00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עולמו של מתנדב

שיעור מחיל השלום - על שילוח מתנדבים למדינות זרות

 

במסגרת עבודה אקדמית על חיל השלום נחשפתי לספרם המרתק של הפגוד ובנט. השניים ניתחו ב- 1968 את מצבו של חיל השלום האמריקאי אחרי 7 שנות פעילות ראשונות. מתנדב בחיל השלום האמריקאי, מאז 1961 ועד ימינו יוצא לשנתיים של התנדבות במדינה מתפתחת. במהלך השנתיים האלה תפקידו ללמוד את התרבות המקומית, ולסייע לקהילה לפתח פרויקטים שמבוססים על כישוריו. על אף שיש הבדל במהות העבודה בשטח (עבודה על פיתוח כלכלי וחברתי לעומת עבודה על היבטים של זהות) ניתן לראות דמיון בין תקופת ההתנדבות של אנשי חיל השלום לבין תקופת ההתנדבות של שליח הסוכנות היהודית או של מתנדבים ארוכי טווח במדינות עולם שלישי. בנוסף שתי צורות ההתנדבות כוללות היטמעות בקהילת היעד ולמידת תרבות זרה. הפגוד ומרידן בדקו בין השאר את הציפיות של המתנדבים לפני היציאה, את רמת הקשר שלהם לארגון השולח, רמת הקשר שלהם לרעיון המסדר של הארגון השולח ולתחושות שעמן חוזר המתנדב לארץ.

 

סביר כי כל אדם אשר נכנס לתפקיד חדש סובל בתחילת הדרך מעיוותי תפיסה של תפקידו. עבור הנשלחים למדינות זרות הדבר מתעצם בכמה רמות. הבדלי התרבות, השפה והאופן שבו נתפס מקום השליחות יוצרים קשיים קליטה מורכבים יותר עבור השליח\המתנדב. בשפת חיל השלום – אשר יוחסה בעיקר למדינות המתפתחות היבט זה נקרא "תדמית בית הבוץ" (Mud-house image). פגי אנדרוז, בוגרת חיל השלום, אשר נשלחה לשנתיים בטוגו, אפריקה אישרה כי למרבית האנשים הנרשמים לחיל השלום אין מושג למה הם נכנסים. לאחר תהליך המיון נותרים אלו שמבינים שלושה אלמנטים מרכזיים שמעצבים את יכולתם להצליח בתנאי שטח השונים כל כך מארץ מוצאם – מעורבות, סיוע והישרדות. על המתנדב להיות מעורב לחלוטין בתרבות אליה הוא מגיע – מצופה ממנו ללמוד אותה משורשיה והלאה. מצופה ממנו והוא מצפה באותה מידה להיות גורם מסייע – "לעשות עבודה שצריכה להיעשות" בקהילה הקולטת. עליו לשמור על שרידות פיזית ורוחנית – על המתנדב להיות מסוגל להתמודד בתנאי שטח ותרבות קשים שיאתגרו אותו וינסו את עוצמתו כאינדיבידואל.[1]

הפגוד ומרידן מצאו שמרבית "שליחי" חיל השלום מתקשים להזדהות בצורה מוחלטת עם הארגון השולח. למעשה הם טוענים כי "בכל זמן ובכל מקום (שבו חיל השלום פעיל באותן שנים), כאשר נשאלו המתנדבים: `האם את\ה חש\ה תחושת של הזדהות (sense of identity) עם חיל השלום?` ענו המתנדבים באופן כמעט מוחלט – לא." אבל בספר הם מדגישים שהייתה חפיפה מלאה בין הערכים והרעיונות שמציג הארגון השולח לבין הערכים והרעיון המסדר שעל פיו פועלים המתנדבים בשטח.[2]

דיויד ריסמן מצוטט בספרם בהתייחסות לצעירים החוזרים למדינת מוצאם לאחר ההתנסות הממושכת: "החוזר מההתנסות משתייך לקבוצה מצומצמת של אנשים. באמתחתו תקופת שירות יוצאת דופן. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות עם חזרתו יימצא כי הוא מתקשה לתקשר באופן בהיר עם סביבתו לפני ההתנסות שכן חבריו ומשפחתו לא הושפעו מהחוויה באותו עומק ועצמה."[3]

ניתן לראות דמיון ואף זהות בין הסוגיות הללו ששני החוקרים זיהו כבר בסוף שנות השישים לבין הקשיים שבפניהם עומדים מתנדבים ושליחים ישראלים ברחבי העולם והארגונים השולחים אותם. סוגיות כמו הכנת המתנדב\השליח לקראת האתגרים המובילים אותו, יכולת חיזוק הקשר בין השליח לארגון השולח ויכולת קליטתו עם חזרתו לארץ מהווים אתגרים עצומים בפני כל העוסקים בדבר. כמעורבים בתחומים הללו חשוב לפתוח את הדיון מעבר למשרדיו של ארגון כזה או אחר. בראש ובראשונה חשוב לבחון את תפיסות המתנדבים ואת הדרכים לפעולה בכל אחד מהנושאים. בנוסף מומלץ לעשות מחקר מול ארגונים אחרים הפועלים באותה צורה של שליחת מתנדבים לרחבי העולם. שיתוף מידע, רעיונות ומחשבות בין ארגונים מסוג זה יכולה לקדם את השגת מטרותיהם והצלחתם של ארגונים אלו לצד שיפור רווחתם של המתנדבים הנשלחים.



[1]Hapgooad, David and Bennet Meridan, Agents of Change – A Close Look at The Peace Corps, Little Brown and Co. Boston, 1968. P.17

[2]There, P. 13

[3]There, P. 20

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ארז נמרוד כהן אלא אם צויין אחרת