00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

לך ירושליים.... Jerusalem, It`s your day

לך ירושליים.... Jerusalem, It`s your day

מתי קרה השינוי בגישת העם המוזר הזה, שאליו אני משתייכת, אל עיר הבירה שלו?

מתי הפסיק עם שההיסטוריה שלו רצופה כמיהה לעיר הזו, לערוג אליה?

מתי הפסיקו אנשים להתגאות בבירת הנצח שלהם?

מתי הפך המשפט שבן גוריון אמר בכנסת: "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים..."  למשפט שבעיני חלקנו ריק מתוכן?

מתי איבדנו את הכבוד שלנו כעם שקיים 3000 שנה? מתי הפכנו רופסים, מלחכי פנכה, ומתביישים במה שלפחות אני גדלתי עליו? (ולא, אני לא דתיה. חילונית לחלוטין. וגם לא ירושלמית, רק יהודיה וישראלית).

איך זה שיהודיי הגולה מרגישים לירושלים יותר ממה שיהודיי הארץ מרשים לעצמם להרגיש כלפי עיר הבירה שלהם?

מבצע נחשון, מבצע יבוס, חטיבת הראל, חטיבה 7, הצנחנים, לחינם היו?

איך זה שהיום הזה באמת מעניין רק קומץ דתיים לאומיים וזהו? אוקי , ועוד כמה מורות ביסודי...


 

תראו לי צרפתי אחד שידבר סרה בפריז, תראו לי אנגלי, צנון ככל שיהיה, שיעז להשמיץ את לונדון. גרמניה, אחרי  סילוק החומה בלי להתבלבל החזירה את התואר "עיר בירה" לבירה ההסטורית שלה (טפו... לא חתולי, לא זה הנושא הפעם...).
אבל אצלנו, זה הבון טון...
יצר ההרס העצמי הגיע גם לכאן. הבורות, אף היא חילחלה ועשתה את שלה.
באחד מנאומיו אמר בן גוריון כי "אומה אשר קיימה בנאמנות במשך אלפיים וחמש מאות שנה (את) השבועה שנשבעו הגולים הראשונים על נהרות בבל, בל לשכוח את ירושלים- אומה זו לא תשלים לעולם עם הפרדת ירושלים, וירושלים היהודית לא תקבל לעולם על עצמה שום שלטון זר- לאחר שאלפי בניה ובנותיה שחררו בפעם השלישית (את) מולדתם ההיסטורית וגאלו את ירושלים מהשמדה והרס..."

היום אתמול היה כ"ח באייר, יום ירושליים.
(מי זכר את התאריך? הדתיים מקבלים פטור מהשאלה).

יום שהיה אמור להיות יום חג, יום שבו מבוגרים כילדים, שמחים בשמחתה של העיר. מקשטים אותה, רוקדים בה, מבלים בה, וכן, יושבים בקבוצות דיון וחושבים איך להופכה לעיר טובה יותר, נקיה יותר, יפה יותר, קלה יותר למגורים של כל סוגי האנשים. מכל הדתות וכל הזרמים. (מה, גם חילונים זה סוג של אנשים  ), יום שבו תלמידים מכל הארץ יגיעו אל פסגת הלימוד על ירושליים ויישמו זאת בעליה לרגל. יום שבו קבוצות מטיילים יעלו לכיוונה בכל הדרכים בהם נלחמו יהודים כדי להגיע אליה. ישחזרו את דרכי השיירות, יכינו מיצגים, יהפכו את היום הזה להפנינג לאומי נטול "על האש".  

כשנה וחצי לאחר הקמת המדינה, ביקש האו"ם לבנאם את ירושליים (להפכה לעיר בין לאומית), ראש הממשלה דאז, אותו אני מצטטת היום לא מעט, לא התבייש ולא התבלבל. הוא כתב מכתב דחוף למשה שרת ששהה אז בניו יורק, בו ביקש ממנו להבהיר לאו"ם כי אם יוחלט לחייב את ישראל לבנאם את ירושלים, תעדיף מדינת ישראל להפסיק את חברותה באו"ם ולא לבצע את ההחלטה.

 

(למי שלא מצליח לראות ברור את הכתוב :  "....שמדינת ישראל לא תשלים עם שום צורה של שלטון זר בירושלים היהודית וקריעתה מהמדינה, ואם נעמוד בפני ברירה של יציאה מירושלים או מהאו"ם - נבחר לצאת מאו"ם").

איזה מנהיג יעז לומר היום את הדברים האלה? הפחד מהכינויים שיודבקו לו מבית ומחוץ ישתק אותו.

 לסיום, קטע מתוך הודעה שמסר בן- גוריון בכנסת כראש הממשלה, יד בכסליו תש"י.
…"ואנו מצהירים, שישראל לא יוותר על ירושלים מרצונו הטוב, כשם שלא ויתר במשך אלפי שנה על אמונתו, על יחודו הלאומי ועל תקוותו לשוב לירושלים ולציון- למרות רדיפות שאין משל להן בהיסטוריה."

האמנם?

לשמחתי הרבה, ראיתי אתמול מחזות אופטימיים. ב 80 ערים ברחבי הארץ היו תהלוכות דגלים. 80 זה לא רע. זה גם לא מעולה אבל חשבתי שיהיו פחות. הופתעתי לטובה.
גם בעיר מגורי התקיימה תהלוכה, ואני, חמושה במצלמה דילגתי כעז בין האנשים, הילדים והדגלים כדי לתעד ולהראות לכם. ולקוות, יחד איתכם, שלא נתפרק מערכינו כעם.


 


 

 

 

איזה כייף היה לראות המון אנשים בשלל צבעים ובעיקר שלל גדלים, כולם שמחים, חוגגים את ירושליים,

 

נועה הקטנה ידעה בדיוק לאן היא הולכת.....
(אהלן ליאת ורפי, היה כייף להכיר אתכם:P),

 

 

צעדו,  שרו,  רקדו,  שמחו...

 

 

אפילו הבתים השתתפו בחגיגה,

 

ובדרך חזרה הביתה ראיתי את זה:

 

היה כייף, היה אופטימי,  ורק, אם אפשר, הייתי רוצה לראות בשנה הבאה גם חילונים. זה גם החג שלנו, זו גם עיר הבירה שלנו.

 

ומעניין לעניין באותו עניין... טוב לא בדיוק אותו עניין..., עונת החתונות בפתח, ומה אומר החתן תחת חופתו? מזכיר את ירושליים, כמובן....
לשמחתי, חברה ביקשה שאכין לה כמה כרטיסים לחתונות שאליהן הוזמנה הקיץ.
בקשה שכזו משמחת אותי עד הגג וישר התיישבתי לעבוד.
בתמוונת שתראו יש 3 כרטיסים דומים. רק צבע הרקע מעט שונה. בקושי מבחינים בהבדל.

 

   

 

 

 

שתי תמונות מזויות אחרות..... 

 

 

ויחד: 

  

  

 

 

 

 הרשומה הזו אינה (!) פוליטית אלא יהודית, ישראלית, אישית, אמוציונאלית. אבקש לא להסביר לי בתגובות למה אני טועה. המטרה כאן א י נ ה לפתח דיון אלא לספר לכם מה אני מרגישה.
אנא, את העיסוק בפוליטיקה שימרו לפורומים מתאימים. בבקשה מכם, דברים שליליים על הארץ הזו, אל תשאירו אחריכם כאן.
תודה וחג שמח חברים.

 

אה, עוד הסבר קטן למי שתהה למה הכותרת לוותה גם באנגלית. יש לי אורחת רצויה ואהובה בבלוג. בחורה קנדית שמגיעה לבקר ועוברת על הכל... כדי שהיא תבין מה הדבר הזה, שהרי חינטרשתי לה במוח על יום העצמאות ממש לא מזמן אז למה עוד פעם דגלים...
טוב, נו, הבנתם, זה בשבילה...

 

כ"ט באייר תשע"ג

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

80 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת