77
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זרה באפלה

הילד שגנב את הצמא לחצי מיליון אפריקאים

 
ריאן רלג`ק מקנדה, היה רק בן 6 כאשר החליט לעשות סדר בעולמו הקטן. אם היה לשירותו מים בפתיחת ברז קטן, למה בצד השני של כדור הארץ לא יכולים לעשות אותו הדבר? עם הגיון מכריע זה, מודל ודוגמה לפרויקטים הנחשבים למבוגרים, נולד בין ידיו הקטנות "Ryan’s Well", החברה המרתקת ביותר שילד בן גילו הקים והתחייב אי פעם. נחישותו הייתה כה גדולה, שהיום, בגיל 22, הוא חולש על אחד מהארגונים הגדולים ביישום מודלים פיתוח על משבר המים.
מגיל 6 ועד היום, הוא סיפק שירותי מים ל-577,640 אנשים.
 
מה שהופך את הסיפור מחמם הלב הזה לדוגמת מורשת גבורה, הוא המחויבות וההתמדה של ילד בן 6, שהוא מאמין שיכול לעשות משהו מועיל וגדול אפילו בגילו הצעיר. המגנטיות של מעשיו הדביקו אלפי חברות ואנשים מבוגרים ממנו. כל זה איפשר, דרך מה שריאן מתאר כ"אפקט הדומינו" שחלומו של ילד, `מים ראויים לשתייה לכולם`, הפך למציאות בהדרגה.
 
לא מדובר באיזה קמפיין פרסומי טיפוסי המנוצח תחת שרביטו של
איזה ארגון צדקה בעד החיים. זה פשוט, הזכרון המבוגר שכילדים לימד אותנו בזמנו אנטואן דה סנט אכזופרי מידיו של `הנסיך הקטן`.
 
 חיוכים בתוך העוני..
הסיפור
 
בבוקר בלתי נשכח של חורף 1998, בקמפטויל (אונטריו, קנדה) עיר הולדתו של בריאן, המורה בכיתה א` של בית הספר סנט מייקל, גב` ננסי פרסט, נתנה הרצאה קטנה לילדים על התנאים ומצב התברואה של תלמידים בגילם באפריקה הרחוקה.
היא שאלה את התלמידים אם הם יודעים מה הגורם מס` 1 למוות בקרב התלמידים האפריקאים. כל הילדים היו משוכנעים שזה היה המחסור במזון והופתעו לדעת שהגורם מס` 1 הוא איכות המים הירודה ששותים הילדים בכיתות שלהם.
 
ריאן נדהם מהעדר `מים נקיים` ושאל את המורה ננסי כמה עולה ברז מים באפריקה. המורה, מבולבלת, אמרה לריאן שקראה באיזה מסמך שמשאבת מים עולה 70 דולר. עוד באותו יום כאשר הגיע הביתה, ריאן, שעדיין היה לומד לדעת את הערך הכספי של הדברים, ביקש מאמו את ה-70 דולר כדי לקנות את הברז ולשלוח אותו בדואר.
אמו סוזן, האדם הראשון ש`נפגע` מאפקט הדומינו, בין בוז ולעג, התעלמה מהבקשה המוזרה של בנה. אבל ריאן התעקש כל השבוע לקבל את הכסף ואפילו הציע לעשות את עבודות הבית במשך שנה שלמה כדי להרוויח את ההזדמנות להחליט מה לעשות במשכורתו הראשונה.
 
"את לא מבינה אמא", אמר לה, ודמעות מילאו את עיניו, "הילדים מתים פשוט כי אין להם מים נקיים!"
 
אמו נענתה לאתגר, בידיעה של חוסר עקביות שיש לילד בגילו. ריאן שאב אבק, ניקה חלונות ועם הרבה נחישות עבד בסבלנות וחסך כל מטבע בתוך קופסת עוגיות ישנה מפח. אמו, משתפת פעולה במשחקו, שלמה לו למפרע על עבודתו. שני אחיו לא היו מעורבים בפרויקט, אך עד מהרה נכנעו בפני עקשנות כה מבורכת.
ריאן עשה את כל עבודות הבית שקומתו הנמוכה אפשרה לו, מינואר 1998 עד סוף אפריל.
 
 
סוזן ליוותה את הילד למשרדי Watercan כדי למסור את חסכנותיו. המנכ"לית ניקול בוסלי הסבירה לילד המעונב שעם 70 דולר הוא יכול לרכוש רק משאבת מים ידנית. כדי לקדוח באר, ידרשו כ-2,000 דולר.
 
"אני צריך לעשות עוד מטלות בית?", שאל ריאן.
 
ניקול בוסלי, שבויית `אפקט הדומינו` השנייה שלנו, שכנעה את הממונים עליה ואת הסוכנות הבינלאומית לפיתוח של קנדה בהשתתפות עלות קידוח הבאר של ריאן. מה שהשאיר 700 דולר של `עבודות בית קשות` בבית המשפחה. משפחה של מעמד הביניים-נמוך עם משאבים כלכליים מוגבלים.
 
מייד אפקט הדומינו התפשט ברחבי הקהילה והשכונה של ריאן, אשר לא איחר לאסוף מספיק כסף עבור השקעת הבאר הראשונה שלו. חברת המים קישרה בין ריאן לגיזואו שיברו, האחראי לפרויקטים מסוג זה באוגנדה. שניהם בחרו בבית ספר `אנגולו` באוטאול כיעד לבאר, עיירה בצפון המדינה נגועה באיידס ובבצורת היכן ש-1 מכל 5 ילדים מתים לפני הגיעם לגיל של ריאן.
 
אך לשאיפותיו של ריאן, לא היו גבולות. כאשר נודע לו שהבארות נקדחות ביד, הוא הפך את האובססיה המחודשת שלו לגל חדש שובה לב בחיפוש אחר 25,000, עלות מקדחה ניידת. אמו, לכודה בין גאווה ומסירות, השיגה ראיון דרך חבר עיתונאי עבור העיתון "אוטווה סיטיזן" שהביא לסרט תעודי בטלוויזיה ואת הגעתם של צ`קים ותרומות מכל רחבי המדינה.
 
בינתיים, בכתה שלו, המורה ננסי החלה בהתכתבות עם התלמידים בבית הספר באוגנדה:
 
..ריאן היקר, השם שלי הוא אקנה ג`ימי, אני בן 8. אני אוהב כדורגל. הבית שלנו עשוי מעשב, איך הבתים בארה"ב? החבר שלך, אקנה ג`ימי.
 
ריאן ענה ב:
 
.. ג`ימי היקר, בטח זה נפלא שיש לך בית עשוי מעשב, אני עוד מעט בן 7, אתה שותה כל יום מים מהבאר שלי? איזה מקצוע אתה הכי אוהב ללמוד? אסע לאוגנדה כאשר אהיה בן 12. הבית שלי עשוי לבנים. תכתוב לי בהקדם. חברך ריאן.
 
במכתב היה מצורף תצלום של ג`ימי. תלמיד עם סיפור מרגש שהצליח להמלט מציפורניו של צבא ההתנגדות של האל, או בקיצור ה-LRA. במשך שבועות ריאן אימץ את דמותו של חברו החדש. האם הוא יכול לפגושו אי פעם? תהה. סוזן ובעלה חשבו שאולי, ביום מן הימים, הם יוכלו להרשות לעצמם לשלם לו את הכרטיס. אולי כאשר לריאן ימלאו 12 שנים.
אך ריאן לא יכול היה לחכות כל כך הרבה. במהרה, אפקט הריבאונד של הגל הבא משך איש עסקים עשיר משכונתו שתרם את הנקודות של חברת התעופה שלו, שנאספו בנסיעות אינסופיות, דבר האפשר לריאן לנסוע לפגוש את הנפש התאומה החדשה שלו.
 
ביולי 2000 בריאן הגיע לעיר אוטוול מלווה בהוריו. 5,000 ילדים חיכו לו וזימרו את שמו.
 
"הם יודעים את שמי!", אמר מופתע. "כל מי שגר בטווח 100 ק"מ יודעים את שמך", אמר לו גיזאו שיברו.
 
בסוף הפרוזדור האנושי חיכה לו חברו ג`ימי. הוא תפס את ידו של ריאן והוביל אותו ל"באר שלו" כדי שיוכל לחתוך את הסרט.
 
 חניכת הבאר הראשונה
 
זו הייתה החניכה של הבאר הראשונה מתוך 432 בארות ברחבי 15 מדינות (בעיקר באפריקה), שנקדחה בזכות הקרן הזו שהילד הקטן הצליח להקים.
 
 ריאן וחברו ג`ימי באוגנדה
העתיד
 
סיפור יפה ומחמם לב הנטוע בחלומותיו של ילד, שגדל והקים מפעל אנושי כה אציל. ריאן לא הפסיק מאותו בוקר של ינואר
1998. ההישג שלו, המבוסס על עקשנותו והתמדה כדי לתת צורך בסיסי לכל פינות העולם, הוביל לאיסוף מיליונים רבים של דולרים לקרן שלו.
 
 
אוסף הפרסים של ריאן הוא עצום, הוא משקיע מחדש בחכמה את מפגשיו עם משקיעים והופך אותם לכסף. כמו כן, ריאן השתתף במספר רב של כנסים, כולל פורום המים העולמי שהתקיים בקיוטו במרץ 2003.
 
 ריאן כיום
 
הסיפור הזה עורר אצלי כמה רגשות מעורבים, מעבר לכך שזה סיפור מופת הראוי להערצה ומחמם את הלב, שילד קטן אחד עם חזון ענק הצליח לגרום למהפכה. הסיפור גם הוביל אותי לחשוב על התחושה המשפילה של אובדן החכמה עם הגיל:
 
(...) לעולם אין המבוגרים מבינים דבר וחצי דבר בשכלם הם וקשה לילדים להסביר להם תמיד- תמיד". "הנסיך הקטן".
 
מקורות: כאן, כאן וכאן
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רודפת מכנסיים אלא אם צויין אחרת