00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

עצות אחיתופל*

בזמן האחרון הבן הבכור מתייעץ איתי הרבה. אני די מקבלת את זה כמחמאה, במיוחד שהוא עוטף את הפניה שלו אלי עם אמירות כגון: בגלל שאת מבינה בדברים האלה, כי את מנהלת, כי יש לך נסיון וכדומה. אבל מעבר למחמאה זה מלחיץ, כי מטריד אותי שאם משהו לא יצליח או ישתבש בגלל הבחירה בעצה שלי הוא יאשים אותי.

לפני כמה ימים הוא חזר מאוחר מהעבודה, ובא לבדוק אם אני ישנה. אמנם השעה היתה מאוחרת אבל אני עוד קראתי ספר והוא נשכב על המיטה לידי ומספר לי סיפור היפותטי: "נגיד שהבוס הישיר שלך נתן לך הוראה לעבוד במשרד שלך ולא לצאת ממנו עד שתסיימי. ואז בדיוק הבעלים של החברה שהוא מעל לבוס שלך, עבר ליד משרדך, ואת נזכרת שהוא רצה לדבר איתך על משהו מוקדם יותר, ויצאת והתחלת לדבר איתו. ואז, עובר הבוס הישיר שלך ושואל אותך מה פתאום יצאת מהחדר. אבל אני מדברת עם הבוס, את עונה. והוא מתעלם מהבוס ואומר לך שאת צריכה לעשות מה שאומרים לך. הבוס הגדול לא מגן עלייך רק אומר לך, עזבי, בואי נכנס למשרדך ונמשיך לדבר".

"אף פעם לא נתקלתי במצב כזה דוקא", אני אומרת לו, "אבל תמיד יש אנשים שקשה להסתדר איתם ובוסים פחות נעימים וצריך ללמוד להתגבר על דברים שכאלה ולפתח עור של פיל. אני מבינה שיש מנהל משמרת חדש ובעל המסעדה נותן לו גיבוי, וזה עצבן אותך". 

"אני לא מבין למה הוא לא אמר לו שהוא מדבר איתי וכאילו התכופף מולו בעצמו".

"אין מה להבין", אני עונה לו. "יכולות להיות מליון סיבות, אולי הוא חבר שלו, אולי הוא חשוב לו יותר ממך".

"אבל זה לא צודק".

"נכון, החיים לא תמיד צודקים".

אחר כך אני מספרת את זה לחבר, ואומרת לו: "זה לא שלא נתקלתי בכאלה כמו אותו מנהל משמרת, כשהייתי מלצרית למשל, אבל זכרתי שמהמלצרות אני הולכת לאוניברסיטה וכל העבודה הזאת והאנשים האלה זה עניין זמני. זה לא שאין אנשים קטנים במקום שבוא אני נמצאת היום, אבל איכשהו זה עולם אחר, כנראה".

כמה ימים אחר כך הוא מספר לי שהחליט לעזוב שם. הוא קיבל הצעה אחרת, יותר טובה ונשאר לו לעשות עוד כמה משמרות וזהו.

ביום שישי בסביבות אחת עשרה הוא קם ומתארגן. המשמרת האחרונה שם הוא אומר לי, מ-12 בצהריים  עד 8 בערב. באחת עשרה וחצי הוא מקבל שיחת טלפון, אני שומעת חלק מחילופי הדברים אבל לא ממש מנסה להקשיב. כשהוא מסיים את השיחה, הוא פונה אלי: "עכשיו הוא מתקשר ואומר לי לבוא בשלוש, אני כבר הייתי בדלת, זה ממש מעצבן".

"טוב, אני אומרת, המשמרת האחרונה שם, לא תצטרך להתעצבן יותר".

"לא, את לא מבינה, הוא רוצה שאשאר עד אחת עשרה ואני לא יכול. יש מסיבת יום הולדת שאני חייב להיות בה. זה נראה לך הגיוני שהוא ישנה לי ככה משמרת? אמרתי לו שאני לא יכול להשאר והוא אמר לי שהעבודה קודמת לכל".

"המסיבה הזאת חשובה לך?" אני שואלת.

"כן, הבטחתי שאבוא ואני גם רוצה להיות שם".

"אז אתה עושה מה שאתה רוצה. זה לא שהודעת לו ברגע האחרון. היתה לך משמרת מתאימה וזה הוא שמשנה ברגע האחרון. הוא יכול לבקש ממך ואתה היית מסכים אם זה היה מתאים לך. אתה כמובן תעשה מה שאתה רוצה ומה שמתאים לך אבל אם אתה שואל לדעתי, זה הוא שלא בסדר, וגם אם זה היה מקום עבודה שהיית אמור להמשיך בו, זה לא הגיוני לתת למעביד שלך לדרוך עליך".

"את באמת חושבת שמסיבת יום הולדת יותר חשובה מעבודה?"

"אני חושבת שמה שחשוב לך זה מה שקובע. תחשוב שהיית עורך מסיבת יום הולדת ואחד מחבריך הטובים שידע על המסיבה מספיק זמן מראש, מודיע לך שיש משבר בעבודה והוא לא מגיע. ברור שתגיד לו: אין בעיה אבל בלב אתה תחשוב לעצמך שהוא לא עובד בשב"כ ולא יועץ לראש הממשלה ולא בטוח שתסלח לו באמת על זה שלא בא. עבודות יהיו אחרות, אבל חברים תמיד זוכרים לך אם פגעת בהם".

"וואלה, על זה לא חשבתי, איך אני הייתי מרגיש. תודה אמא".

בסביבות שמונה וחצי הוא מתקשר אלי, "אמא עשיתי מה שאמרת לי ואני מרגיש רע עם זה. אני יודע שאת אישה חכמה עם נסיון בחיים אבל אני לא יודע אם זה באמת בסדר. למרות שבשבע הזכרתי להם שאני הולך בשמונה. למרות שבשמונה הוא אמר לי חכה עוד קצת אני מנסה לארגן מחליף, אפילו שידעתי שהוא משקר לי, בשמונה וחצי יצאתי והלכתי והשארתי אותם עם מלא עבודה. אף פעם לא נטשתי ככה".

אני שומעת שהוא נסער והכי חשוב לי שהוא ירגע. "אתה לא עשית שום דבר רע", אני אומרת. "אמרת שאתה לא יכול להשאר, הזכרת להם שאתה הולך והם פשוט התעלמו ממך. מי שלא בסדר זה הם ולא אתה, אז תרגע ותגיע הביתה בזהירות ותתארגן ללכת למסיבה".

בבית הוא אומר לי: "אמרתי לו מה שאמרת לי על זה שעבודות מתחלפות וחברים נשארים. הוא אמר לי שיום הולדת של חבר זה סיבה מטופשת לנטוש משמרת וגם הוסיף איום: חכה, חכה, יום אחד זה יחזור אליך כמו בומרנג".

"אתה לא צריך להתרגש ממנו, הוא עשה טעות ובמקום לפתור אותה הוא האשים אותך. אתה לא הברמן היחיד שם, אמנם אתה הכי צעיר וכנראה שבגלל זה הוא ניסה להפעיל עליך לחץ שהוא לא הצליח להפעיל על מישהו ותיק יותר. לא תמיד תוכל להיות בסדר עם כולם. חוץ מזה, יש מחיר לעבודה עם אנשים כאלה. משמרות שמשתנות מהרגע להרגע, התנהגות לא יפה כמו שסיפרת לי וגם אני זוכרת שמידי פעם באמצע העבודה הוא היה אומר לך לדפוק שעון יציאה ולשבת עד שהוא יצטרך אותך שוב. בהחלט לא מקום שנותן לך הרגשה של בטחון וסדר".

"האמת", אומר הבחור, "אני שמח שאני לא עובד שם יותר. אני רק דואג שהוא לא ישלם לי את המשכורת".

"אם הוא לא ישלם, אז תתבע אותו על הלנת שכר. זה לא שאין לך מה לאכול או איפה לישון אם לא תקבל משכורת החודש".

 

*המושג "עצת אחיתופל" מתייחס לעצה רעה. אבל קראתי בויקיפדיה (כי שכחתי) שאחיתופל היה יועץ טוב שעבר מלייעץ לדוד המלך לאבשלום בנו הבוגד, כנראה כדי לנקום בדוד על מעשה בת-שבע שהיתה נכדתו (של אחיתופל). אז מסתבר שעצות אחיתופל הן עצות טובות דוקא.

לבקשת עופר וגם בשביל להאיר את הרשומה אני מוסיפה עוד שתי תמונות הרודיון.

 

בדרך למעלה

 

מבט מלמעלה אל תוך החפירות בשרידי הארמון

 

 

 

 

908

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת