1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הרפסודה של הבוהמה (סיפור לשבת)

אחרי עשרים שנה של עבודה סוציאלית חשבתי שראיתי כבר את כל  מקרי הסעד הקשים, אבל המקרה הזה הוכיח שיש עוד לי הרבה ללמוד.
אני לא אשכח את הביקור הראשון אצלו. לאחר צלצולים רבים בדלת הוא סוף סוף פתח אותה ועמד מולי לא מגולח, כנראה שיכור. הוא הסתכל עליי במבט שואל ואני אמרתי בחיוך: "שלום מר כספית! אני יוספה העובדת הסוציאלית החדשה."
הושטתי יד ללחיצה אבל הוא המשיך להסתכל עליי ושאל: "האם אלה החיים האמיתיים?  או אולי זה רק חלום?"
אמרתי לו שאלה ללא ספק החיים האמיתיים והוא ענה לי: "אני מרגיש כאילו אני לכוד במפולת אדמה ולא מצליח לברוח מהמציאות."
 
שאלתי אם אני יכולה להיכנס. הוא הציע שנשב בגינה והתנצל שהוא לא יכול לכבד אותי בשום דבר. "את מבינה" – הוא אמר – "אני רק בחור עני".
"אבל" – הוא המשיך לפני שהספקתי לומר משהו – "אני לא צריך את האהדה שלך. כי אני בא בקלות והולך בקלות, קצת למטה, קצת למעלה. לא אכפת לי לאיזה כיוון הרוח נושבת"
 
לא ממש ידעתי איך להגיב לזה. לפי הדו"ח שקראתי הוא  היה זקוק לעזרה – כספית וכנראה גם נפשית.
אבל רציתי שהוא ידבר מיוזמתו. ניסיתי לעודד אותו ושאלתי: "אתה רוצה לספר לי משהו?"
 
"אמאל`ה!" – הוא ענה במפתיע – " הרגתי אדם! כיוונתי רובה לראשו ולחצתי על ההדק!"
לא הייתי בטוחה האם הוא מדבר על עברו בצבא או שאלה רק הזיות. שאלתי מתי זה קרה והוא ענה:
"אמאל`ה, החיים רק התחילו ואני זרקתי אותם לעזאזל!  לא רציתי לגרום לך לבכות..."
 
כאן הוא התחיל לבכות ובין הדמעות הוא אמר לי: "אם אני לא אהיה כאן בשעה הזאת מחר, המשיכי בלעדיי – כי שום דבר לא חשוב".
האם זה היה איום בהתאבדות או רמז לכך שהוא לא חושב שאועיל לו?
אמרתי לו שאם הוא רק ייתן לי הזדמנות אני בטוחה שאוכל לעזור לו. אבל הוא רק החווה בידו בביטול ואמר:
"מאוחר מדי. אני חש שהגיעה שעתי. יש לי צמרמורת בעמוד השדרה וכל הגוף שלי כואב. אני אפרד מכולם – אני חייב ללכת – חייב לעזוב אתכם ולהתמודד עם האמת."
 
"שאזמין אמבולנס?" שאלתי בבהלה כשאני מוציאה את הטלפון הנייד מהתיק, מוכנה להתקשר למגן דוד אדום.
הוא תפס את ידי ומנע ממני לחייג. הוא קרא: "אמאל`ה! אני לא רוצה למות! לפעמים אני חושב שעדיף שלא הייתי נולד!"
 
הרגעתי אותו כמיטב יכולתי. בדקתי את הדופק שלו – לא נראה לי שהוא עומד למות. אמרתי לו שהוא בריא ורק שתה קצת יותר מדי. כאילו להוכיח את זה הוא קרא: "אני רואה צל אדם - ליצנית! ליצנית! האם תרקדי?"
דפקתי על השולחן בחזקה כדי לנסות לגרום לו לחזור למציאות ולהקשיב לי.
כנראה זה היה חזק מדי כי הוא צעק: "הרעם מפחיד אותי!" הוא תפס חוברת גלילאו שהייתה על השולחן כיסה בה את ראשו והחל למלמל: "אני רק בחור עני  ואף אחד לא אוהב אותי... בחור מסכן ממשפחה ענייה... חוסי על חיי בבקשה, מפלצת שכמותך"
 
טוב, ברור שהדפיקה על השולחן הייתה טעות. ברור גם שזה לא היה זמן טוב לפגישה שלנו. אמרתי לו שאני אלך כעת ואחזור כשהוא יתפכח.
בתגובה הוא תפס את ידי והכריז: "את חושבת שתלכי בקלות כמו שבאת? אני לא אתן לך ללכת!"
קצת נבהלתי, אבל אמרתי באסרטיביות: "תן לי ללכת!"
והוא ענה: "בשם אלוהים! לא אתן לך ללכת!"
"תן לי ללכת" - אמרתי בקול שקט אך בוטח והוא חזר על דבריו שלא ייתן לי ללכת - בשם אלוהים.
 
חזרנו עוד כמה פעמים על חילופי הדברים האלה בדיוק. הרגשתי בבירור שזה לא מוביל אותי לשום מקום. במיוחד לא חזרה למשרד. מה פתאום הוא התחיל לדבר על אלוהים כעת?
זה נתן לי רעיון מוזר. אמרתי לו: "בעל זבוב שומר על השטן בשבילי!"
 
אמנם לא הייתה לזה הרבה משמעות, אבל זה עבד: הוא עזב את ידי. התכוונתי לנצל את ההזדמנות ולעזוב. אמרתי לו שאחזור כשיתפכח. הוא כנראה ממש נעלב כי הוא שאל: "את חושבת שאת יכולה לסקול אותי באבנים ולירוק לי ישר לתוך העיניים? את חושבת שאת יכולה לעזוב אותי למות פה? מותק – את לא יכולה לעשות לי את זה! אני חייב לצאת מפה!"
זה כבר היה מוגזם. הוצאתי בקבוק מים שהיה לי בתיק ושפכתי על ראשו. הוא התנער לרגע ואז אמר: "שום דבר לא חשוב. כולם יכולים לראות  ששום דבר לא חשוב לי..."
 
כשאני חושבת על זה, אולי הייתי יכולה לטפל במצב יותר טוב, אבל זה היה כיוון הרוח.
 
 
מוסר השכל: שום דבר לא חשוב, אבל אנחנו האלופים.
 
שבת שלום!
 
תודה לפרדי מרקורי על השיר המקורי.
 
והרשומה המומלצת היא  - מה רע בא.ת.א, מר ויזל? - בבלוג של אפרת12
 
 

 

ויש גם ביצוע אחר שאני אוהב:

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

71 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת