00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא לשני ילדים

הפלצ`ינקס של אמא שלי

לאט, לאט, למדתי לבשל את המתכונים של אמא שלי. 

זה לא שהיא לא שחררה, אני לא מיהרתי לקחת.

בחרתי את הקלים.

גם - כי אני מזל שור, אנחנו עובדים לאט, יש לנו זמן.

וגם - כי לא השתגעתי, למלא פלפלים אחד, אחד? וקובבות? ולטגן פלצ`ינקס?.

ידעתי שיש מי שיפנק אותי במעדנים האלו.

אז זהו, שלא.

אמא שלי עלתה השמיימה.

אני נשארתי כאן.

עם רעב וגעגועים שהולכים וגוברים, ומחברת מתכונים שמנמנה.

גם עכשיו, אין לי כוונה למהר.

לאט, לאט, אחי ואני, נמשש ונרחרח, דף, דף. ומידי פעם נבשל את האוכל של אמא.

זותומרת, את המתכונים המיוחדים. הספצייליטה שלה.

אז הנה, חג שבועות הזמין ממש פלצ`ינקס PA-LA-CHIN-KES.

(אמא שלי אמרה שזו פשוט מילה אחרת לבלינצ`ס)

הפלצ`ינקס של אמא שלי מטוגנים, מה הופך אותם לטיפה יותר משמינים ולהרבה יותר אלוהיים מכל מתכון בלניצ`ס אחר.

בדרך כלל, אין לי אלוהים, אין לי בעייה לנסות מתכונים חדשים על האורחים.

לא הפעם.

היום ביצעתי ניסוי כלים. פרומו לבישולים של ערב החג.

ראשית הכנתי את הבלילה. כולה מערבבים קמח ומים, בינתיים לא סיפור.

 

יש קצת גושים, אבל אמא כתבה שנותנים לבלילה "לנוח" חצי שעה, ומערבבים עוד קצת - והגושים ייעלמו.

לנוח חצי שעה? את זה אנחנו יודעות לעשות, גם הבלילה וגם אני.

אה, רק הבלילה נחה. 

אני מקלפת תפוחי אדמה, 

וגם מבשלת אותם, 

ומערבבת עם הגבינה והביצה - ויש מלית (יש מילה כזו? או שזו המצאה משפחתית שלנו?).

זה היה ממש קל.

ואז, אני משמנת את מחבת הפלצ`ינקס המיוחדת שהבאתי מארון המטבח של אמא.

(יש שתי מחבתות זהות, אבל אני משתמשת רק באחת, אמא שלי טיגנה בשתי מחבתות במקביל. אבל הי, אני טירונית)

 

המחבת מרוחה בשכבת שמן דקיקה, מריחה חד פעמית לכל הנגלה. 

וואלה דיאטתיים הפלצ`ינקס האלה - אני חושבת לעצמי.

אש בינונית פלוס, מחבת חם, מתחילים.

שופכת בלילה בעזרת מצקת קטנה, מטה את המחבת, שהבלילה תתפזר יפה.

מחכה שהחביתית תתחיל להתייבש ושיופיעו בועות.

 

ו-הופ הופכת. לא, לא בהקפצה. השתגעתי? בכף עץ.

היא קצת זהובה ומאד מרשימה, ה-חביתית שלי.

ככה, אני עושה 20 פעם. 

אמא אמרה שהראשונה תמיד מצ`תקמקת, אצלי זה קרה דווקא לאחרונה.

לא משהו שלא נפתר בגלגול. 

נשימה עמוקה - עברתי את השלב הקריטי.

לדעתי.

(יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש, יש.....)

עכשיו אני ממלאה את החביתיות: פס מילוי - גילגול - ועוד אחת - פס מילוי - גילגול...

 

יש לי מגדל מפואר של (עדיין) 20 פלצ`ינקס.

 

וגם, לא שזה קריטי, כמות המלית הספיקה לי בדיוק.

נשארה כמות פצפונית (שהיתה מספיקה לעוד בלינצ`ה אחד).

 

מחממת שמן במחבת הדגל שלי*, מטגנת שתי נגלות מפוארות.

מצד אחד:

 

ומצד שני:

 

מוכן!!!

יש לי קבוצת מיקוד מפוקסת לחלוטין:

אבא שלי - בעל ניסיון רב שנים באכילת פלצ`ינקס.

הבן שלי - בעל יכולת קיבול מופלאה לפחמימות.

"טוב, בסולם של 10 עד 10 - איזה ציון אני מקבלת?"

 

 

קיבלתי חיבוק  ונשיקה מאבא.

ונתתי לבן שלי שתי תוספות.

אני חושבת שעברתי את המבחן .

וגם נכוויתי קצת באגודל ימין, שזו ההוכחה המוחלטת לכך שמשהו מהקסם עבר אלי. אמא שלי, הזריזה, נכוותה אינספור פעמים במטבח. אני? לא ממש. אז היא העבירה את הלפיד אלי - תרתי משמע.  

למתכון של הפלצ`ינקס

 

* מחבת של של TEFAL, כמו המחבתות ששגב משה ממליץ עליהן. אלא שהוא כנראה מקבל מהם כסף, ואני? מערכת היחסים ביני לבין TEFAL מבוססת על זה שאני מעבירה כסף - אליהם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אסתיק3 אלא אם צויין אחרת