00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

בדרך לפגישת מחזור

 

מה יש בו בגעגוע לשם שגורם לנו לרצות לשוב ולגעת עוד פעם אחת, לראות מה עבר על מי? להיכן הובילו אותו החיים, המראה, המשקל, האתגרים והחלומות. שיחות הנעורים על המדרגות האינסופיות בכניסה לתיכון סביב כריך שנגזל ממשהי (לרוב זו משהיא ולא משהו) ועבר "סבב ביסים" עד שנותרה רק העטיפה... ציון דרך של אמצע החיים, 

אנו בני 55. בוגרי תיכון רוגוזין קרית גת . גם אם נפרדנו בקיץ 1976 עדיין היינו גוש מלוכד ששמר על קשר וממשיך לאורך השנים. קפה, ארועים, שמחות משפחתיות וסתם שיחות חולין ליוו אותנו ואפשרו לנו לגעת בנעורים שוב ושוב ולא להרפות.

כבר ארגנתי על גג ביתי פגישת מחזור לפני 20 שנה. זה היה המפגש היא מרגש שהיה לנו מאז יצאנו לחיים. היום 20 שנה אחרי אנו עושים זאת שוב. השבוע ישבתי עם אבי לקפה. שנים שלא שוחחנו. אפילו בכיתה בקושי היינו חברים. הוא בריאלית ואני "רק" במזרחנית. אני במושבניקים הוא בעירוניים... כמה שהשנים יכולות לטשטש ולעשות טוב חשבתי בליבי. זה היה בקר מקסים ביחד שלנו. צחקנו המון, חשבנו, שאלנו, נזכרנו. משהו בריחוק ההוא גווע. לא רציתי עזוב.

קבענו מיקום, סגרנו תאריך. ארבעה חודשים הם פרק זמן מושלם לחפש ולמצא את מי שאנו מבקשים להביא. חבר מביא חבר חשבנו. תמיד אפשר למצא את האחד ששמר קשר עם מי מהחברים ויודע באיזה צד של הגלובוס הוא התמקם. כמה פעמים נישא, היכן פזורים ילדיו או נכדיו, והאם הלך עם החלום ההוא זה ששמענו אז שוב ושוב ביושבנו על המדרגות... עד הסוף. (חובת ההוכחה )

 

כששבתי הביתה התחלתי לחפש את חברי בפייסבוק ונחפזתי אל מגרת הנוסטלגיה והוצאתי את ספר המחזור. בודדים מחברי שמרו אותו בנפתולי השנים: מעברים, רגעים  של היסח דעת לחשיבותו של המסמך ההסטורי והופ הוא מושלך לפח מבלי משים... לא אצלי. אני נוסטלגית בכל רמ"ח אברי. כל הזדמנות שתהייה לי אגע בשורשים, באדמה, בילדות ובטח שבשנות התיכון הקסומות.

 

 

 

 

 

ניסחתי קובץ ושלחתי לכל מי ששמור ברשימת הקשר שלי. התחלנו להניע את כדור השלג. אנשים שלא דברתי איתם שנים... "הגיעו אלי" נרגשים. הבטחו ליידע את את מי שהם שומרים עימם על קשר.  החלטתי לעשות צעד גייסתי את הגלקסי האהוב לטובת הנוסטלגיה. צילמתי את עלון הבוגרים והעלתי לפייסבוק ולרשומה הזו. מי היה מאמין כמה קל וכמה נגיש המכשיר הזה מבלי שאזדקק לסרוק להעלות, לערוך ולשלוח. 37 שנה אחרי... אני מעלה את השחור לבן של אז ברזולוציה מעולה ומרטיטה לבבות של רבים... 

הדרך למפגש שלנו רק החלה. השבוע אחרי הפצת התמונות אני צופה להפתעות מרגשות נוספות. מבטיחה לעדכן... נרגשת לוחצת עוד שניות על  "פרסם" ומייחלת להפתעות... 

 

 

תודה שהגעתם לכאן והכרתם עוד חלק ממני. אשמח ויותר כשתגיבו. 

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי 

  שלכם תפו     

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת