00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

הסיפור הפיצי על פיצי

באחד הלילות התעוררתי מיללות של חתלתול.

יש לדעת שכאן בסביבה יש שתי חתולות מניקות ולכל אחת מהן כארבעה גורים מתוקים, אך כולם פחדנים כמו אימותיהם.

בתחילה תיארתי לעצמי שאחד מגורי החתולות הללו קורא לעזרת אימו. אבל היללות נמשכו ונשמעו אומללות מאוד. חששתי שמא נתקע איזה חתלתול בפח הקומפוסט השכונתי. מאז שעושים הפרדה של הזבל, חתולי הזבל בבעיה. הפחים סגורים ורק כמה שכנות טובות לב שמניחות להם אוכל בכוונה תחילה- מאפשרות להם לשרוד.

מה שמזכיר לי- תמיד ,דאגו שיהיה כלי עם מים בחוץ. למען חתולי הרחוב הצמאים בקיץ. למרות שכאן בחניתה יש בריכת דגים בפינת החי שמשמשת לשתיה עבורם.

אז נחזור ליללות. הן לא נפסקו, השעה היתה ארבע בבוקר ואני חששתי שאיזה גור תקוע בפח ויצאתי עם פיג'מה (אוי לבושה, אבל מי כבר יראה אותי בארבע בבוקר?) לעבר מתחם הפחים בכדי להוציא את הגור המסכן.

ובכן ליד הפחים הבנתי שהיללות מקורן ממקום אחר והלכתי בעקבות הקול עד שהגעתי לחתלתול מנומר, רזה מאוד שצורח ומיילל בפחד ובאין אונים. סמוך לו צפתה בו חתולה מנומרת, אחת מהמניקות של השכונה. הוא בכלל לא התייחס אל החתולה אבל כשהגעתי הוא טיפס עלי והתחכך בי בעוצמה גדולה.

מדובר בגור ביתי שאיכשהו הגיע לכאן!

הבאתי לו מזון, ואח"כ הוא הלך אחרי לחצר שלנו. שם קויה (הפוסטמה, יסלחו לי כולם) ניסתה לאכול אותו ולנשוך אותו והוא מצידו בכלל לא ניסה לברוח. נאלצתי להשען עליה בכדי לרסן אותה, כמעט התיישבתי עליה עד שהצלחתי להרגיע אותה ואז הכנסתי אותה לדירה ולקחתי את הגורה (בדקתי) רחוק משם. נתתי לה ביצה מעורבבת עם מים כי לא ידעתי אם היא מיובשת- אז מנת חלבון ונוזלים.

עשיתי סיבוב גדול כדי שהיא לא תלך אחרי שוב אבל נראה שהיא הבינה שהיא צריכה לחכות לי. והיא חיכתה.

אז ככה טיפלתי בה כמה ימים, וגם הילדים, וכולנו התאהבנו בה (חוץ מקויה) וחיפשנו לה בית חם.

כל יום כשהייתי, אצלה פרסמתי תמונה בפייסבוק וכתבתי שהיא מחפשת בית.

ובינתיים היא היתה גרה בשיחים ליד פינת החי, וקיבלה מאיתנו המון ליטופים ושלוש ארוחות ביום ואחת בלילה.

והתחילה להתרגל אבל עדיין רצתה בית.

ואז אחרי 3 ימים,  ידיד שלי מהתיכון הציע שהוא ומשפחתו יאמצו אותה.

והם באמת אימצו אותה!

לקחנו אותה מחניתה לחיפה, ובדרך היא ישנה על אדם, טיפסה על ליה וניסתה ללא הרף להציק לנהג (שליטף אותה בחיבה), ואז לקחנו אותה לבית החדש.

אחרי שפיצי אכלה אוכל רטוב ושתתה מים, היא קיבלה מצברוח מצויין והתבייתה למשפחתה החדשה. דמעות של התרגשות.

אז עכשיו...

יש לפיצי בית, עם 3 ילדים מקסימים ושני הורים נפלאים, והיא חתולה מתוקה ומלאה אהבה! (או אולי חתול. אני לא סגורה על זה) LOL

 

ובינתיים עוד כמה תמונות מהרגעים שלה בתחנת ביניים חניתה... כי אנחנו ממש התאהבנו!

שנזכה כולנו למצוות ולמעשים טובים

שנפתח את הלב להציע עזרה למי שזקוק לה

ולעזור למי שזקוק לנו

אמן.

באהבה

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

44 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת