מבחוץ ע"י הכפתור והגומיה.

אז מה היה לנו? שתי סימניות אוזניים, שתי סימניות מקל, סימנית ארטיק, סימניות מהדק נייר וסימניות תפורות. מה נשאר? רק האריזה. לא חייבים להשקיע באריזה מפוארת - אני ארזתי הפעם עם נייר אפייה... הוא טיפה שקוף, כך שניתן לראות שיש בפנים משהו נוסף חוץ מהספר. כמובן שאפשר גם לעטוף בצלופן אבל אז נעלם המסתורין...

מה עוד חשוב? לא לשכוח פתק החלפה לספר...

עלויות? 25-35 ש"ח לספר (ברור לי למה אי אפשר להתפרנס מכתיבה בארץ) + שאריות נייר ובדים.

מבטיחה לכן עוד רעיונות (יש לי לפחות עוד חמישה פוסטים - אני מקווה שאספיק לכתוב ולצלם את כולם עד סוף השנה) - לכו לעבוד!

עדכון סדנאות - נותרו מקומות אחרונים בסדנאות האלבום - כל הפרטים כאן.

קרן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ ר פ ר י ם אלא אם צויין אחרת